ספר העתים/יז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
יז שאלה לגאון וששאלתם קדרות שטומנין אותן בחמין מע"ש ומכסין אותן בכסות הראוי כגון בלגופקרין ובסדינין ובשאר כסיות הראויות ומצמקות והולכת בלילי שבת כה"ג שרי או אסור, כאן ראינו שכל הטמנה ברמץ אסור מ"ט דבכל מקום אמרינן גזירה שמא יטמין ברמץ אלא רמץ אין לו היתר בשום אנפא בעולם, והא דתני' לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ערב שבת עם חשיכה כיוצא בו לא ימלא נחתום חביות מים לתוך תנור, כולה שמעתא הלכה היא דאמר נימא ב"ש אפי' תימא ב"ה גזירה שמא יחתה בגחלים והלכתא הכי כדקאמר השתא דאמר מר גזירה שמא יחתה בגחלים האי קידרא חיתא בישלא שפיר דמי בשיל ולא בשיל אסור ומ"ט בשיל שפיר דמי דקא גמיר לי', ואי שדי בי' גרמא חייא שפיר דמי דכי שדי בי' גרמא חייא אסוחי מסח דעתי' ולא אתי לחתויי בגחלים, בשיל ולא בשיל ודאי אסור כיון דמקרב לבישול גזירה שמא יחתה בגחלים בשבת, וכן כ"מ שאמרו חכמים גזירה שמא יטמין ברמץ מבעוד יום מע"ש אסור להטמין ברמץ, א"ו א"ל גצ"א [בערבי] ותו ששאלתם הא דאמרי רבנן קדירא חיתא מותר להשהותה ע"ג גחלים וכו' וכיצד מצטמק ויפה לו מצטמק ורע לו יש לצימוק זה שיעור או לא, הרי אנו מגלים לכם עיקרו של דבר זה דעו כי אפי' הניח אדם (במזיד) קידרא חיתא ע"ג גחלים יוקדת מבעוד יום קרוב לחשיכה ובישלה בשבת לא יאכל כי זה עושה מלאכה בשבת ועיקר כל הדברים הללו מותר אבל יש דברים שגזרו בהן חכמים ונביאים איסור ולא שהוא עושה מלאכה אלא שמא יבא לידי עשיית מלאכה בשבת וכל דבר שנאסר להניחו מבעוד יום בתנור או ע"ג כירה וכל מה שהצריכו לגרוף את הגחלים מן הכירה או ליתן עליהם אפר ויקטם גזירה היא שמא יחתה משחשיכה בגחלים תחת הקדירה כדי שתתבשל ונמצא עושה מלאכה בשבת כי יחתה את הגחלים משחשיכה, ומה דאמרינן חנני' אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע"ג כירה אם הגיע כמו מאכל בן דרוסאי אין חוששין שהוא בא אח"כ לחתות בגחלים ואם לאו חוששין לו שמא יבא לידי חיתוי, ולענין מצטמק ויפה לו ששאלתם היש לו שיעור, מהו שיעור צריך כל תבשיל שאדם שמח כשהוא יבש ומצטמק כגון תבשיל של לפת שאם תהי' קלושה במים אין לה טעם ואם מצטמקה יפה טעמה אסור להשהותה כי חוששין אנו שמא יבא לחתות תחתיו כדי שיצטמקו והרי היא כבענין תבשיל שלא בישל כל צורכו, אבל דבר שאדם עצב בהצטמקו וכי יהי' יבש כגון דייסא וכיוצא בו אינו טוב לאכילה כגון זה משהין אותו אם בישל כל צורכו לפי שאין דרכו לחתות תחתיו, ואין רואין אם הוצטמק או לאו אלא כל שנצטמק ויפה לו אסור לשהותו ודמצטמק ורע לו מותר להשהותו, וששאלתם טומנין בתנור והקשיתם היכי טומנין והא תני' כוותי' דאביי תנור שהסיקו בקש ובגבבא אין סומכין לו ואצ"ל מתוכו ואצ"ל מגבו ואצ"ל בגפת ובעצים, אע"ג דתני' כוותי' דאביי וחמור תנור מכירה דאפי' בקש ובגבבא אסור להטמין בו ה"מ בתנור דנחתומין אבל תנור דידן ככירה דמי ומותר להטמין בו כשם שמותר בכירה דקאמרי' בפירקן דלא יאסר לענין נחתומין תנור דילן ככירה של נחתומין דמי והלכך שרי להטמין בו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |