עמודי ירושלים/פסחים/א/א

עמודי ירושלים פסחים א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויתחיל אור לי"ג כו' אפי' מר"ח כו'. ע' בקרבן העדה שפי' דפריך דיתחיל אור לי"ג לבדוק לאור הנר וקס"ד דאם בדק ליל י"ג צריך לבדוק עוד הפעם בליל י"ד ומשני דאה"נ אפי' מר"ח סגי אם בדק. וקשה לי ע"ז דא"כ איך כ' הראב"ן והובא במרדכי פ"ק דפסחים דאם בדק קודם י"ד יבדוק בי"ד והביא ראיה מהירושלמי דהא בכאן מבואר להיפוך. ושוב ראיתי להפר"ח (סי' תל"ג) שהקשה כן. אולם לדעתי לק"מ די"ל דהראב"ן פי' הירושלמי כמו שפי' השדה יהושע וז"ל ויתחיל יום י"ג והוי היום והלילה משומרים וגם בדיקת הנר יפה בלילה ומשני שזה רחוק מאד דא"כ תימא שיבדוק מר"ח והוי רחוק טובא עכ"ל. וא"כ מסקנת הירושלמי דלא מהני בדיקת י"ג וכן פי' הראב"ן. ושבתי וראיתי להברכ"י (סי' תל"ג ס"ק י"ג) שהאריך על הראב"ן מהירושל' ולפמ"ש א"ש בפשיטות:

[כ"י] וכי יש חמה בלילה רוקח (סי' רס"ו):

[כ"י] לא כמא דהוא מנהר בליליא רוקח (סי' רס"ז):

[כ"י] בתי כנסיות ובתי מדרשות רוקח (סי' רס"ו):

[כ"י] חופפת וסורקת רוקח (סי' שע"ט):

חורי הבית העליונים ותחתונים והיציע כו'. ע' בשיירי קרבן מה שהקשה שם על פירש"י בש"ס (דף ח' ע"א) דהגגים היו משופעים דא"כ פשיטא וגם דהא איתא אח"כ בירושלמי ובאותו שלא נשתמש בו חמץ כו' משמע דנוכל להשתמש שם. ע"כ כתב דאם שימש במגדל גם הגג צריך בדיקה. והוא תמוה דאם מסיק בירושלמי דלנפילה לא חיישינן מכ"ש דלא נימא גוד אסיק והחמץ יעלה מהמגדל על הגג ולהדיא כתב רש"י שם גג המגדל שנותנין לתוכו כלים ואוכלים תוכו צריך בדיקה ולא גגו עכ"ל מבואר דהגג אין צריך בדיקה אף ששימש בתוכו וכ"ה בש"ס (דף י' ע"ב) הכא ודאי דלא עבידא דסלקה מנפשה וע"כ צ"ל לפירוש רש"י דמכל מקום יכול להשתמש בהגג ע"י הדחק וקמ"ל דלא חיישינן שמא שימש ע"י הדחק עליה וכן בירושלמי אח"כ מיירי בששימש ע"י הדחק ולפמ"ש השדה יהושע לפרש דברי הירושלמי דהאי גבוה ג' היינו השיפוע ע"ש א"כ מבואר להדיא בירושלמי כפירש"י דמיירי במשופע:

לית כאן אפי' נשים כו'. בשיירי קרבן כ' דהרא"ש כ' ובירושלמי פליגי איכא מ"ד לא תתני נשים לפי שהן עצלניות כו' והקשה דהא הא מ"ד לא תתני נשים סיים שהן עצמן נאמנות וצ"ל שהיה לו גירסא אחרת כו' יעו"ש. אולם כבר ביאר הרדב"ז והשדה יהושע (דף ב' ע"ב) דהרא"ש פי' סיום הירושלמי מפני שהן עצלניות כו' פליג על המ"ד הא' וסובר דנשים אין נאמנות כלל דהן עצלניות יע"ש:

שואלין בהלכות פסח הלכות עצרת כו'. הקרבן העדה כ' דה"ג הלכות פסח בפסח. וע' בס' תורת אביגדור (סי' תכ"ט) שפי' פי' זר בירושלמי ולא גרס בהלכות פסח יעו"ש ולא ראה ברוקח (סי' רמ"ד) שהעתיק הירושלמי ה' הפסח בפסח כו'. ותו אשתמיטתיה שהירושלמי הזה נובע מדברי התוספתא פ"ג דמגילה ושם הגירסא שואלין הלכות הפסח בפסח וגם מ"ש על החק יעקב שהעתיק ובבית הועד שהגירסא הוא בית הועד ע"ש מ"ש בזה לא ראה בתי' הריטב"א לר"ה (דף ז א) דגם הוא העתיק ובבית הועד ונפלו כל דבריו:

[כ"י] שואלין בה' הפסח רוקח (סי' רמ"ז):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף