ספר הכוזרי/א/ה
|
< הקודם · הבא > |
אמר הכוזרי[1]: אין בכאן מקום לסברא, אך הסברא מרחקת רב הדברים האלה. אך כאשר "תתאמת (נ"א תאמת) הראיה והנסיון עד שיאמין בו כל הלב ולא ימצא דרך אחרת להאמין בזולת מה שנתברר אצלו יתחכם להקשה וינהלה לאט עד שיקרב הרחוק ההוא, כאשר יעשו הטבעיים בכחות המופלאים אשר הם רואים, שאם יספר להם עליהם מבלי ראותם (היו) מכחישים אותם, וכאשר רואים אותם, מתחכמים ושמים להם סבות מן הכוכבים והרוחניות ולא ידחו הראות. אבל אני אינני מוצא דעתי נוחה לקבל הדברים האלה מפני שהם חדשים לי ולא גדלתי עליהם, וחובה עלי לחקור בשלמות עד שאמצא "העיקר (נ"א האמת):
ואחר כך קרא לחכם מחכמי ישמעאל ושאל אותו על חכמתו ומעשהו. ואמר לו אנחנו מקיימים האחדות והקדמות לאלהים ית', והחדוש לעולם, והיחס אל אדם, ונרחיק הגשמות בכלל, ואם יראה ממנו שום דבר בדברינו נפרשהו ונאמר כי הוא דרך העברה וקירוב לשכלנו, "עם "הודאתנו (נ"א ונודה) כי ספר תורתנו דברי אלהים, והוא בעצמו מופת התחייבנו בקבולו בעבור "עצמו (נ"א חזקו), מפני שאין אדם יכול לחבר ספר אחר כמוהו, ולא "נפרשה (נ"א כפרשה. נ"א נפרש) אחת מפרשיותיו, ושנביאנו הוא חותם הנביאים ומבטל כל תורה "הקדומה (נ"א שקדמה) לו, וקורא כל האמות אל תורת ישמעאל, וגמול השומעו השבת רוחו אל גופו בגן עדן ונעימות, לא יחסר מאכל ומשתה ומשגל וכל אשר תאוה נפשו, וענש הממרה הליכתו אל אש לא תכבה ולא יתמו יסוריו לעולם:
- ↑ בדפוס ורשה נוסף כאן לפרסי והוא משיבושי הצנזורה כי הטענה כאן היא נגד הנוצרי.