ספר העיקרים/ד/נא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר העיקרים TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png נא

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה


פרק נא

הטוב הגמור הוא אשר לא ישתנה ולא יקבל חסרון ולא תוספת, שאם היה משתנה אם שישתנה[1] אל הרע או אל הטוב, ואם ישתנה אל הרע אינו טוב גמור אחר שהיה יכול להשתנות, ואם ישתנה אל הטוב, הנה לא היה טוב גמור[2], ולזה הוא מבואר שלא יקבל תוספת ולא חסרון, ולמה שהיו כל הנמצאות השפלות הם מתפעלות ומשתנות תמיד להיות ההפכיות נמצא בהן, והשנוי וההתפעלות לא יבא כי אם מצד ההפך, כי הדבר לא יתפעל מעצמו ולא מדומהו אלא מצד הפכו, הן שיהיה ההפך בו בעצמו כמורכבים מן היסודות, שהיסודות שבהם הם הפכיים[3] זה לזה, או חוצה לו כמים והאויר שהם פשוטים, וכל אחד מתפעל מחברו כשיתקרב אליו[4] לפי שמדרך ההפכים כשיתגבר האחד מהם על האחר כפי יכלתו, ומזה הצד היו נמצאים השפלים משתנים מיום אל יום להיותם מורכבים מהפכים, עד שהיה בקדמונים מי שחשב כי בסיבת ההשתנות הנמצא במורכבים אי אפשר לומר על שום דבר שהוא הוא הדבר שהיה אתמול, כמו שאי אפשר לרמוז על מי הים הנגרים תמיד ולומר אלו המים הם אותם שהיו בכאן אתמול, כי כבר אפשר שהמים של אתמול היו מתוקים והיום ויהיו מרים או בהפך, כן ראובן על דרך משל להיותו בשנוי מתמיד אפשר שישתנה מזגו היום ממה שהיה אתמול ושהיו מדותיו משתנות לפי זה, כי המדות נמשכות אחר המזג, כימי שמזג לבו חם רותח בלי ספק יגבר עליו הכעס ויהיה כעסן, ועל הדרך בשאר המדות, ולפי זה אין ראובן היום אותו שהיה אתמול, וכן בכל הדברים השפלים המורכבים להיות השינוי מתמיד בהם, אי אפשר שימצא בהם טוב גמור, ואי אפשר שימצא טוב גמור אלא בדבר הקיים, ולזה היו הנביאים והחסידים כאליהו ורבי חנינא בן דוסא וזולתם מבזים טובות העולם הזה להיותם משתנים ואין בהם דבר קיים ולא היו חוששין אלא בדבר הרוחני המיועד לנפש שהוא דבר קיים שאין השינוי נמצא בו, והיו בוחרים לסבול הצער בעוה"ז להשיג אותו תענוג, להיותם יודעים שדרך התענוג להמצא אחר הצער כמו שהוא מדרך ההפכים להמצא האחד בסוד חבירו, כי ההויה לא תמצא כי אם אחר ההפסד וההפסד [לא תמצא] כי אם אחר ההויה. וכן לא תבא השמחה כי אם אחר העצבון, וכן המעלה לא תבא כי אם אחר השפלות. ולזה תמצא כי כשהיו ישראל במצרים בתכלית הדלות והשפלות אז השפיע להם השם יתברך צורת ההתרוממות והכבוד, אמר הכתוב: ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים וגו' ואומר אעלה אתכם מעני מצרים (שמות ג'). וזה על דרך טבע ההויה שתמצא אחר ההפסד, כי לא תמצא הוית האפרוח אר אחר הפסד צורת הביצה ולא צמיחת הזרוע רק אחר הפסד צורת הגרעין. וכן לא תמצא הישועה והצלחת האומה רק אחר היות האומה בתכלית השפלות הדומה אל ההפסד, וזהו שאמר הכתוב: כי כארץ תוציא צמחה (ישעיה נ"א). רוצה לומר אחר הפסד צורת הגרעין, כן ה' אלהי' יצמיח צדקה ותהלה. אחר תכלית השפלות והדלות הדומה אל ההפסד. וכן המנוחה לא תבא כי אם אחר היגיעה.




שולי הגליון


  1. אם שישתנה וכו'. על כרחך הוא משתנה על אחד מב' פנים, אם שישתנה וכו'
  2. הנה לא היה טוב גמור. מאחר שיכול להשתנות מהטובות אלו אל טוביות אחר, א"כ הטוב ההוא אינו הטוב הגמור:
  3. שהיסודות שבהם הם הפכיים. ולכן הוא מתפעל ומשתנה פעם אל המים ופעם אל הקור וכיוצא בזה:
  4. כשיתקרב אליו. על דרך משל אע"פ שהמים הם פשוטים ואינם מורכבים, מ"מ כשיתקרב אליהם האויר אזי הם מתפעלים מן האויר:
·
מעבר לתחילת הדף