בבלי/ערכין/י/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף | |||
|
תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות רש"ש |
ועיבור שנה ל' אישתקד עשינו שניהם מלאין דל תלתא לבהדי תלתא וקם ליה בדוכתיה אמר ליה נר ישראל כן הוה: מתני' אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ולא מוסיפין על ארבעים ושמנה אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה אין פוחתין משני חלילין ולא מוסיפין על שנים עשר ובשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח בשחיטת פסח ראשון ובשחיטת פסח שני [1]ויום טוב הראשון של פסח וביום טוב של עצרת ובשמונת ימי החג [2]ולא היה מכה באבוב של נחשת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב [3]ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחליק יפה ועבדי[4] כהנים היו דברי ר"מ רבי יוסי אומר משפחת בית פגרים ובית ציפרא מעמאום היו [5]משיאין לכהונה רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר לוים היו: גמ' מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא[6] ר' יהודה אומר [הפוחת] לא יפחות משבע [והמוסיף] לא יוסיף על שש עשרה במאי קמיפלגי רבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה חדא היא ורבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד ותקיעה לחוד מאי טעמא דר' יהודה כתיב ותקעתם תרועה וכתיב תרועה יתקעו (לכם) ש"מ תקיעה תרועה ותקיעה חדא היא ורבנן ההוא לפשוטה לפניה ופשוטה לאחריה הוא דאתא ורבנן מ"ט דכתיב ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ואי ס"ד תקיעה תרועה ותקיעה חדא היא אמר רחמנא עביד פלגא דמצוה ורבי יהודה סימנא בעלמא הוא כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא [7]אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום כמאן כרבי יהודה פשיטא מהו דתימא אפילו כרבנן אתיא ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא קמ"ל ואימא הכי נמי אם כן מאי ולא כלום: שנים עשר יום בשנה מכה בחליל וכו': מאי שנא הני [8]הואיל ויחיד גומר בהן את ההלל דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל שמונה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב (הראשון) של עצרת ובגולה עשרים ואחד תשעה ימי החג ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת מאי שנא בחג דאמרי' כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן
- ↑ יש נוסחאות: שני ביום טוב (ותיקן 118–119, הספרייה הבריטית). ויש נוסחאות: שני וביום טוב (ותיקן 120–121, מינכן, ונציה). אבל הנוסח שבכאן [שני ויום טוב], הוא רק בוילנא.
- ↑ לק' בגמ' בפיסקא: לא היה מכה (בלי וא"ו). כ"ה גם בדפוס ונציה ורוב הכת"י שם.
- ↑ במינכן: ולא היה מחליק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחליק יפה. בכתבי הוותיקן (עיי"ש) והספרייה הבריטית: ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחלק יפה. הנוסח שבכאן [ולא היה מחלק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחליק יפה], הוא בוונציה ובווילנא.
- ↑ בוותיקן 120-121 בפיסקא: עבדי כהנים (בלא וא"ו). וכ"ה בגמ' סוכה נ"א א' בכל כתבי היד והדפוסים.
- ↑ בוותיקן 120-121: היו ומשיאין לכהונה. וכ"ה ברוב הכתבי יד בגמ' סוכה נ"א א' (עי' שם באוקספורד, אנלאו, מינכן 140, והספרייה הבריטית). ובדפוסי פיזרו ונציה וילנא של הגמ' בסוכה שם איתא: היו שהיו משיאין לכהונה.
- ↑ תיבות הפוחת והמוסיף שנוספו בברייתא זו בסוגריים מרובעות (על פי דפוס וילנא) ליתא בתוספתא סוכה פרק ד', וכן ליתא בכל הנוסחאות בגמ' כאן. אמנם בגמ' סוכה נ"ג ב' איתא לתיבות אלו כמעט בכל הנוסחאות.
- ↑ בהרבה כת"י: אין בין תקיעה לתרועה ותקיעה ולא כלום (עי' כאן ובסוכה נ"ג ב' בכת"י ותיקן ומינכן, אוקספורד, CUL, אנלאו, והספרייה הבריטית).
- ↑ בהרבה כת"י: הואיל וגומרין בהן את ההלל (כת"י ותיקן, מינכן, והספרייה הבריטית). והנוסח שבכאן [הואיל ויחיד גומר בהן את ההלל], הוא רק בווילנא ובוונציה.