ספר העתים/ב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב ת"ר אין צרין על עיירות של גויים פחות מג' ימים קודם לשבת ואם התחילו אין מפסיקין אפילו בשבת וכך היה שמאי דורש עד רדתה אפילו בשבת, גרסינן בפסחים בפרק מקום שנהגו בני בישן נהגו דלא אזלי מצור לצידן במעלי שבתא ואתו בנייהו לקמי' דר' יוחנן ואמרו אבהתון הוו אפשר להו אנן לא אפשר לן מאי אמר להו כבר קבילו עלייהו אבהתיכו שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך, והאי דאמרו דלא הוו אזלין מצור לצידן במעלי שבתא איכא מאן דפי' דרך ים ומשום האי דאמרינן לעיל ומצור לצידן אפי' ע"ש מותר ובני בישן החמירו על עצמן ונהגו שלא לילך כלל בע"ש ומטעם דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור לא התיר להם ר' יוחנן ומשום האי טעמא מביא אותה בגמ' דפרק מקום שנהגו, ואיכא מאן דמפרש דלא הוו אזלין מצור לצידן אפילו דרך יבשה ומטעם דכתבינן לעיל אל יהלך אדם בע"ש יותר משלש פרסאות וצור וצידן קרובים הם הרבה, תנן בפסחים מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עושין שלא לעשות אין עושין ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין או ממקום שאין עושין למקום שעושין נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם ואמרינן בגמ' מאי אירי' ערבי פסחים אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם, התם מן המנחה ולמעלה היא דאסור סמוך למנחה שרי הכא מחצות, אי נמי התם סימן ברכה היא דלא חזי הא שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי משמתינן ליה, גופא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים ובמוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובכל מקום שיש נדנוד עבירה לאתויי תענית צבור אינו רואה סימן ברכה, ת"ר יש זריז ונשכר, יש זריז ונפסד, יש שפיל ונשכר, יש שפל ונפסד, יש זריז ונשכר דלא עביד במעלי שבתא ועביד כולה שבתא, זריז ונפסד דעביד כולה שבתא ועביד נמי במעלי שבתא, שפל ונשכר דלא עביד כולה שבתא, ובמעלי שבתא נמי לא עביד, שפיל ונפסד דלא עביד כולה שבתא ובמעלי שבתא עביד, אמר רבא הני נשי דמחוזא אע"ג דלא עבדין עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא היא דהא כל יומי לא עבדין ואפ"ה שפיל ונשכר קרינן בהו. רבא רמי כתיב כי גדול מעל שמים חסדך וכתיב כי גדול עד שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה, כאן בעושין שלא לשמה, כדרב יהודא דאמר רב יהודא לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואע"פ שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לידי לשמה, גרסינן בפרק השולח גט לאשתו אמר רבה בהני תלת מילי נחתו בעלי בתים מנכסייהו דמפקי עבדייהו לחירות, ודסיירי נכסייהו בשבתא, ודקבעו סעודתייהו בשבתא בעידן בי מדרשא דאמר ר' חייא בר אבא שתי משפחות היו בירושלים אחת קבעה סעודתה בשבת ואחת קבעה סעודתה בערב שבת ושתיהן נעקרו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |