עזר לעזרא/טז
|
< הקודם · הבא > |
עיין בספר רב פעלים (ח"ב חיו"ד סי' ז') בקדרה של בשר שבישלו בה בשר יום ה' בערב ובעוד יום פינו המאכל ממנה וביום ו' בבוקר טעו וטיגנו בה בצלים עם חמאה ושוב נתנו עליהם מים ואורז ועשו תבשיל ויש בו ס' כנגד החמאה בלבד אבל לא כנגד הבצלים ג"כ ושוב נודע להם אח"כ שהקדרה היא של בשר. דהת"ח יצ"ו שבעיר התירו התבשיל ההוא דכבר שעבר לינת לילה שלא נתבשל בקדרה זו אין לשער ס' אלא כנגד החמאה והרי איכא כאן ס' כנגד החמאה ומותר ועוד יש לצרף סברת הש"ך ז"ל (סי' צ"ח ס"ק כ"א) דבה"מ יש להקל ולומר דבבלוע לא נעשה נבילה ואע"ג דאנן לא קי"ל הכי הכא דאיכא תרתי לינת לילה אחת והפ"מ יש להקל ואין לאסור התבשיל משום דטיגנו תחילה הבצלים בחמאה שהיתה כבר נבילה ונעשו גם הם נבילה ונעשו גם הם נבילה וכמ"ש מרן בסי' ק"ג ס"ז וצריך לשער כנגדם ג"כ וכיון דליכא ס' כנגדם אסור התבשיל זה אינו דכבר האח' ז"ל דחו דבריו וא"כ כיון שהוא הפ"מ יש לסמוך עליהם דסוברים דלא נעשו הבצלים נבילה ואין צריך לשער רק כנגד החמאה ומה גם דאיכא לינת לילה אחת ועבדינן ס"ס זהו תורף דבריהם. והוא מוהרי"ח יצ"ו דחה דבריהם דמאחר דמרן פסק הדין בלי שום חולק ואנן קבלנו הוראותיו וגם שהוא להחמיר אין אנחנו יכולין לזוז מדבריו ובודאי שדעתו לאסור אפי' בהפ"מ. וגם לעשות ס"ס עפ"י ס' האומד' דלינת לילה אחת לבדה פוגמת סברא זאת חלוש' היא מאד ומנהגינו פה העירה דאין עוסין[1] מסבר' זו ספק גמור. אם לעשות ספק מכח ס' הש"ך דכתב דבהפ"מ יש להקל ולומר דבלוע לא נעשה נבילה ואע"ג דהי"ל כסתם מרן דלית ליה סב"ז יש לעשות ס"ס כבר גדולי האח' ז"ל כתבו דאין לעשות ס"ס נגד סברת מרן. מיהו אנן פה מנהגינו לעשות ס"ס נגד מרן אך כ"ז דוקא היכא דספק האחד אינו נגד מרן והספק הב' הוא נגדו אזי עבדינן ס"ס בזה אבל אם הב' ספיקות הם היפך מרן לא עבדינן ס"ס וזה פשוט וברור על כן אין לכם לעשות ס"ס בהיכא דהב' ספיקו' הם היפך ס' מרן ז"ל זת"ד יעוש"ב.
ואנכי קטן הערך בלומדי דבריהם עמדתי מרעיד איך לא עלה על לבם הם והוא יצ"ו לאסור מכח הבצלים שטיגנו אותם בקדרה כל בשר עם החמאה דאע"ג דעבר כמה ימים ולילות שלא בישלו בהקדרה ההיא והיא נקייה ג"כ עכ"ז ע"י הבצלים שהם חריפי משוו להקדרה ההיא שאינה ב"י כב"י דדבר חריף משוה לאינו בן יומו כבן יומו ונותן טעם לשבח וכמו שכן הסכימו האחרונים ז"ל ואפי' לסברת מרן ז"ל בש"ע דס"ל דכל דבר חריף לא משוה לכלי לשבח אלא דוקא קורט של חלתית כבר כתבו האח' ז"ל דמרן ז"ל בעצמו חזר בו וס"ל דכל דבר חריף משוה לאינו בן יומו כבן יומו ונותן טעם לשבח והכריעו כן בדעתו מדבריו שבש"ע חיו"ד בסי' קי"ד דפסק להיפך וע"ש בדברי האח' ובהפר"ח ז"ל ובהזכו"ל שכתבו כן יעו"ש.[2] וא"כ בנדון דידהו דטיגנו הבצלים בחמאה והם ד"ח דמשוו להכלי שאינו בן יומו כב"י ונותן טעם לשבח ובתבשיל שבישלו אח"כ מים ואורז לית בהו ס' נגד הבצלים והחמאה בודאי שהם אסורים וליכא בזה ס"ס דלא שייך ביה ואין צריך להאריך בכל זה ומהתימה שלא עלה בדעתם כל זה שהוא פשוט ומבואר בדברי הפוס' ז"ל. גם מ"ש הוא יצ"ו דכשהשני ספיקות הם היפך דברי מרן לא עבדינן ס"ס ושזהו פשוט. כבר אנכי בעניי בסה"ק שערי עזרא בחיו"ד סי' י"ב הארכתי בזה והבאתי שהאח' ז"ל הם מסכימי'ם ומעריבי'ם לעשות ס"ס גם דהב' ספיקות הם נגד מרן ז"ל עש"ב.
והגם שמרן ז"ל בש"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/צד#ו|סי' צ"ד ס"ו פסק בצלי' או ירקות שבלועים מבשר ובשלם בקדר' חולבת אם ידוע כמה בשר בלוע בבצלים ובירקו' אין צריך אלא ס' כנגד הבשר ע"כ. התם שאני כמ"ש מור"ם ז"ל בהגהה ע"ז דלא שייך לומר חתיכה נעשית נבילה הואיל ועדיין כולו היתר. ולכן אין צריך לשער רק נגד מה שבלע ע"ש. משא"כ הכא דנעשית הקדרה ב"י ע"י חריפות הבצלים ונעשה בשר וחלב מעורבים יחד ובלעו הבצלים מהם הוו הבצלים נ"נ וצריך ס' גם נגד הבצלים וליכא ואסור התבשיל. דהוו להו כמו דין שכתב מרן ז"ל בסי' צ"ג ס"א קדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בה בתוך מעת לעת אסור בנותן טעם וכ' מור"ם וצריך לשער נגד כל הקדרה. ועיין בבאה"ט שם בסק"א דכתב בשם הש"ך דהא דצריך לשער נגד כל הקדרה היינו בקדרה ישנה דלא ידעינן כמה בלע אבל אי ידעינן כמה בלע אין צריך לשער אלא כנגד הבלוע בו וכו'. ועוד כתב בסי' ק"ב בשם הש"ך דאם בשל בה בשר תוך מע"ל לבישול בה חלב פשיטא דהתבשיל אסור וכו' ע"ש. וכיון דבנ"ד ע"י חריפות הבצלים נעשת הקדרה ב"י והו"ל בב"ח יחד והבצלים נ"נ תו לינת לילה לא מועילה כלל והתבשיל אסור דבעינן ס' כנגד הכל וליכא וזה ברור.