עונג יום טוב/עח
|
< הקודם · הבא > |
ומה ששאל כבודו בסרכה על הבועה שהי' מקצתה על הבועה ורובה מתפשטת חוץ לבועה והטריף מעכ"ת וחלקו עליו איזה לומדים בבהמ"ד ורצו להכשירה:
תשובה הנה טעם המכשירין הוא דסבירא להו דאזלינן בתר רובא כמ"ש בפ' א"ט (דף מ"ח) גבי ריאה שנקבה ודופן סותמתה כשרה וכתב שם הרא"ש ז"ל דאם מקצתה סרוכה במקום רביתא דאונא ומקצתה שלא במקום רביתא דאונא אזלינן בתר רובא ואם רובה שלא במקום רביתא טרפה ואם רובה במקום רביתא כשירה ורצו המכשירין לאמר דגם בנ"ד כיון שרובה חוץ לבועה לא הוי תרתי לריעותא הדין בזה עם מעכ"ת והמכשירין טעו בזה דהך סברא דאזלינן בתר רובא לא שייך אלא כשהיא במקום שהנקב פוסל ובמקום שאין הנקב פוסל כמו גבי אונא ואומא הסרוכה לדופן דבאונא אין הנקב פוסל מפני שהדופן סותם ובאומא הנקב פוסל דאין סותם. וזאת מסתבר שהנקב הוא רק במקום אחד והסרכא המתפשטת להלאה ממקום הנקב לכן תלינן שהנקב הוא ברובא ואם רוב שטח הוא במקום שסותם תלינן ששם שורש הסירכא ושם נקבה ונתפשטה הסרכא להלאה ממקום הנקב וכשירה כיון שיצא ממקום שמועיל סתימה אבל בענין סרכה על הבועא דמטרפינן משום תרתי לריעותא שמעידין שהסרכה מחמת נקב היכי נימא דאם רוב הסרכה חוץ לבועה כשירה משום שתולין שמשם יצא שורש הסרכה ושם נקב הא אם יש שם נקב נמי טריפה דהא אין לנו שום קולא להקל אם הסרכה במקום דלא מהני סתימה אלא אם נימא דהסרכה הוא רק הפשטת ליחה ולענין זה לא שייך רובא דכל שאינו מורה על הפשטת ליחה מאיזה מקום שיצאת טריפה ואדרבה ריעותא של הבועא מעיד שמשם יצאת הסרכה ושם נקבה הריאה לכן ברור דהדין עם מעכ"ת בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |