ספר הכוזרי/א/ק
|
< הקודם · הבא > |
אמר הכוזרי: בכמו זה תנוח הנפש לקבל התורה מבלי ספק ולא פקפוק, שיבא נביא לעבדים משועבדים לחוצים וייעד אותם שיצאו מעבודתם בעת ההיא מבלי אחור על התכונה ההיא, ושיכניסם אל ארץ כנען והיא ביד שבע אמות כל אחת מהם חזקה מהם, והודיע לכל שבט חלקו מהארץ קדם שיגיעו אליה, והתקים הכל בזמן מועט במופתים נוראים, זה מאמת גדולת השולח וכבוד השלוח וגדל מעלת העם אשר אליהם לבדם שולח. ואילו היה אומר כי אני שלוח ליישר כל העולם ולא היה דברו מגיע עד חציו היה פגם בשליחותו, מפני שלא נשלמה כונת הבורא בשליחותו, והיה מונע "בהשלמת "שליחותו (נ"א השלמתה) היות ספר תורתו עברי, והיה מעמס וטורח ולאות רב על אומות שבא והודו וכוזר להבינו ולעשות מה שכתוב בו, אלא אחרי מאות שנים שיקרה "אליהם "להשתנות "עליהם (נ"א להם להשתנות אליהם) בעבור נצחון או שכונה "או "בראיות (נ"א לא בראית) הנביא בעצמו, או נביא אחר שמעיר ומזהיר על תורתו: