ספר העתים/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
העתים
א האידנא דכולה עלמא בעי לענוגיא לשבתא ואין זה דומה לדין תפילה, ואפשר דאפילו שאר עמא וא... עונג שבת ל... תפלה, ומשום האי טעמא נמי אמרינן אין צרין על עירות של גויים פחות מג' ימים קודם השבת לפי שהלב מתפחד ומהרהר וחושש מפני פחד המלחמות לקרבתם [אל המצור] וכל פחות מג' ימים אין הלב נח מזעף אותן הרהורים ופחד המיתה אבל [אם] שהו כבר שלשה ימים באותן מצודות [שצרו] למלחמות נח הלב מזעפו דכיון דדש דש, וגרסינן נמי בערבי פסחים לענין גיטין חד בשבתא תרי תלתא בתר שבתא, ארבעה וחמשה ומעלי [שבתא] מקמי שבתא ויש מי שמפרש כי ברייתא זו אינו שנוייה אלא בימים אבל בנהרות לא מדקתני אין מפליגין ובים הוא דאיכא הפלגה אבל בנהרות לא והולכי נהרות [כשבאה] הספינה על שפת הנהר הם צריכין להזדהר ויש להם לצאת [מהספינה] בערב שבת, ואשכחן תשובה לגאון רבי יצחק [בלשון ערב] בהאי ענינא וזהו נוסחה ומה ששאלתם אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת וראיתי למי שפירש בזה בזמן שהספינה גוששת למטה מי' טפחים ומשום גזירות תחומין נגע בה, והשיב זה הענין אינו אצלי ברור שאם יהי' מטעם זה היה מפרש אותה כך ומה שנ"ל בזה היא מפני צער שיצטער בשבת ואתי לאימנועי מעונג שבת לפי שכל עת שאדם מפליג בים דעתו משתנית עליו והוא חושש בעצמו כל ג' ימים ולאחר ג' ימים אינו חושש כל כך וכמו כן אמרו רבותינו מטעם זה שאין צרין על עיירות של גויים פחות מג' ימים קודם לשבת לפי שפחד המלחמה וחששה יצא מן הלב לאחר ג' ימים, ואע"ג דכתב הגאון ר' יצחק בהלכות דיליה כדכתבינן לעיל בזמן שהספינה גוששת האי שאלתא אשכחן בתשובה דיליה כדכתבינן לעיל טעמא דמיסתבר היא. ונשאל גאון הא דאמר רבנן אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת מהו לנהוג מנהג זה בנהרות גדולות כגון דגלת פרת ונילוס של מצרים וליכנס אדם בספינה [שלשה ימים קודם לשבת ולישב בה כשהיא מהלכת או אינו דומה ספינת הים לספינת הנהר לפי שבים מתרחקת מן היבשה ואינו יכול לצאת ממנה כל זמן שירצה ובנהר מתהלכת קרוב ליבשה וכל זמן שמבקש יוצא, או אית טעמא אחרינא, ובני מצרים וכפריה היו נוהגין איסור חמור בנילוס שלהן והיו ממהרין לצאת מן הספינות בע"ש עד שבא אצלם מי שהתיר להם ועדיין קצתן נוהגין בו איסור האיך ראוי לעשות, אנו לא שמענו מאבותינו ולא מחכמי שתי ישיבות מעולם מי שהתיר לישב בספינות הנהרות לא בדגלת ולא בפרת ולא בזולתם ואיסור הם נוהגין בדבר זה. ומי שבא והתיר דב"ז במצרים לא יפה עשה כי אפילו יהיה מותר פתח היא לכמה קלקלות ואמרינן [פסחים נ' ב'] דברים המותרים ואחרים נוהגין בו איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם וכש"כ דברים שלא מצינו להם היתר וכשאתה מעיין בדברי חכמים כולם אי אתה מוצא דב"ז [אלא] בים לבד והפלגה היא שאמרו, אין מפליגין, ומופלג [לאו] היא בנהרות כדרך שהיא מופלג כשהיא בים. אבל וודאי אילו לא נתכוין אדם לשהות את עצמו בספינה בשבת ורחקהו בשבת במקום גדודי חיות שאם יעלה וישב במדבר חוששין למיתתו כגון זה יש [היתר] בדבר ואע"פ דרבוותא דעלמא וחכמי איתני ישראל נזהרין מאוד אפילו מכיוצא בזה וכך ראוי לעשות]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |