נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/רמא
נתיבות המשפט - חידושים 
חושן משפט רמא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מתנה מועטת. דאלו במתנה מרובה לא סמכה דעת המקבל ולכך לא קנה:
(ב) ולעיל סי' ר"ד היינו לענין אם נתן מתנה והניח עלי' משכון לחבירו ל"ק כמו במכר (ש"ך):
(ג) אינו כלום. ואף אם ראובן עשה ג"כ ק"ס מ"מ כיון דקנין דראובן ל"מ כלל משום דהוי דבר שאינו שלו וגם לוי לא עשה ק"ס רק לקיים קנין של ראובן ודבריו של ראובן לא חלו:
(ד) אפילו היה לו שטר או משכון. פי' שצריך הנותן להחזיר לו השטר או המשכון (סמ"ע) והש"ך כתב דהוא פלוגתא בירושלמי ולכך הוי ספיקא דדינא וע"ב דהעיקר דמחילה מהני לענין זה דאמר שמחל שוב א"י לגבות חובו ע"פ ב"ד מהמשכון אבל לענין שיהיה צריך להחזיר לו השטר או המשכון לזה צריך קנין:
(ה) עדים פסולין. עיין הפי' בביאורים:
(ו) אין שייך אלא במעות שחייב ומעות פקדון המונח בעין כחפץ דמי ול"מ מחילה (סמ"ע):
(ז) המוחל לחבירו מה שיטול קשה הא בחפץ ל"מ לשון מחילה ותי' הסמ"ע דמיירי שאמר ג"כ לשון מתנה והש"ך תירץ דהכא שייך ג"כ לשון מחילה משום דכשיטול בלא רשות יהיה לו עליו תביעה ושפיר מוחל לו התביעה משא"כ כשיש לו חפץ ביד חבירו שחבירו א"ר ליטלו בלא רשות ל"ש תביעה ע"ז ועוד דמיירי דהנותן א"י מה יטיל או ממון או חפץ וע"ב שתמוהין דבריו וישוב אחר לדברי המחבר ע"ש:
(ח) אבל קרקע לא. דלא שייך מוחזק בקרקע דבחזקת בעלים עומדת:
(ט) תנהו לזה. היינו במעמ"ש:
(י) לא מהני אם נותן לו ע"מ להחזיר. דוקא בזה שנדר לחבירו שיתן לו דאז הוי כנודר ע"ד חבירו מש"ה צריך ליתן לו מתנה גמורה אבל כשנדר סתם יכול ליתנו אפילו ע"מ להחזיר (סמ"ע):
(יא) והקדישו ע"ב דהיינו הקדישה לשלמים אבל הקדישו להקדש ב"ה אז מכרו ל"מ החזרה דהא לחזרה בעי' קנין ואין אדם מקנה דבר שאינו שלו וע"ע בביאורים:
(יב) לי ולא ליורשיו. כתב הסמ"ע בשם הרשב"א האומר לחבירו שדי נתונה לך ע"מ שתתן לי בכל שנה ה' זהו' נותן לו כל ימי חייו מת אינו נותן ליורשיו בשנים הבאים אבל מה שנשאר לאביו חייב צריך להחזיר ליורשיו וע"ב דמיירי שלא היה המתנה תלוי בתנאי זו רק חיוב בעלמא שהתחייב לנותן דאז אמרינן דלא התחייב עצמו רק כל ימי חיי אביו:
(יג) דמי החפץ. ודוקא כשהחפץ אינו בעין כגון שנגנב או מכר שהוציאו מרשותו אבל אם הוא בעין אפילו נדרו ליתנו לצדקה מ"מ כיון דגוף החפץ לא נקנה להצדקה עדיין צריך להחזיר להנותן גוף החפץ כתב הרא"ש דמתנה ע"מ להחזיר בעי' שיחזיר ברצון אבל כשאינו מחזיר רק ע"י כפיית ב"ד נתבטלה המתנה:
(יד) בתוך הזמן. אבל אם מת אחר הזמן ע"ב:
(טו) פטור מלשלם. ואפי' בגניבה ואבידה פטור דאינו אלא כש"ח וע"ב דאפי' נשתמש בו פטור ולענין אם שאל לקדש בו אשה ונגנב מידו ע"ב:
(טז) בין שהתנהו ודוקא בתחלת המקח אבל שלא בתחלת המקח מבואר בסי' ר"ז אימת הוי פטומי מילי וע"ב הרבה דינים מדיני תנאי:
(יז) ע"מ שלא תעשה. דלעולם מוקמינן הדבר כמו שהיה ומי שטוען שנשתנה עליו להביא ראיה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |