נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/נא
נתיבות המשפט - חידושים 
חושן משפט נא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מצטרפין. שלא יוכל לטעון להד"ם אבל כשטוען פרעתי נאמן סמ"ע וש"ך:
(ב) וא"י לומר פרעתי. אבל ממשעבדי אין גובין ש"ך והסמ"ע כ' דאפי' ממשעבדי גובה) (וע"ב דאינו טורף בעידי קנין כשהקנה זה שלא בפני זה רק כשהודיע לכ"א דקיבל ק"ס בפני שניהם אבל כשאין א' יודע מקנין חבירו אינו טורף ממשעבדי וכן בע"ח כשיצוה הם לחתום זה שלא בפני זה אינו גובה ממשעבדי רק כשאמר לכ"א שיצוה לחתום גם להעד הב' אבל לטעון פרעתי לעולם א"נ כיון שעכ"פ הלוה יודע שיש שני עדים על הקנין או על השטר:
(ג) בפני נמסר. דאמרי' מסתמא גם בפני עד החתום נמסר ואם אומר עד החתום שלא נמסר בפניו נאמן) (ע"ב דדוקא כשאומר שאחר שמסרוהו להלוה לא מסרי להמלוה בפניו אבל אם אומר שכתבו ללוה בלא מלוה תליא במחלוקת שהביא הסמ"ע סי' מ"ג אם נאמן לומר שטעה בדרב אסי:
(ד) לטרוף ממשעבדי. הא מבנ"ח גובה ש"ך:
(ה) הרי זה משואיל"מ. פי' דאילו היה מכחיש להעד ואמר להד"ם היה מחויב שבועה ועכשיו דמודה לדבריו רק שטוען טענה אחרת ואולי לא היה עד אחד היה נאמן במיגו ועכשיו דאיכא ע"א הוי משואיל"מ ואם העד מעיד שיודע ג"כ שלא פרע דעת הש"ך דלא הוי משואיל"מ וע"ב דדבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים:
(ו) טען ואמר ישבע לי. פי' אף שכתב בו נאמנות סמ"ע ובט"ז כתב הטעם כיון שלא הודה בפירוש לדבריו של העד שנתן לו נאמנות ויכול להכחישו שלא נתן לו נאמנות:
(ז) שחתומים בו ב' עדים. ודוקא בשני עדים אמרינן ודאי חתמו להעיד ולא למילוי אבל כשיש עדים רבים אמרינן ודאי למילוי ולכבוד חתמו סמ"ע והש"ך מסיק דבשני עדים ג"כ אמרי' רווחא שביק:
(ח) בדרך שלא נתבטל. היינו שלא ישבו כולם לחתום:
(ט) ישבו לחתום. ואי צריכין שידעו זה מזה שהן קריבי' מבואר המחלוקת בס"ס ל"ו:
(י) צוואה. ה"ה שטר הלואה:
(יא) ונתבטל. היינו שישבו לחתום לשם עדות:
(יב) אם זוכר העדות. היינו שלא נצטרפו ביחד בשעת ראי' ש"ך) (וע"ב דדוקא כשידוע שישבו כולם לחתום לשם עדות אבל בסתם שטר אף שידעים היו ביחד בשעת ראיה כשר:
(יג) נסתלק. והש"ך מסיק דלא מהני סילוק דעכ"פ נתבטל השטך אם לא שסילק עצמו קודם כתיבת השטר:
(יד) כשרים להעיד לזה. היינו אם העידו שנתן מנה לשני בנ"א דהא יכולין להעיד דנתן לזה הרחוק רק חמשים אבל שטר על שני ב"א ובאים לקיימן דא"א לקיים זה בלא זה או להעיד שנגנב דבר משני שותפין דא"א שיוגנב מאחד בלתי חבירו פסולים. ש"ך:
(טו) ונתבטל השטר. היינו מחמת גוף הענין ולא מחמת שהיו עדים קא"פ דא"כ השטר בטל סמ"ע:
(טז) גובין בו ממשעבדי. והש"ך כתב כיון דהרבה חולקים וסבירא להו דאין ע"מ כרתי בשטרות לכן יכול המוחזק לומר קים לי:
(יז) השטר פסול. ומ"מ אם ע"מ מעידין בע"פ לפני ב"ד עדותן מהני לענין עדות בע"פ ואין הבית דין יכולין לכתוב שטר על זה הואיל ולא עשאו שלוחים לכתוב סמ"ע:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |