נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/שט
נתיבות המשפט - חידושים 
חושן משפט שט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) השוכר את החמור. ואם השכיר את החמור והתנה עמו שאם ימות שיתחייב לשלם לו ואח"כ מתה פטור מלשלם לו השכירות ויכול לו' לא קצבתי לך השכירות אלא בחזרת הסוס ולא בפריעתו ☜ וע"ב דדוקא כשהתנה עמו לשלם אפי' כשויו שבשעת השכירות אפי' אם תמות מחמת מלאכה אבל סתם שוכר שהפחת שמחמת מלאכה הוא על המשכיר חייב לשלם גם השכירות כיון שאין משלם הפחת שמחמת מלאכ' ובהוליכה בהר והוליכה בבקעה ששינה משלם השכירות כפחת שבפועלי':
(ב) ואם הוחמה חייב. דוקא כשאמר המשכיר להוליכה בהר אבל כשאמר השוכר שיוליכה בהר תליא במחלוקת כמבואר בסי' ש"ח ס"ק א' ע"ש:
(ג) ואויר הדרך משונה. ודוקא כשידע שהוא משונה אבל בלא"ה פטור:
(ד) לסוף ח' ימים. לאו דוקא אלא אפי' יותר כל שיש הוכחה שמחמת זה מתה חייב (סמ"ע) וע"ב:
(ה) חייב השוכר. מ"מ המשכיר שהבהמה בידו מחוייב לישבע שלא פשע בה ושלא רכב עליה לצרכו רק להשהותה:
(ו) ונעשה פסח. וע' כלל דין זה בביאורים:
(ז) השוכר פטור. ששינה לטובה:
(ח) בעל הפרה עם האומנים מיירי שהמשכיר שכר האומנין ואם שכרם השוכר ע"ב:
(ט) פטורים מן השוכר. דאמר לו אתה ששנית גרמת היזק וע"ב:
(י) והמשכיר צריך ליתן. שיאמרו לו מדלא התנית עמנו שלא לחרוש בהר אמרנו שדעתך שנעסוק מה שהשוכר ציוה עלינו ☜ וע"ב דהאומנין חייבין לישבע:
< הקודם ·
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |