ספר הערוך/אבוב
|
< הקודם · הבא > |
אבוב [ארגל].
נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנוקב (מנחות סו.) אבוב של קליות (במשנה דכלים [פ'] כלי עץ וכלי עור[1] ובספרי בפרשת ואם תקריב) אבוב של קליות פירוש כלי חרש כמין טיגן שקולין בו כמו שנא' (ירמיה כט כב) אשר קלם מלך בבל וכך אמר בכל מקום קליות ואגוזים והיה מנוקב כדי שתהא האור שולטת בכולו כדתנן במנחות ויש אומרים אבוב של קלאים דמות קנה מן ברזל להדליק בו האש.
לא היה מכה באבוב של נחשת ולא באבוב של ברזל אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב. במשנה (ערכין פ"ב מ"ג). ובגמרא (י.) פתח בחליל וסיים באבוב אמר רב פפא היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל דחלי קליה. ת"ר אבוב היה במקדש חלק היה ודק קטן היה ושל קנה היה ומימות משה היה והיה קולו ערב וצוה המלך וצפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והי' קולו ערב כמו שהיה (ובסוכה (נ:) פ' החליל חמשה וששה) גמרינן מאבוב דמשה ומר סבר אין דנין אפשר משאי אפשר כלו' אבוב אי אפשר לעשותו ממתכת כמו שאמרנו.
אבוב לחראי זמר לגרדאן ולא קבלוה (יומא כ:) פי' כמו משל הוא אבוב שהיה לשרים גדולים וזמרו ביה אנשים פחותים ואינו ערב להן אלא מחזירין עליו.
כנור ועוגב (בראשית ד כא) תרגום בבלי וירושלמי כינורא ואבובא.
כחלילים יהמה (ירמיה מח לו) תרגומו כזמר אבובין דוי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |