ספר המדות/שער היראה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר המדות TriangleArrow-Left.png שער היראה TriangleArrow-Left.png יב

פרק שנים עשר

עתה נבאר יראה המחוייבת בכל עת לפרטי בני אדם. ויתחלקו לב' סוגים. הכת הא' הם אבירי לב הרחוקים מצדקה ונזונים בזרוע. הנזכרים בדבריהם ז"ל בגמרא (ברכות י"ז ב') המה אבירי הרועים הצדיקים ואנשי מעשה. יראתם וחיל רעדם ראוי' להיות בהפלגה עצומה. כי כבר אמרו חז"ל עליהם צדיקים הקב"ה מדקדק עמהם כחוט השערה. ונאמר (איוב ד') הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה. ובנדב ואביהוא נאמר (ויקרא יו"ד) הוא אשר דבר ד' לאמר בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן. כי אהרן היה משתומם מאוד על חריצת המשפט אשר כפתע פתאום נשרפו שניהם במקום הקודש. ומשה רבינו ע"ה גילה לו סוד זה אשר משפטי ד' בבני האדם הם כפי התחלפות מדרגתם ומעלתם. כי כל אדם חייב מנפשו לבוראו כפי מצב בחינתו ומעלתו. הוא שאמר לו בקרובי אקדש. ר"ל הקרובים והנגשים אל מצב מעולה. אקדש ראוי עליהם לקדש שמי בעבודה תמה ומעולה כפי מעלת בחינתם. ועל פני כל העם אכבד. די במדרגת כבוד. רק להזהר בעצמם שלא לפגוע בכבודי. לכבד את השם הנכבד שלא להיות ח"ו למורת רוח נגדו שלא למרות עיני כבודו במ"ע ובמצות ל"ת. אבל הצדיקים מדקדקים עמהם כחוט השערה. כי לפי גודל מעלתו וצדקתו גם בדבר קטן יש בו עון וחטא כאמרם ז"ל (שבת קי"ד א') ת"ח שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. וכן שגגתו עולה זדון. - ועילת דבר זה יתבאר לנו מג' פנים. מצד טובותיו ומצד מעשיו. ומצד נפשו היקרה. הא' כי לאיש אשר אלה לו ועד כה ברכו ד'. ודאי ראוי הוא ומחוייב לעבודה יתירה. איש איש כפי ברכתו אשר ברכו ד'. כמאמר (ויקרא ד') נפש כי תחטא כו' וביארו ז"ל בספר הזוהר [במקומו] כי הקב"ה יתפלא על הנפש יותר מעל הגוף. משל לקרתני ובן פלטין שסרחו דבר אחד אל המלך. וקצף המלך על בן פלטין יותר מאשר קצף על הקרתני. ושאלו אותו למה. השיב ואמר הלא הקרתני אינו יודע נימוסי. לא הגדלתיהו ולא אומנתיהו. אבל אתה הבן פלטין נפשך יודעת מאד נמוסי והוד כבודי וכל יקר ראתה עיניך. כי הכנסתיך לבית פלטין שלי. וכי ראוי לך לחטוא לפני. כן הוא ית' מתפלא ואומר נפש כי תחטא. ומזה הטעם עצמו ראוי לדקדק עם הצדיקים יותר שהמה בני פלטין אצלו ית'. כמו שנאמר עליהם (תהילים נ' ) וסביביו כו'. - הב'. כי אנחנו רואים בבני אדם אברים חלוקים ומתחלפים. מהם אשר אם יעדרו לא יזיקו ולא יפסידו את הגוף כל כך. ומהם אשר המה מעמד ומצב כל הגוף. אשר בלעדם לא יכון. כמו העינים אם יגיע להם הפסד בהכרח יפסד כל הגוף. כן כלל אומתנו כאיש אחד מובדל באבריו. ויש בכלל הבנין הזה קצת בני אדם אשר המה רק כאברים החיצונים. המשרתים את פני הגוף. והם ההמון עם. אשר אם יחטא אחד. לא יחלל את ד' כ"כ. ולא יפסיד את כלל הבנין אבל עיני העדה כאשר יאשמו הם הלא יתנו הפסד בכל הבנין. כי עיני כל העדה צופים ומביטים עליהם. ואם יחטאו הם מחללים את השם הנכבד עד מאד. כי מהם יראו וכן יעשו. וכבר אמרו ז"ל (יומא פ"ו א') ה"ד חלול השם אמר ר' יוחנן כגון אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין. ורב אמר כגון אנא אי שקילנא בשרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר. הנה דברים כאלה גם הם נקראים חילול השם. ובדבר חלול השם כבר אמרו (יומא שם) אין כח בתשובה לתלות ולא ביוה"כ לכפר ולא ביסורים למרק אלא כולם תולין ומיתה ממרקת כו'. וכל זה מפני גודל מעלת החוטא. כי רבים יראו יביטו בו. וגם בקוטן חטאתו תגדל אשמתו כמו שבא הבאור על מאמר שגגת תלמוד עולה זדון כי משגגתו בא זדון ההמון. והרואה יעשה בזדון. הג' אשר מצד יקר נפשו ונשמתו כי כבר ידענו כי נפשות בני האדם המה בבחינות מתחלפות. יש אשר היא משורש גבוה מאד נעלה ויש משורש בלתי מעולה כל כך. ואינה זכה וברורה ומאירה כל כך. כמו שמבואר כל זה ליודעים ולכן השגתה מעוטה ומבולבלה. וכמו אשר בגופות בני אדם מי שגופו יותר עכור וטבעו עב וגס לא יקבל הפסד מדבר קל. כ"א מדבר המזיק ומשחית מאד. אבל הרך והענוג הוא יקבל הפסד מכל מה שיזדמן לו נגד טבעו. מרוב דקות ענין מזגו. כמו כן בנפשות מי אשר נפשו אינה מעולה כל כך. אינה עלולה לקבל הפסד בלתי מדבר גס. כאשר יעבור על לא תעשה או יבטל מ"ע. אבל בעל נפש יקרה הוא יקבל הפסד גם מדברים שאדם דש בעקביו. כי נפשו אצולה ממקום גבוה. טהורה וברורה. כספיר מאירה ואם יעלה עליה אבק גם מדקדוקי מצוה וענין קל גם כחוט השערה. ישחית פני הודה זיוה ותפארתה. וכמאמר (קהלת א') כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב. והחילוף הזה תמצא בכל הדברים. אם בבגדים אם בסחורות או מלאכות. כי כל מלאכה היותר דקה יותר קרובה ועלולה להפסד. וכן בתבואות ופירות כל שתהיה יותר שמנה הפסדה יותר מצוי. וכן הבגד כל שיהיה יותר לבן. יותר יתרשם בו הנקודות השחורות המזדמנות אשר על בגד אחר לא היה נראה בו כל מאומה. ע"כ אם כביר מצאה ידך לעלות על רום השלמות. וזכית לעמוד במקום גבוהים בין סנסני ההדסים באהלים אשר נטע ד'. יקר אתה מפנינים. אבל מה רב פחדך הראוי לך לפחוד לילה ויומם. ומורא על ראשך לא יחסר. משטן המשחית המקנא המורה זיקים חצים ומות כקולע אל המטרה לפגוע ביותר בבעל נפש מעולה. כאמרם ז"ל (סוכה נ"ב א') כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו. ואמרו עוד (שם) ובת"ח יותר מכולם. לכן כפי מעלת ענינך כן תרבה וכן תוסיף בשמירתך. בדקדוק עצום עד מאד. פן תכשל ותאשם ויחרה אף אדונך עליך להורידך ממעלתך. ותהיה גרוע בערכך עוד יותר מאותו שהוא למטה ממך. ולא תשיג שום מדרגה. כמה שידענו אם יפול הנופל והוא בעל מעלה. אין ערוך לנפילתו. וכן היה אל אומתנו בכללה. אמת כי באו במדבר אל מעלה רמה ונישאה שלא היה להם ממנה דבר בהיותם במצרים ואחר אשר נפלו וירדו פלאים. נאמר עליהם (ישעיה א') ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע כו'. הפליג ירידתם שהמה עוד פחותים גם ממדרגת השור והחמור. וכל עילת הפלגת נפילתם בעבור שהיו תחלה במעלה היותר רמה וכמה שאמרנו.




שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף