ספר העתים/סו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר העתים סו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סו ת"ר המרבע את העיר ירבענה כעין צורת טבלא מרובעת כדי שיהא נשכר הריבוע והמרבע את התחומין שיש לו חוץ לעיר לכל רוח עושה אותן כמין טבלא מרובעת (דכי היכא) דבעינן שיהא התחומין מרובעין לכל רוח למראית העין כדי שיהא נשכר זויותיהן, וכשהוא מודד לא ימדוד מאמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את הזויות אלא מביא טבלא שהיא אלפים על אלפים ומניחה כנגד הקרן ובאלכסון נמצא עיר משתכר וכו', והאי סיפא דברייתא נמי דכשהוא מודד מיפרשא תרין פירושי' דנפקי להני תרי סברי דכתבינן לענין דינא דתחומין, חד מינייהו איכא מאן דסבר לי' הדברים כפשטן דאמר והמרבע את התחומין עושה אותן כמין טבלא מרובעת וקא מסיק לה למילתא היכא קא עביד כשהוא מודד לא ימדוד מן הקרן והאי דקאמר מאמצע הקרן משום דמאמצע הקרן קא משחינן ומשום הכי קא אמרינן כשהוא מודד לא ימדוד אפילו מאמצע הקרן במדידה שהיא באלכסון ותורף דבריו לא ימדוד כלל בחבל מפני שהוא מפסיד זויות התחומין שהן אלכסונן ואפי' היכא דקא משחי מאמצע הקרן באלכסון בחבל קא מפסיד את הזויות כי המדידה כלה אינן אלא אלפים והאלכסון היא אלפים ושמונה מאות הילכך לא ימדוד מאמצע הקרן כלל אלא בטבלא שהיא אלפים על אלפים שמניח כנגד הקרן ובאלכסון והאי דקאמר מביא טבלא שהיא אלפים על אלפים מיתחזי לן לענ"ד דלא קאמר טבלא משום טבלא ממש אלא מדידה בחבל אפשר לי' למיעבד וכעין צורת טבלא קאמר כדי שיצא ממדידות החבל לנותן טבלא והיכי קא עביד קא משח מן הקרן מערבית דרומית לרוח מערב לצד הקרן אלפים אמה ביישור וכן לרוח צפון לצד הקרן ביישור אלפים אמה ובסוף האלפים שהן לרוח מערב משח נמי אלפים וכן נמי בסוף האלפים שברוח צפון משח נמי אלפים ויתחברו אלו לאלו ד' אלפים לד' רוחות ונפיק מינייהו טבלא מרובעת והפי' השני מפרש הכי וכשהוא מודד לא ימדוד מאמצע הקרן מפני שהוא מפסיד את הזויות אלא מביא טבלא וכו' והכין פירושא וכשהוא מודד אלפים חוץ לעיר לא ימדוד מחודו של ריבוע זה האמצעי שהיא אמצע הקרן כי כל הקרן כולו קרי לי' אמצע ואם ימדוד מאותו ריבוע הקרן יפסיד אותן זויות שיש בין ריבוע לעיגול כי המעגל על דבר המרובע משתכר הזויות אותו הפרש שיש בין חודו של ריבוע לחודו של עגול היוצא עליו ומש"ה אחרי התרבע העיר יעגלנה מבחוץ וישתכר אותו הפרש שיש בין רבוע לעיגול וכיצד יעגלנה מבחוץ יביא טבלא מרובעת שהיא אלפים על אלפים ומניחה כנגד הקרן באלכסון על קרן ריבוע שבתוך העיגול ומשום הכי קרי לי' באלכסון כי טבלא זו אינו נתונה פניה כנגד פני הריבוע טבלא האחרת, כי באלכסון אנו נותנים אותה כי חודות קרנותיה יוצאת ע"ג טבלא האחרת כי טבלא אחרת מרובעת יש בתוך העיגול החיצון וטבלא אחרת נתונה על גבה באלכסון שראשי קרנותיה יוצאין חוצה לה ומושכין ונוגעין עד חודו של עיגול החיצון וכנגד אותן ראשי קרנות הנוגעין בחודו של עגול החיצון כנגדן אנו סובבין ומעגלן שיהא עיגולו ישר לכל הצדדין וכשאנו מרבעין העיר הזו ואנו מעגלין אותה מבחוץ כעין עיגול החיצון הזה נמצאת העיר משתכרת ד' מאות אמה לכל רוח ורוח כי העיר היא אלפים אורך על אלפים רחב הרי ד' אלפים בין אורך ורחב חשוב לכל אמה שני חומשין כי כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא עולין ח' אלפים חומשין ואלו ח' אלפים חומשין עולין ח' מאות אמות וכשאנו מעגלין העיר מבחוץ עודף העגול על הריבוע ד' מאות אמה לכל רוח ורוח והתחומין המרובעין כשאנו מעגלין אותן מבחוץ משתכרין נמי כמו כן ח' מאות אמה לכל רוח כי כמדת העיר שהיא אלפים על אלפים ועולין ד' אלפים אמה בין אורך ורחב כן מדת התחומין כי כל תחום אלפים על אלפים ועולין ד' אלפים אמה בין אורך ורחב כי אלו התחומין והטבלאות שהן מרובעות עדיין נעגל אותן מבחוץ וישתכרו התחומין והטבלא באותו עגול ח' מאה אמה כי כל ד' אלפים אמה של כל תחום ותחום עולה ח' אלפים חומשין וח' אלפים חומשין עולין ח' מאות אמה נמצא עיר ותחומיה משתכרין אלף ומאתים לצד זה ואלף ומאתים לצד זה כיצד העיר היא אלפים על אלפים ומשתכרת ח' מאות אמה ושני התחומין משני צדדיה שהן אלפים על אלפים משתכרין כמו כן כל אחד ואחד ח' מאות אמה הרי בין העיר ושני תחומיה משתכרין ב' אלפים וד' מאות אמה אלף ומאתים לצד זה ואלף ומאתים לצד זה והני ח' מאות אמה דאמ' שמשתכרת העיר ותחומיה לא משכחת לה דמשתכרת כולי האי אלא במתא דהויא אלפים על אלפים כדאמ' כי בהיות העיר אלפים על אלפים אז משתכרת ח' אלפים חומשין שהן ח' מאות אמה וכמו שהעיר אלפים על אלפים כן התחומין אלפים על אלפים כי כמידת העיר כן מידת התחומין כי לפי רוחב משך התחומין אנו נותנין משך רוחב התחומין שאם לא הי' משך אלא ק' אמה הוא אינו יכול לילך לחוץ לעיר כי אם אלפים אורך וק' אמה רוחב הכל לפי רוחב העיר כן יהיה רוחב התחומין ואם לא היתה העיר כי אם אלף על אלף כדאמרינן לקמן לא תשתכר העיר כי אם ד' אלפים חומשין והתחומין ג"כ כמו כן לא יהיה רוחב התחומין כי אם אלף אמה רחב ואלפים אמה אורך משום הכי מוקי לה אביי [שם] במתא דהיא אלפים על אלפים, והא דקתני ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי [שם] פשיטא היא וכמ"ש, ומסקנא בשמעתא מקשינן האיך משתכרת העיר ח' מאות אמה מפני ריבועה בלבד והלא אע"פ שריבענוה אין ריבוע על העגול כי אם רביע והעיר היתה אלפים אמה ואייתי עלהו ריבע מלבר וכשתרבענה לא יעלה כי אם תרפ"ז אמה נכי תילתא והשיב מי סברת הני ח' מאות אמות דאמרינן שמשתכרת העיר בריבועה בלבד קא אמרינן, בריבוע לבדו ודאי אינו משתכרת כי אם תרפ"ז נכי תילתא כדאמרית כי המרבע דבר המעוגל אינו עודף כי אם רביע אבל הני שמונה מאות אמה דאמר' באלכסונא חשבינן להו ובאלכסונן בעינן טפי וזהו באלכסונן כגון העיר הזאת שהיא עגולה מבפנים ומרובעת מבחוץ ולכשתעגלנה על הריבוע מבחוץ כנגד חודן של קרנות שהיא באלכסון יעדיף ח' מאות אמה כי אלפים על אלפים מרובעים בין מורשא דקרן זה לקרן זה אינו עודף אלא רביע אבל בין מורשא דקרן זה לחבירו דרך אלכסון יעדיף ח' מאות אמה כי כל אמתא בריבוע אמא ותרין חומשין היא באלכסונא ואותן אלפים המרובעת המעגל אותן מבחוץ כנגד חודן של קרנות יעדוף לכל צד ח' מאות אמה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף