ספר המדות/שער היראה/ט
|
< הקודם · הבא > |
ועילת זה הוא כי כח היצר לבוא אל האדם ברצון וחפץ האדם. באור הדבר. אין היצר שליט לעשות חפץ לאדם על דבר אשר לא חפץ בו. כ"א להחזיקו בדרך חפצו. כי אם יחפוץ האדם לחמוד הון ועושר היצר מפתהו בזה החשק לגנוב ולגזול וללסטם את הבריות. ואם חפץ האדם בנשים מפתהו לעשות בהם שלא כדת. ואם חפץ האדם בכבוד יפתהו להתגאות ולהתפאר בקלון חבירו ולהשתרר על הצבור. ולשפוך דם אדם באדם בגאוה ובוז. ואם חפץ האדם בלמוד התורה ובעשיית המצות. אין אל היצר דרך בלתי באופן זה שאמרנו בפרק הקודם. כי אין יכולת ביד היצר להתנגד אל הטבע לעשות אל האדם טבע חדשה ורצון אחר שיחפוץ בדברים שהוא שאט בהם ושונא אותם. רק מניחו אל טבעו וחפצו. ובערמה יהדפנו אלא אחת מן הפחתים עם מה שמתעהו ומטעהו ומסבב לו לעשות המצוה בפנים חדשות ואז תהיה המצוה מהודרת ומקושטת ביתר שאת ויתר עז. והאדם למראה עיניו ישפוט. ולמשמע אזניו (עצת היצר) יוכיח כי יקנה עולמו בשעה אחת עם ענין זה. ובדבר הזה עצמו למשואות נצח יפול. והיה זה לו לפח ולמוקש. כי מה האדם שיבוא אחר המלך יתברך ואחר משה עבדו וישראל עמו ונביאי האמת וחכמי כל דור השרידים להתחכם על דברי תורתנו. על הקבלה האמתית אשר בידינו לעשות שום שינוי בהם ובפרטי חקיהם ובשיעוריהם וזמניהם. כי כלם מרועה אחד נתנו. ואנחנו לא נדע בהם מאומה מפעולתם ואיכות סגולתם. הן זה משפט איש חולה. הוא במכאוב על משכבו. בבוא אליו רופא חכם מפורסם הנודע בשמו לרב פעלים ומסדר לו סמים ורפואות. שיקח אותם כאשר סדר אותם הרופא. ולא יתערב להרים ידו לסדר אותם בדרך אחר אם בהוספת איזה דבר. או יגרע מהם. כי לא דעת ולא תבונה בו לדעת מהות מחלהו ולא טבע הסמים מהותם ופעולתם וסגולתם. ע"כ החכם עיניו בראשו יתבונן ויספור צעדיו ומחשב בדעתו אל כל אשר תשאנו רוחו אנא ילך. ואיך ילך. ומה המעשה אשר יעשה. הטובה היא אם רעה. ולא למראה עיניו ישפוט עליה. ולא כפי העולה על רוחו עליה יוכיח. רק יראה ויביט אם דרך התורה כך היא. אם זה הוא דרך הלכו בו אבותינו מעולם. והנסיון הנאמן הזה כבר בחר בו דוד המלך ע"ה לבחון בו דרכיו ומעשיו (תהילים קיט) מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי. היינו כאשר רציתי לבחון דרכי ומנהגי. אם אין אני שוגה ח"ו אני מביט ורואה בתהלוכות הזקנים אבות העולם ואם דרכי מכוון לדרכיהם ומנהגי למנהגיהם אתבונן אוכל לדון על עצמי כי פקודיך נצרתי. איש החכם יבין אמיתת הדברים כי כנים הם. ויעזוב נער את דרכו ואיש בער מחשבותיו. מה לו להתחכם על משפטי ד' ותורותיו. פקודיו וחוקותיו. יהי לבו תמים לא לחקור חקירותיו. אחר ד' אלקינו נלך ונשמור מצוותיו. - וכמה הורו חכמינו ז"ל על הענין הנכבד הזה במאמרם במדרש (רי' שה"ש) שחורה אני ונאוה. שחורה אני במעשי ונאוה אני במעשי אבותי. ר"ל כאשר אבחר לי אני בעצמי לעשות מעשים כפי אומד דעתי. כפי השערתי. אז שחורה אני במעשי. ונאוה אני רק במעשה אבותי. כאשר אעשה כמו שעשו אבותי. כאשר אבחר בדרכיהם ואעשה כמעשיהם בלי השתנות כל מאומה. הוא הדרך הנאות והנבחר. אז חפץ ד' בידו יצליח, ויאירו לפניו נתיבות האמת. - ודע כי יזדמן לאדם לפעמים כי תתלהב נפשו ויקד יקוד כיקוד אש, כמו תנור בוערה מאופה. וכמה יש לו לפחוד ולדאוג מפני חמת המציק. אולי ערום יערום. כי התלהבות אל מצוה ידענו כי רחוק מפנינים מציאותה. ולא תמצא בלתי בהצדיקים התמימים העומדים בסוד אלוק. והצדיקים הגמורים האלה רק יצר הטוב שופטן. אבל בינונים אשר זה וזה שופטן (וכבר אמר רבה כגון אנא בינוני (ברכות ס"א ב') כמה יכבד עליו מעשה המצוה עצמה כש"כ שתתלהב נפשו כ"כ. מי יודע אם אינו אש זרה. ורצפה במלקחים לקח מיד נחש שרף וחמתו בערה בו עד תראה לבת אש בתוך הסנה. והצדיקים האמתיים אשר הגיעו להתלהבות נפלאה היה להם זה אחר אשר הפשיטו מעליהם מעיל החמריות. אחר התפשטות הגשמיות. והתגברות כח השכלי. עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה (כמ"ש רבינו הב"י מש"ע או"ח סי' צ"ח) א"כ באנשים כאלה תוכל להאמין אמונת אומן. כי אין בזה אש זרה כי מה ישעו ומה חפצו בעולמו. כל מחמדי הגופות ותענוגות בני אדם בטלים ומבוטלים אצלו. אין לו מהם ולא ישיג מהם דבר. והוא מרגיש בעצמו בטול מציאות מפחד ד' ומהדר גאונו. דוגמת יראת המלאכים זעים וחלים מאימת כבודו יתברך הבלתי בע"ת. ועתים חשים ועתים ממללים. משתוקקים להתקרב ולהתדבק אל אור זיו העליון ב"ה. כמשפט וטבע החלק להשתוקק להתדבק אל הכל. וכרגע יחרדו ירגזו ירעדו ויחילו בסוד והחיות רצוא ושוב. כן אורחות כל ישרי לב התמימים כי העולה על סולם איך יעלה על המדרגה השניה והשלישית כל עוד אשר רגליו עומדות על מדרגה הראשונה. בלתי כאשר יעקור רגליו ממדרגה התחתונה אז יעלה לאט לאט ממדרגה למדרגה שעליה. כן כל עוד אשר האדם נקשר ועומד בין ההדסים אשר ביון מצולת התענוגים. ובהם יחסה ויתלונן לאהבה. איככה יוכל לעלות אל הר מרום הדבקות בנועם זיו העליון יתברך, בלתי אותו שכבר עקר רגליו מלמטה, והוא מרגיש בטול מציאות בעצמו ובכל אשר תחזינה עיניו ותתלהב נפשו לשאת אבר כיונה לעוף ולחסות בסתר כנפיו יתברך. היא היא מדריגת הצדיקים הקרובים למעלת הנבואה. בסוד מאמר (דברים כח) והיית רק למעלה [בתנאי] ולא תהיה למטה. ואם חכם לבך תבין מאמר החסיד ע"ה (תהילים ס"ג) צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. וכבר הנני נבדל מרוחק ונעזב מכל סוגי ערבות העוה"ז ותענוגיו. והעיד על עצמו ואמר הלא כן בקודש חזיתיך. כלומר גם בהיותי בירושלים עיר לא תחסר כל בה חזיתיך ג"כ בדבקות נפלא זה. - ועל הרוב תמצא זאת בנערי בני ישראל. כי הרך בשנים אינו מלומד בנסיונות. הוא מתלהב לפעמים אל דבר וחושב שכבר הגיע אל מה שהגיע. והמלומד בנסיונות שוקל זאת בפלס החכמה פן היא עצת היצר להרבות קנאה ושנאה ולסבב מחלוקת בישראל. או לעסוק בדברים שאין בהם רק ביטול תורה. ולפעמים השחתת הגופות. ובכללם גם השחתת הנפשות. ולבם לשמים. יעשו מעשיהם לש"ש. ושמחים כעל כל הון. ע"כ אחי ורעי חוסו נא חמולו על נפשכם האצולה מגבהי מרומים. כי בת מלך היא. ואנה תעזבו כבודכם. והיה לזכרון בין עיניכם מאמר המלך החסיד ע"ה הנ"ל מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי. וכמו שנתבאר כוונתו. ובבוקר בקום האדם ממשכבו יתן אל לבו כי הוא מסוכן בכל רגע ורגע מרעב השונא דוב האורב וצודה את נפשו לקחתה. ואתה בן אדם תאזור מתניך. וקמת והלכת ללחום מלחמתך. ולא תשים דמים בביתך. ובכל שעה משעותיך וכל עת מעתותיך חרבך על ירך תהיה חגורה. ערוכה בידך ושמורה. מפחד התמידי אשר על האדם מפגיעת היצר. כי ברע הוא. יורה זקים חצים ומות בסיר הבשר ודם. ומאלקים יתברך תשאל עזרה ועוז להנצל מפח רשתו. ויאיר עיניך באור תורתו. לשבוע בהקיץ תמונתו.