ספר העתים/יח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יח וגאון אחרינא כתב הכי ודשאילתן תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי מהו להטמינו בגחלים מבעוד יום או להטמינו בכירה שאינה גרופה וקטומה, הכין איתחזאת לנא מילתא דכל היכא דבשיל לי' כמאכל ב"ד מותר להשהותה ע"ג כירה אעפ"י שאינו גרופה ואינו קטומה כדקתני אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום וכמה א"ר אלעזר אמר רב כדי שיצולו כמאכל ב"ד ותני' חנניה אומר כל שהוא כמאכל ב"ד מותר להשהותו ע"ג כירה אעפ"י שאינו גרופה ואינו קטומה דכיון דבשיל כמאכל ב"ד מטיא קידרא בעידנא ולא אתי לחתוי בגחלים ורבינו שרירא גאון ז"ל נמי כהאי גאון ס"ל והכי פירש בפרק כירה ואלו תורף דבריו שאלנו על דברת לא יתן עד לא יחזיר היא אבל לשהות מותר או לא ישהה היא דכש"כ כי אם לא יחזיר וחקרנו באמור בסופה נוטלין ולא מחזירין שאם הי' ראשה בהחזרה לא הי' צריך לשנותה בסופה וחקרנוה ותרצנוה כן כירה שהסיקוה בקש ובגבבא מחזירין עליה את התבשיל בגפת או בעצים לא יחזיר עד שיגרוף או עד שיתן את האפר אבל לשהות מותר אע"פ שאינו גרוף ואינו קטום ומה הן משהין ב"ש אומרים חמין אבל לא תבשיל ובה"א חמין ותבשיל והחזרה בסוף אשר חקרנו בה תרצנו כי באה לפרש כי החזרה האמור לבסוף בראשה מחלוקת וב"ה אומרים אף מחזירין ועלתה בתירוץ הזה, והלכה כמותו ונסתייע בפירוש א"ר ששת א"ר יוחנן כירה שהסיקוה בגפת ובעצים משהין עליה חמין שלא הוחמו כל צרכן ותבשיל שלא בישל כל צרכו ויתר דבריו וסייעה עוד רבא דאמר דהא תרווי' תנינוה ואמר מכדי תרווי' תנינוה ר' יוחנן מאי אתא לאשמועינן דיוקא דהא מתני' קמ"ל ואף רב ושמואל כר' יהודא א"ר יוחנן ס"ל כמות זה חמין שהוחמו כל צרכן ותבשיל שבישל כל צרכו ואפי' מצטמק ויפה לו מותר אע"ג דרב ושמואל דאמרי אסור חדא דכללא רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ושמואל נמי ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ועוד דרב אשי דבתרא הוא דעביד מעשה כוותי' דא"ל רב עוקבא ממישן אנן ניעבד כר' יוחנן ולדילי' קאמר לי' אתון עבידי כרב ושמואל ולאו משום דאיסורא נינהו דאי הוי איסורא לא הוי עביד לי' אלא משום דהיא כדברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור וכללא דרב נחמן כל דאית בי' [מיחוי] לדבריהם דרב ושמואל קאמר ולאו הלכתא אלא כר' יוחנן דסייעי' רב עוקבא לרב אשי. ודקאמר רב ששת א"ר יוחנן תבשיל שבישל כל צרכו וחמין שהוחמו כל צרכן מותר להשהותן מפורשת הן ביציאת השבת מפני שכל תבשיל שנתבשל על כל פנים דבר תורה שמותר לשהותו דת"ר פותקין מים לגינה ע"ש עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל השבת כולה וכן מוגמר וגפרית וקילור ואספלנית וב"ש שאסרו כמדומה לזה אין הלכה כמותן אלא כמות ב"ה שמתירין, אבל אסרו חכמים מקצת תבשילין גזרה שמא יחתה בגחלים שכן אנו אומרים מאן תנא להא דת"ר לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמסין ותניחנה ע"ש עם חשיכה כיוצא בו לא ימלא נחתום חביות של מים ויניחנו בתנור ע"ש עם חשיכה ואם עשו כן למוצאי שבת אסורין בכדי שיעשו, נימא ב"ש ולא ב"ה, אפי' תימא ב"ה גזירה שמא יחתה בגחלים האי קידרא חיתא שפיר דמי, ושאמרנו כאן לענין קידרא חיתא לאו חיתא ממש קרירתא שאלו צונן ממש אסור להניחן ביה"ש כדרך שאמרנו לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין, אלא קדרה חיתא זו היא שחמה ולא הגיע לשיעור מאכל ב"ד אסור להשהותה וזהו [שאמרו] בשיל ולא בשיל אסורא, ואם הגיע למאכל ב"ד מותר לשהותה ע"ג כירה בשבת אע"פ שלא בשלה כל צורכה, דתני' חנני' אומר כל שהיא כמאכל ב"ד מותר לשהותו ע"ג כירה בשבת וזהו דא"ר יוחנן שלא בישל כל צורכו ואם בשיל כל צורכו מותר לשהותו גם כר' יוחנן, נמצא האיסור שני פנים צונן שלא הוחמו כל עיקר, ושהתחילו לבישול ולא הגיע למאכל ב"ד ולא הניח בהם בשר חי, והמותר שני פנים, שהוחמו ולא בישלו כל עיקר ושבישלו כמאכל ב"ד, ולענין מה דקשי לי זיקא מסקנא כלישנא בתרא וכרב אשי בין גדיא בין דברחא בין דשריק בין דלא שריק שרי, אלו תורף דברי גאון זה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |