ספר העתים/קנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קנ ואמר מר רב האיי כך היו הראשונים נוהגין לענין קידוש היו מחזירין וטורחין הרבה להביא יין שראוי לברך עליו בפה"ג והיה אצלם מצוה שראוייה לחזור אחריה ואם אין להם היו מקדשין על הפת בשבת ויו"ט חוץ מלילי פסח לפי ששנינו לא יפחתו לו מד' כוסות של יין ואפילו מן התמחוי והיו רואין לקדש על הפת יותר משאר מיני שכר שמברכין עליהן שהכל נ"ב, ואמרו רבנן קמאי פי' נר חנוכה וקידוש היום פרסומא ניסא עדיף [דעדיף] למיזבין שמן לנר ולאו חמרא לקידוש דאפשר לקדושי אריפתא, ואמר מר רב עמרם בענין ד' כוסות של פסח שאם אינו מוציא יין בכמה פרסאות או שהי' בא בספינה ואין לו תקנה כל עיקר להביא יין ישרה ענבים או צמוקים במים ויעשה מהם ד' כוסות שכך אמרו חכמים יין צמוקים לא יביא ואם הביא כשר וכיון דלקרבן אם הביא כשר לקידוש ולהבדלה לכתחלה כשר במקום שאי אפשר להביא יין, וכתב הנגיד הכי ולי אית מרבנן דאמרי משמעתא דא דאין סוחט אשכול של ענבים ואין מביאין צמוקין לקידוש אלא בדלא אפשר ליה וכן אתה מוציא בפסוקות לענין סוחט, ועוד משמע דאין אומר הגדה בלילי פסחים על הפת, ואמר מר רב צמח מקדש על הפת במקום שאין יין (הכיצד) בפסח מקדש ואינו אוכל עד שיסדיר את הפסח ואח"כ אוכל ואי בשבת אומר ויכולו והמוציא ואינו בוצע עד שיאמר אשר קדשנו ואוכל, ובסדור מר רב עמרם נמי אין מבדילין על הפת ומקדשין על הפת, ואמר מר רב האיי בשעה שאין יין וצריכין לקדש על הפת מברכין על הפת תחילה ואח"כ על (הכוס) [היום] ודמי שהפת גורמת לקידושא שתאמר ואין מקדשין על הפת אלא במקום שאין יין כלל, ואמר מר רב נטרונאי כסדר הזה מקדש אומר ויכולו וכל הפרשה ואם אין לו יין מברך בפה"ג ואח"כ מברך על היום וטועם ממנו כדי רביעית ואם לא טעם כדי רביעית לא יצא י"ח וכדי רביעית היינו מלא לוגמיו ואם אין לו יין מקדש על הפת ובמקום בפה"ג אומר המוציא, ומנ"ל דעל יין מקדשינן דאמר ר' שמואל בר נחמני אר' יוחנן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלקים ואנשים אם אנשים משמח אלקים במה משמח אלא מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין אמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב אין קידוש אלא על היין הראוי לנסך ע"ג המזבח לאפוקי שריחו רע דלאו אורח ארעא ולאפוקי מגולה ואע"ג דשפייה במסננת אפ"ה הקריבהו נא לפחתך, ובסדור מר רב עמרם ולאפוקי דילמא נפל מידי ואע"ג דעבריה במסננת ולא אשכח ביה מידי אפ"ה הקריבהו נא לפחתך קרינן ביה: ת"ר אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין, אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכינן שהכל אלא אמר אביי ה"ק אין אומרים הבא כוס של ברכה לברך אלא על היין, פי' [לברך] ברהמ"ז אבל על שכר לא וה"מ דלא קבע סעודתו עילוהי אבל קבע סעודתו עילוהי היינו מישתייה ומקדשין עליו ומברכין עליו בהמ"ז, ובירושלמי אמר ר' זעירא מדברי שניהם מבדילין בלא יין ואין מקדשין בלא יין דעתי' דר' זעירא דאמר ר' זעירא מבדילין על השכר ואזלינן מאתר לאתר מישמע קידושא וכתב הנגיד ולי אית מרבנן דאמרי מבדילין בלא יין דקאמר היכא דשכר חמר מדינה כדבעינן למימר, ואין מקדשין אלא על היין דקאמר שאין מקדשין על השכר אע"ג דאיתיה חמר מדינה אלא פת עדיפא והיא דחביבא ליה אי נמי דלית ליה, ובפסוקות ובגדולות ואי לית ליה חמרא מייתא עינבי ועצר להו במעלי שבתא או במעלי יומא טבא ולאורתא מקדש עליהו דאמר ריב"ל סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום הואיל ולענין נזיר קרוי יין דכתיב מכל אשר יעשה מגפן היין ובסדור מר רב עמרם ויין מגיתו שפיר דמי לקדושי עליה דאמר רבא סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הכוס ואומר עליו קדוש היום, ולאחר שמקדש על הכוס נוטל ידיו ומברך ענט"י, נטל ידיו לא יקדש על היין, ובפסוקות ובגדולות היכא דלא שכיח יין מייתא עינבי יבשות דכמישין בגופנייהו ותרי להו במיא ועצר להון ומברך עליהו בפה"ג דתניא יין כושי ויין בורק והלסטיין של מרתף דרתח במעצרתיה ושל צימוקים לא יבא ואם הביא כשר וכל היכא דאמר ואם הביא כשר מברך עליה בפה"ג, וכסא דטעים ליה בפומיה לא מיבעי לברוכי עליה ברכת המזון ולא למימר עליה קדושי ואבדלתא דאמר מר טעמו פגמו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |