ספר העתים/קעט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר העתים קעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קעט וקורא כל אחד ואחד מן הקורין בתורה פסוקא פסוקא ומתרגם עליו המתרגם כל פסוק ופסוק כדתניא בפרק הקורא הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ואם מתרגם על כל קורא וקורא מתרגמנו כי היכי דליהוי ז' קורין וז' מתרגמין על כל קורא חד תורגמין שפיר ואי מתרגם [אחד] על כולהו שבעה נמי הרשות בידו, ואמר רב נטרונאי גאון אלו שאין מתרגמין ואומרין אין אנו צריכין לתרגם תרגום אלא בלשון שלנו בלשון שהצבור מבינים אין יוצאין ידי חובתן מ"ט דהדין תרגום דרבנן על קראי היא ואסמכוהו רבנן אקרא דאמר רב איקיבר אבין אמר רב חיננא אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר תורת אלקים וגו' וכיון דכן היא אי אפשר דלא מתרגמין בהדין תרגום דרבנן ודקדקו חכמים בדברי תרגום דאמר ר"ש בן פזי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר מן הקורא מ"ט דכתיב משה ידבר והאלקים יעננו בקול שאין ת"ל בקול ומה ת"ל בקול בקולו של משה ואין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מן המתרגם ואם אין המתרגם יכול להגביה קולו ימעך הקורא קולו ויקרא הא למדת שמצוה מן התורה לתרגום, אפילו מי שהתחיל לתרגום ועדיין הקורא לא סיים מקרא שלו אינו רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא שישמעו העם קול המתרגם דאמר ר' זירא אמר רב חסדא אין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה התרגום מפי המתרגם, וכן במשנה שנינו קטן קורא בתורה ומתרגם הלכך חייבין לתרגם אבל אם אין מתרגמין להכעיס בני נידוי הן ואם מפני שאין יודעין לתרגם ילמדו ויתרגמו והן יוצאין ידי חובתן ואם יש מקום שרוצין לפרש להן יעמוד אחר חוץ מן המתרגם ויפרש להן כלשונן, ונשאל מרבינו האיי גאון נהגו אנשי ספרד להניח התרגום כלל, ואנו מוצאין בכמה מקומות מהתלמוד שהיא מצוה, והשיב הדבר ברור שלא בתלמוד לבד מצאנו מצות התרגום וחוקותיו אלא אפילו במשנתינו [כדתנן] הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה ועוד ביאור הדברים שנקראין ומתורגמין ודברים שנקראין ולא מתרגמין ועוד קטן קורא בתורה ומתרגם וכמה דברים במשנתינו וביאורן בתלמוד אטו כל אלה דברי תוהו הן ח"ו והלא כל הנביאים תקנו אלו לישראל ואנו לא היינו יודעים שבספרד מניחין התרגום עד עכשיו, וכתב הנגיד הכי אמר שמואל הלוי אית מרבנן דאמרי חלילה חלילה לבני ספרד שיניחו את התרגום כמו שאמרו שואלין הללו שבספרד מקום ריבוץ תורה היה מזמן [בית] ראשון מגלות ירושלים עד עכשיו והנחות התרגום דרך מינות היא ולא נמצאת בהם מינות מעולם, אלא במקצת כפרים הסמוכים לארץ אדום שמרננין עליהם שיש בהם צד מינות בסתר והן כופרים בכך וקדמונינו הלקו מהן אנשים שאמדום למלקיות ומתו מתוך הלקאה והאיך יניחו התרגום כלל והלא כולן משלימין פרשיותיהן בצבור בכל שבת ושבת שנים מקרא ואחד תרגום ומעולם לא הניחו התרגום ולא דבר אחד מטעמי תלמוד שהיו ערוכין בפיהן מיצחק ריש גלותא בר אחתיה דרב ביבי דשכיב בספרד בין קורטבא לאספמיא אלא כך היה הדבר שהיו מתקבצין בשבתות וקובעין מדרשות לריבוץ תורה עד כמו שתי שעות ושאלו מראשי ישיבות והתירו להן לאחר ק"ש משעת הנץ החמה משום ריבוץ תורה ואח"כ היו מתפללין שחרית ויושבין ומסדרין פרשיותיהן שנים מקרא ואחד תרגום ושוב קורין בתורה ומתרגמין ומפטירין בנביא ומתרגמין ומתפללין ומשתהין עד שנוטה היום וזה הדבר קשה על בעלי בתים וחששו זקנים שקבלו מנטרונאי נשיא בר חכינאי והוא שכתב לבני ספרד את התלמוד מפיו שלא מן הכתב [שלא יבא] למריבות והשלימו ביניהן שיהיו עוסקין בתלמוד ומשלימין פרשיותיהן שנים מקרא ואחד תרגום כדאמר להו ריב"ל לבניה וכן אמר להו רב אשי לבניה אשלימו פרשיותייכי עם צבורא שנים מקרא ואחד תרגום כי היכי דתורכי יומי, וכבר שדר מר רב מתתיה ת"ח אע"פ שהוא חושק לדרוש בתלמוד אל יפשע מלהשלים פרשיותיו אע"פ דלענין ס"ת רב ששת מהדר אפיה וגריס והן נוהגין בכך עד עכשיו והן הקלו מעליהן תרגום של ספר ונביא ברוב עתים שהרי אמרו מקום שאין מתרגמין דאלמא איכא דוכתא דליכא מתורגמין, ובירושלמי כתב והתרגום מעכב אר' יוסי מן מה דאנן חמינן רבנן נפקין לתעניתא וקרי ולא מתרגמין ידעת שאין התרגום מעכב אר' יוסה אע"ג דתימר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו, והרי נשאל ממר רב האיי המפטיר בכל שבת למה אין מתרגמין עליו כקורא בתורה והשיב לא ידענו את המנהג הזה בבבל אלא מתרגמין על המפטיר בין שקורא בתורה בין שקורא בנביא ובמשנתינו שנינו ולא יקרא למתורגמין יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה ואם היו שלשתן של שלש פרשיות קורין אחד אחד, ושמא נהגו קדמוניכם בדבר זה לדבר תקנה שהיה שם אלמא בכה"ג מתקן ולבסוף אמר ולא נאה לתרגם על התורה ולשתוק בנביא או דבר אחר, ובמקום דאיכא חתן וביום טוב בנביא של ימים טובים, וביום הסיום הרבה עומדין ומתרגמין משום הידור והאיך יאמר אדם שיניחו התרגום אבל שאין מתרגמין תדיר תקנה היתה כדאמרן והרי ק"ש דמצותה עם הנה"ח והתירו לשהותה משום תלמוד תורה וכמה מצות הקלו בהן מפני האורחים ומפני הטורח ומפני בטול בית המדרש אבל האומר בשבילם שהניחו תרגום כל עיקר שלא כהוגן אמר ובאיסור עומד אלו דברי הנגיד, ואנן לעניות דעתן חזי לן דהאידנא ברוב מקומות שהם פושעים לגמרי ואין מתרגמין כלל בצבור עד ששכחו רוב העם וע"ה שבהן מצות תרגום מצוה להוכיחם על כך וגם ראוי לתקן להם אם הם מניחין מפני טורח צבור להניח שאר דברים כגון בשבת הרבה שעוסקין ברוב תפילה שהן מאריכין בתפילתן אי נמי בדרשות שדורשין מן הענין ומצוה להניח כל אותן הדברים שמאריכין בהן כדי שיעסקו בתרגום ולא תשכח מצותו כי מצות התרגום בעונתו יותר חמור היא מן העוסק בתורה ואין לזלזל האידנא בתרגום וכל מי שיחמיר בדבר להסיר את ישראל ממנהג משונה ולהחזיר הדבר ליושנו שכרו שמור לפני המקום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף