באר הגולה/חושן משפט/שט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם ריש פ"ד מהל' שכירות משנה שם דף ע"ח ע"א והוא בסוף המשנה וכ' ה"ה וריש' דקאמ' השוכ' את החמו' וכו' ואפי' בזו י' מילין וכו' ומתה חייב ולא קא מפליג בין הוחמ' להוחלק' אוקמה רבי יוחנן לרישא כרבי מאיר דאמר כל המעבי' על דעתו של בעל הבית נקרא גזלן וחייב באונסין ולא קי"ל כוותיה וכו' אפשר שר' יוחנן חולק על האוקימתו' האחרות שם ולומר דלרבנן כ"ז שאין פשיעתו ניכרת פטור דאי לא לא הוי מוקי לה דלא כהלכתא:
ב) שם ושם במשנה
כן הוא בטור:
ג) טור ס"ג בשם תשובת הרא"ש בכלל צ"ב סי"ב:
ד) וביאר שם אע"פ שיש בהמות שהולכות וחוזרות ביום אחד זה שהתנה שיחזירה למחר מכיר כח בהמתו שאין בה כל כך כח לילך ולחזור ביום אחד וזה ששינה פשע:
ה) וביאר שם שישבע שלא פשע בה במאכל והאכילה כדרך שהיה רגיל להאכילה ואם רכב עליה לא להשקותה אלא לצרכו הוי פשיעה מאחר שהיתה בחזקת חולה:
ו) שם ברמב"ם ד"א משנה ריש דף פ':
ז) כ' ה"ה מפורש בגמ [שם] היכא דלא שני מאן משלם וכו' ובודאי לבעל הפרה משלמין שהכלי שלו:
ח) שם ושם במשנה:
ט) כ' ה"ה שהרי מבואר בגמ' דכל זמן שהשוכר לא שינה מדעת בעל הפרה האומנין משלמין לבעל הפרה אע"פ ששכרה לחרוש בהר וממילא ג"כ שאע"פ ששינה השוכר דינו עם האומנין והם משלמים ופירש כשהאומנין שכירים וכן פירש"י ז"ל:
י) שם דין ב' כרב ששת בריה דרב אידי שם דאיפסק' הלכתא כוותיה:
כ) מסקנת הגמר' שם:
ל) שם דין ג' שם במשנה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |