סמ"ע/חושן משפט/שלב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) פועלים בשלש'. פי' בשלש' דינרים:
(ב) ומפסיד א' מכיסו. כן הוא ל' הרמב"ם וכן הוא תוכן לשון הרי"ף והרא"ש הבאתי לשונם בדריש' ע"ש אבל שם כתבתי והוכחתי דגם הרי"ף והרא"ש ס"ל דאם כל הפועלים נשכרים בד' או בג' וחצי או שעשאו מלאכה ששוה ד' שחוזר השליח ונוטל מהב"ה כמו שהי' צריך לשכור פועלים או כפי שיווי המלאכה ואע"ג דבע"ה א"ל לשכור בשלש' וגילה דעתו שאינו רוצה ליתן יותר מג' וזה מוכח מדהביאו הרי"ף והרא"ש ראייה לדבריהם מהשוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו דצריך השוכר לשלם להפועל וחוזר ונוטל מחבירו מה שההנהו בדבר ושם כ"ע מודים דאם מלאכתן שוה ד' או שכל הפועלי' נשכרים בד' דחוזר השוכר ונוטל מבעל השד' ד' וגם הרמב"ם בעצמו כ' אחר זה בא"ל השליח שכרכם על הבע"ה דצריך ליתן להם כפי מה שנשכרו פועלים בעיר אע"ג דב"ה זה התנה עם השליח וא"ל שלא ישכור לו אלא בג' והיינו כדעת י"א שכ' מור"ם ע"ז ומ"ש הרמב"ם ומפסיד א' מכיסו היינו כשהפועלי' נשכרי' בג' דמזה איירי הבריית' דקתני השוכר את הפועל לעשות בשלו כו' ומ"ה קתני הבריית' סתמא נוטל מה שההנהו ולא קתני נמי או כפי מה שהתנ' עמו ומ"ש מור"ם ע"ז וי"א כו' דמשמע דיש פלוגת' ביניהם היינו משום דהב"י פי' בפנים דברי הרי"ף והרא"ש והרמב"ם דהשליח מפסיד הדינר מכיסו אף אם כילם נשכרים בד' ועד"ר מ"ש עליו גם בד"מ כ' עליו שדבריו אינם מוכרחים ע"ש ועמ"ש הב"י עוד בפנים על מ"ש הטור בשם הרמ"ה ז"ל דוקא עד ד' אבל יותר מד' אינו נוטל מבעה"ב ואפילו המלאכ' שוה יותר שלא יהא עושה סחור' בפרתו של זה שנדחק הב"י מאוד בפירושו. ובע"ש כ' עליו פי' אחר וכ' אחריו ז"ל זהו נ"ל ולא כדברי הר"י קאר"ו ע"ש עכ"ל ודברי שניהן לא יתכנו לע"ד ודברי הרמ"ה ברורי' המה ע"ד שכתבתי דכשב"ה אמר לשליח לשכור פועל בג' והשליח שכרו בד' וא"ל שכרך עלי שצריך השליח לשלם לפועל ד' והשליח נוטל מב"ה כפי מה שההנהו דהיינו כפי מה שנשכרי' הפועלים בעיר או כפי שיוו המלאכה וקמ"ל הרמ"ה דיותר מד' עכ"פ לא יטול מבעה"ב אף שהמלאכה שעשה פועל זה הוא שוה יותר מד' ולא יכול השליח לו' לב"ה כמו שאם הי' המלאכה שוה פחות מד' לא היית נותן לי אלא כפי מה שנהנית והייתי צריך להפסיד מכיסי עכשיו שהוא שוה יותר ארויח שג"כ תן לי כפי מה שנהנית קמ"ל דלא כיון דהשליח לא נתן להפועל אלא ד' לא יוכל לעשות סחורה בשל בע"ה להרויח לנפשו ונקט פרתו של חבירו שהוא ל' המשנה פ' המפקיד בשוכר פרה מחבירו וחזר והשאיל' לאחר ומתה ביד השואל באונס דאמר שם ר' יוסי דאע"ג דשוכר פטור באונסין מ"מ כיון דהשואל משלם לו הפרה צריך הוא ליתן אותן דמים למשכיר שלו מטעם דהאיך יעשה הוא סחיר' בפרתו של חבירו וכתבו הטור והמחבר בסי' ש"ז ס"ה ע"ש ובדריש' הארכתי מזה כדי לברר הדברים ☜ודלא כמ"ש שני מאורות הגדולי' הנ"ל ודברי מור"ם בד"מ שלו הן ע"ד שכתבתי ע"ש:
(ג) אינו נותן להם אלא שלשה. דמסתמ' דעת הב"ה אשער הזול והפועלי' צריכי' להתנות שאינן נשכרין אלא בד' ולא ה"ל לסמוך אדברי השליח שא"ל בד' מאחר שא"ל ג"כ שכרכם על הב"ה:
(ד) ויש להן תרעומו' כו' דיאמרו לו לולי שאמרת לנו בד' הוו טרחנו עצמינו להשכיר נפשינו בד' שהרי יש שוכרין בד':
(ה) כשאין מלאכתן ניכרת מפרש בגמ' כגון ששכרן לחפור חפיר' עמוק' סביב השדה ונתמלא החפיר' מים ואינן יכולין לשער מה שבתוך המים:
(ו) אע"פ (שהרי) שמלאכתן שוה כו' כן הוא ל' הרמב"ם שם וכאלו כתוב אעפ"י שלפנינו ולעינינו הוא שמלאכתן שוה ד' אפ"ה אין כו':
(ז) תרעומות על השליח ל' הגמ' דאמרי ליה וכי לית לך מאי דכתיב אל תמנע טוב מבעליו ור"ל כיון שב"ה א"ל לשכור בד' לא הי' לך לימנע אותה טובה ממנו:
(ח) אין דעתם אלא שיתן כו' פי' ולא תאמר כיין שאמרו בפי' כמו שאו' הבע"ה לא יתן להם הבע"ה אלא שלש' אפי' מלאכתן שוה ד' או שכל הפועלים אינן נשכרין אלא בד' שהרי סברו וקבלו אנפשם בפי' כמ"ש הבע"ה קמל"ן דלא דודאי לא לגרוע חלקן ממה שאמ' להן השליח כיוונו אלא כוונתן הי' שאם אמר בע"ה יותר מד' אזי יתן להן יותר כפי מה שאמר ומ"מ אין הדין נותן לילך אחר כוונתן אלא הדין בזה הוא כמו שנתבאר בס"א באמר ב"ה שכור לי בג' והשליח א"ל בד' ולא חזרו הפועלי' לומר כמו שאמר בע"ה דאם א"ל השליח שכרכם על הבע"ה אמרי' כיון דשינה השליח בשליחותו ה"ל כאלו לא שכרן כלל אלא עשו מעצמן המלאכה זו אצל הב"ה ונוטלין מב"ה כפי שיווי מלאכתן או כשכירות כל הפועלי' ואי א"ל שכרכם עלי עכ"פ צריך ליתן להם ד' וה"נ דכוותי' זהו כוונ' המחבר ומור"ם ז"ל וכ"כ הרא"ש בהדיא בר"פ השוכר את האומנים בזה דה"ל כאלו לא אמרו כמו שאמר בע"ה וכן הוא דעת כל הפוס' וכמ"ש בדריש' ע"ש ועד"ז אנו מוכרחי' להגי' בהטור וכמ"ש שם וז"ב ע"ש ודוק: (הג"ה כ' בת"ה סי' שכ"ג ראובן ששכר לשמעון לילך בשליחותו בי' דינרין וקודם שהלך שמעון אמר שמעון לאחרים שרוצה גם כן הוצאות הדרך בלא אלו הי' דינרין ולא הי' ראובן בביתו שהי' אפשר להודיעו וראובן לא רצה ליתן לו אח"כ כי אמר שנתן לו י' דינרין אע"פ דשאר פועלים נשכרים בד' כדי לכלול בו ג"כ ההוצאות ופסק דהדין עם ראובן דהדמים מודיעין לענין שכירות פועל אע"ג דלא אמרי' כן לענין בתים וע' לעיל סי' רי"ד ור"ך עכ"ה):
(ט) אין להם אלא שלשה כו' גם בזה דינם כאלו לא חזרו ואמרו כמו שאמר בע"ה דנתבאר דינו לעיל בס"ב דבכל ענין אין להן אלא ג' משום דסברו וקבלו ואיבעי' דלא איפשטא הוא זה בגמ' והולכין בה לקולת הנתבע ואין מוציאין מידו ועד"ר:
(י) כמו לחבריהם. דמה שחזרו ואמרו כמו שעשו חבירינו לא הי' דעתן שמאמינים לו שלא נתן להן אלא ד' וסברו וקבלו אלא דעתם הי' אעילוי שאם נתן להן יותר יתן גם להם יותר והרי נתן להם יותר ואע"ג דיש פועלים דנשכרין בפחות וגם מלאכתן אינו שוה כ"כ ול"ד למ"ש לפני זה בבע"ה שאמר לשליח שכור לי בד' והשליח א"ל בג' ואמרו כמ"ש בע"ה דאין נותנין להן אלא ג' (כשאין) [אפילו] מלאכתן שוה יותר דשאני הכא דהטעה אותם וא"ל שגם לאחרים השכיר בד' משא"כ התם דלא תלה השליח שכירתו בשכירת פועלים אחרים אלא א"ל סתם בשלשה וק"ל:
(יא) ונמצאו שנשכרי' ביותר פי' כל הפועלים נשכרין ביותר רק שאותו יותר אינו בשוה כגון שיש שנשכרין בה' ויש בו' ויש בז' ויש בח' כו' ע"ז מסיק ג"כ וכ' שנותן להן בפחות שבפועלים ור"ל מה ששכרן בד' עכ"פ בטל הואיל וכולן נשכרים ביותר אלא משלם להן בה' דהוא הפחות נגד מה שנשכרי' באמת דהיינו בה' ו' ז' ח' וכמ"ש אבל אם נמצא דהמועט נשכרין בד' א"צ ליתן להם אלא ד' דדעת' דאינשי אתרעא זילי וכדמסי' וכתב דה"ל כאלו לא א"ל דבר ונותן להן כפחות שבפועלי' גם מה שמסיק מור"ם וכתב ז"ל או שהפועלים הטעו להבע"ה בכה"ג כו' לפי מה שסתם מור"ם ג"כ ה"פ שהפועלים א"ל סתם תן לנו י' שגם שאר פועלים נשכרים בי' ונמצא שכולם נשכרים בפחות ואותן פחות אינו שוה רק קצת בט' וקצתם בח' ז' ו' וקאמר דנותן להן בפחות כיון דקציצת שכירתן בטלי אמרי' דדעתו דאינש אתרעא זילא אבל ר' ירוחם בשם רשב"א (וב"י הביאו בסי' זה) לא כ"כ בסיפא אלא ז"ל וכן אם הטעו פועלים לבע"ה וא"ל שרובם נשכרים בי' ונמצאו רובן בה' כו' "עד שכירות בטעות הי' ואין להן אלא ה' עכ"ל וטעמו נרא' דמ"ה כתב שהפועלים א"ל שרובן בי' משום שדרך הפועלים הוא כן כשא"ל לב"ה שכור לנו בי' לאו שוטים הן שתובעין ממנו י' ויודעין שרוב פעלים נשכרים בפחות מי' מ"ה. כתב שמיירי שא"ל שרוב הפועלים הן נשכרין בי' וזהו מדרך הפועלים שא"ל תן לנו כמו שנותנין להרוב כי המיעוט שלוקחים פחות אינן בנמצא והוא הסכים עמהן ליתן כמו שא"ל שנשכרים רוב הפועלים ואחר כך נמצא שרוב הפועלים הם נשכרים בפחות בטל שכירתן ונותן להם ה' כמו שנשכרים הרוב ואף שנמצאו קצת בפחות מה' מ"מ כיון דהוא הסכים עמהן ליתן להן כמו שנשכרין הרוב מפני שלא רצה להטריח לבקש המיעוט תו לא הולכים אחר המיעוט אבל ברישא בהטעה בע"ה לפועלים לא הזכיר רוב כלל מפני שזהו דרך העולם שהב"ה אומר לפועלים קחו ממנו ד' כי יש לפני מהמיעוט שלוקחים ד' כן נ"ל ולא כע"ש שכתב גם ברישא רוב עיין שם ודוק:
(יב) ליתן לו חפץ בשכרו. ודוקא בחפן דינא הכי ולא בשטר חוב וכמ"ש בפסקי מהרר"י סי' ר"ל והביאו בדרכי משה בסי' זה בקצר' ע"ש:
(יג) ולא יוכל לומר כו' בגמ' מפרש טעמא דיאמרו הפועלים מתחל' לא נתרצנו בפחות אלא מפני שראינו שא נך יודע דרך שכירות הפועלי' ולדעתך גם שאר פועלי' ילקחו כן ואנו היינו דחוקי' למעות ונתפייסנו בפחות מהראוי לנו מה שאין כן עתה שאתה רואה שכל הפועלים נשכרין בכך וכן הטעם בסיפא דהבע"ה אומר עד"ז להפועלים ועפ"ר:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |