ספר העתים/לב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לב אמר רב פפא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפי' במזיד לא הפסידו את מקומן מ"ט אנוסין נינהו כיון דלאו בני דעת נינהו ואף לא דבר שהולך ברגליו אנוסין נינהו בין בהוצאה בין בחזירה ואוקימנא בגמרא כתנאי, אמר רב נחמן אמר שמואל הי' מהלך בבקעה ואינו יודע תחום שבת, ואית דגרסי שבת בבקעה ואינו יודע תחום שבת, מהלך אלפים פסיעות בינונית וזהו תחום שבת, ואמר רב נחמן אמר שמואל שבת בבקעה והקיפוהו גוים מחיצה בשבת מהלך אלפים אמה ומטלטל בכולה ע"י זריקה, ופירשו רבוותא הכי כיצד אתה מוצא בקעה זו כגון שהיתה כחמשת אלפים אמה ושבת באמצעיתה והקיפוהו גוים לבקעה זו מחיצה והי' ממקום שביתתו למחיצה אלפים וחמש מאות אמה לכל רוח, מהלך אלפים אמה עד מקום שבותו ואותן חמש מאות שנשתיירו מסוף תחומה ועד מחיצה מטלטל בהו ע"י זריקה דס"ל לשמואל דכיון דהקיפוהו מחיצה הו"ל כרשות היחיד ולא כשאר רה"י דאי ברה"י שרי לטלטולי לכתחלה בכולה וכש"כ להלך בכולה, ומ"ט ע"י זריקה מפני שבשבת היא דהקיפוה מחיצה ולא מבעוד יום ושנו חכמים כל שנאסרה מקצת שבת נאסרה כל השבת כולה ולא לגמרי אלא בזריקה שרי שמואל ורב הונא אמר מהלך אלפים אמה כדשמואל שהן תחומו אבל אין מטלטל בה אלא בד' אמות דס"ל לרב הונא דכי כרמלית דמי' ובד' אמות שלו הוא מטלטל ומקשינן לרב הונא נהי לטלטולי לא מטלטל כדרכי' ע"י זריקה מיהא ליטלטל, אמר לך ר"ה אין ה"נ דשרי לי' לטלטוליה בכולה ע"י זריקה אלא גזרינן שמא ימשוך אחר חפצו, באלפים מיהא דתחומי' היא לטלטל כי אורחי' ואמרינן באלפים נמי אסור לטלטל דאסירן להון הילוך חמש מאות אמה דמסוף תחומו ועד מחיצה והו"ל תחומי' גופא לגבי הנך חמש מאות כחצר שנפרצה במלואה למקום האסור לה, וכמה מילואה ביתר מעשר אמות כדתנן כל פירצה שהיא בעשר אמות מותר מפני שהיא כפתח יתר מכאן אסור כש"כ הכא דליתא למחיצה כלל בין אלפים להנך חמש מאות והלכתא כשמואל דתני' כוותיה, ובתשובה ששאלתם הלכה כשמואל או הלכה כרב הונא [תשובה] אע"ג דקאים חייא בר רב כרב הונא הלכתא כשמואל חדא דשמואל לגבי רב הונא רבו הוא דלא אשכחן דבעא מיני' שמואל מרב הונא בכולה תלמודא אלא בתרין מילי ואלו רב הונא משמואל טובא איכא, ועוד דקאים רב נחמן כוותי' [דשמואל] דא"ל לרב הונא לא תיפלוג עליה דשמואל דתני' כוותי' הלכך מן ברייתא ומדרב נחמן הלכתא כוותי' דשמואל והדא ברייתא דתני' כוותי' דשמואל הלכה היא דאי ס"ד לאו הלכה היא הו"ל לרב הונא לאותובי לרב נחמן ולמימר לי' ההוא ברייתא לאו הלכה אלא ש"מ מודה דברייתא הלכתא היא ועוד קאמר רב נחמן מודה לי הונא ור"נ כשמואל רבי' לפיכך מאלו הטעמים הלכה כשמואל, ואנן חזי לן דוודאי הלכתא כשמואל וליכא דפליג בהא מילתא מיהא הני מילי נפישי דכתבי בתשובה זו טיירי אינון ולא גמרי מינייהו בשאר דוכתי, דקאמר בה הו"ל למימר לאו הלכה היא שאין דרך התלמוד לומר לאמוראה כך לאו הלכה היא אלא דרך התלמוד לומר ההיא לאו סייעתא היא או לדחות הברייתא בשום תירוצא מ"מ הלכתא כשמואל, ולענין הילוך ברגליו כ"ע לא פליגו שאין לו להלך ברגליו אלא במה שקנה שביתה מבעוד יום ומחיצה שנעשית לא מהניא לי' להילוך כי לא שבית מעיקרא באויר מחיצות וכי פליגי בטלטול שמואל סבר דינא כהשתא כיון דהשתא מוקפת מחיצות שרי לטלטולי בתוך כל המחיצות כולן מיהו עד אלפים אמה במקום שיש לו רשות להלך מטלטל כדרכו וחוץ לאלפים עד סוף המחיצות מטלטל ע"י זריקה ורב הונא פליג ואמר כל מחיצה שנעשית בשבת לאו מחיצה היא ולא מהניא לכלום והלכתא כשמואל דתני' כוותי' הי' מודד ובא וכלתה מדתו בחצי העיר מותר לטלטל בכל העיר וכו' ובלבד שלא יעבור התחום ברגליו ובמאי מטלטל בכל העיר כיון שאין לו לעבור התחום ברגליו שהוא חצי העיר וודאי על ידי זריקה מטלטל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |