סמ"ע/חושן משפט/רעו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) רואים אם יש לבן זרע כו'. ילפינן מדכתיב בפרשת נחלות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו והל"ל אן בלא יו"ר כמו מאן יבמי ודרשינן דמ"ה נכתב ביו"ד לפרש בל' אי"ן ואפס בנמצא שום בן ור"ל שאין בנמצא אפי' יורש מיוצאי חלציו ואע"ג דבגמרא אמרו ל' עיין עליו בעי"ן נראה דל"ד קאמרי אלא כונתן דמ"ה נכתב אי"ן ביו"ד לדרשו כאלו נכתב עליו איין והיינו דאין זה הוא מל' איי"ן בנמצא כמ"ש וכנ"ל ולא כמו ששמעתי מפורשים דעיין ממש קאמר ומשום דאותיות אהח"ע מתחלפי' וזהו דוחק וגם י"מ מדהל"ל ואם אין לו בן והקדים לכתוב ובן אין לו ללמדינו אתא דהאי אין לו אבן קאי ולא אאב וה"ל כאלו כתב דלבן אין לו יורשין וז"א דהא בתרי' כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו דשם הקדים אין לבת ואפ"ה דרשינן ג"כ דדוקא אם אין לבת יורש משום צד אזי דוקא יתנהו לאחיו וכן מה שכתוב בתרי' ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו דבכולם הקדים תיבת אין ואפ"ה דרשינן דוקא כשאין להם יורש עד סוף כל הדורות:
(ב) תחזור הירושה לאביו של מת ואע"ג דזה לא מצינו בהדיא בקרא מ"מ דרשינן לה מדכתיב ונתתם את נחלתו לשארו ואביו הוא שארו יותר מאחיו וכן כולם והא דלא כתב הקרא ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאביו משום דלא ניחא לקרא לנקוט דרך קללה דהיינו שימותו הבנים בחיי אביהן ואגב דהתחיל באחוה דכתי' ונתתם את נחלתו לאחיו סיים נמי וכ' ונתתם נחלתו לאחי אביו אע"ג דהוא ג"כ דרך קללה והל"ל ונתתם את נחלתו לאבי אביו וק"ל:
(ג) ואחין מן האם ולא מן האב אין יורשין כו'. זה תלוי במ"ש לפני זה דאין האם יורשת בנה דאם היתה יורשת אותו היתה ג"כ מורישה לבנים בקבר וכנ"ל באב עם בניו:
(ד) אבל האיש יורש את אמו. כן הוא ג"כ ל' הטור ושניהן נקטו לשון המשנה ואגב דנקט המשנה בהדיא איש את אשתו נקט נמי איש את אמו ועפ"ר:
(ה) אין הבן יורש את אמו כו'. למדנו זה מקרא וכתבתיהו בפרישה ע"ש:
(ו) אלו היה עודנו חי יורש כו' כן הוא נמי לשון הטור ושניהן קצרו במובן ור"ל היה יורש' ובאו הנכסים לרשותו כאלו הם שלו מעולם להנחיל אותם לאחיו מן האב עכשיו ג"כ כו':
(ז) אבל עובר אינו יורש כו'. וז"ל הגמרא בפרק מי שמת (דף קמ"ב) מ"ט דהוא מיית ברישא ע"כ וכ' התוס' עלה ז"ל ה"ט כדאמרי' בפרק קמא דערכין דאיידי דזוטרי' חיותיה עייל ליה טיפתא דמלאך המות ומחתכי' ליה לסימנים והאי דאמר בפ' המקש' (ומייתי לה הטור בי"ד סי' י"ג) השוחט בהמה ומצא בה בן ט' חי כו' היינו דוקא כששחטה או הרגה שאז היא מתה תחלה כדאמרינן בפ"ק דערכין והא דאמרינן בהשוחט דמתה אמו והדר ילדתו היינו מתה ע"י אדם א"נ ע"י מלאך המות וכגון שנעקר הולד לצאת דאז אין הולד מת כדמשמע בפ"ק דערכין וא"ת כיון דבהריגה (אי נעקר לצאת היא מתה תחל') היא מייתא ברישא ולא הולד א"כ אמאי נקט בן יום אחד עובר נמי נוחל ומנחיל וי"ל דבן יום אחד פסיקא ליה אבל עובר לא פסיקא ליה למתני נוחל ומנחיל עכ"ל וכן הוא ברמב"ם פ"א מנחלות ולא כע"ש דכ' דאפי' אם זה העובר יצא אח"כ לאויר העולם ומת ולא נעשה בר קיימא עכ"ל ז"א דכיון שיצא חי נוחל ומנחיל וכמ"ש התוס' וא"ל שכונתו הוא במ"ש ולא נעשה בר קיימא דהיינו שהפילה העובר כשהיה בן ח' ולא היה ראוי להיות חי בר קיימא דא"כ מאי אריא עובר אפי' נולד בחיי אמו נמי ואף דהרמב"ם כ' בפ"א דהלכות נחלות דכשנולד אע"ג דלא כלו חדשיו אפ"ה יורש אמו הלא כ' המ"מ שם עליו דדבריו צ"ע ושלא ידע ראיי' ברור' לדבריו ובפ"א דהל' יבום כ' דהרמב"ם מיירי דוק' כשגמרו לו שעריו וצפרניו וכמ"ש כ"ז בד"מ ע"ש וא"כ הוא אפי' עובר נמי ומנ"ל לחלק ביניהן:
(ח) אבל בן משפח' וכותית כו'. הטעם דאין להם יחוס אחר אביהם בשפחה כתיב האשה וילדיה תהי' לאדוניה ובעכו"ם ילפינן מדכתיב כי יסיר בנך מאחרי מדכתיב כי יסיר ל' זכר והיינו בת ישראל כשתנשא לעכו"ם שהוא יסיר זרעו ולא כתיב נמי כי תסיר בנך מאחרי והיינו כשישא בנו לכותית אלא ודאי אותו זרע אינו נקרא ע"ש אביו ועיין בא"ע סי' ד':
(ט) או טובת הנאה כו' וכתב מוהר"ם פדוא"ה סימן ס"ה דכמו שאין יכול להוריש טובת הנאה כך אינו יכול ליתנם לאחרי' עכ"ל ד"מ ס"ס זה. וע"ל סי' ל"ז ס"ט ובסי' פ"ז סל"ה בדיני טובת הנאה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |