נשמת אדם/הלכות פסח/כב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[כב] שאלה בפסח חתבו זנגוויל בסכין של חמץ ודכו אותו במדוכה ואחר כך דכו במדוכה זו בשמים ונתנו אותם לתבשיל
תשובה המ"א בסי' תנ"א ס"ק ל"א כתב שלא כדין עושה שחותכין זנגוויל בסכין של בשר ודוכין במדוכין וא"כ נעשה המדוכה של בשר ואח"כ שוחקין בשמים בתוכו ונותנים לחלב ואם כן הדבר מבואר דאסור. אך האחרונים הקשו על המ"א דחריפות אין לו מעלה רק שמוציא הגוף כולו אבל אינו מבליע בכולו וחם כן אע"ג דהזנגוויל הוציא כל הטעם מהסכין מכל מקום לא נבלע במדוכה רק טעם ואם כן המדוכה הוא טעם א'. והמדוכה בבשמים טעם ב'. ועדיין כול היתרו. והביאו ראיה לזה מש"ך בי"ד סי' קכ"ב דכתב דאם בשלו ד"ח בקדרה של בשר ב"י ואחר מע"ל מבישול הבשר בישלו בו חלב. אע"ג שהוא תוך מע"ל של החריף מותר ואכ"ק הא החריף הוציא כל טעם בשר וחוזר ונבלע בקדרה. אע"כ דחשבי' לזה לנ"ט בר נ"ט. דהיינו הבשר לחריף והחריף לקדרה ועדיין היתר. ול"נ דאין ראיה זו מכרעת. חדא שהרי בנו של הש"ך בנקה"כ. משיג ע"ז ואומר באמת. והאורח מישור חתר לתרץ דברי הש"ך. ואעפ"כ הניח בצ"ע למעשה. כי כן משמע מאו"ה גופא שהביא הש"ך שם. ועוד מנ"ל הא דמוציא ואינו מבליע. אדרבה מצינו דיש דברים שמבלועים אבל אינם מוציאים. כדמצינו במליחה דאין מליחה להפליט מכלי אבל מבליע. וכן בית השחיטה בסי' י"ו בש"ך ס"ק י"ז דמבליע בהכין ואינו מפליט. ובאו"ה כלל נ"ח בסי' מ"א לענין עירוי. ודעת א"ז בשם מהר"ח דמבליע ואינו מפליט. ובאו"ה כלל י"ב דין ו' הביאו בח"י סי' תמ"ז ס"ק ל"ע בבוסר דנחשב כרותח להתבלע ולא להפליט וא"כ ה"נ כיון דמפליט כ"ש דמבליע ואתי' בכלי שהרי בסי' ק"ה סעיף ז' כ' דכלי פולט בלא רוטב כמ"ש הט"ז והש"ך שם. כיון דאין לו פליטה מגופו ואם כן כ"ש דמבליע בלא רוטב ע"י חריפות ודוחקא שהרי עדיף מחום ע"י אש דשם אינו אוסר רק כ"ק. ובחריף לכ"ע כדי נטילה. ואם כן כיון דהזנגוויל הוציא כל הטעם וכשדך אותו במכתשת הבליע כל הטעם במכתשת ואחר כך כשדך בו בשמיה חוזר ומפליט כל הטעם ועוד נ"ל דאין ראיה מש"ך הנ"ל כלנ"ד התם בבישול אע"ג דהחריף הוניא כל הטעם של בשר וחזר ונתן כל הטעם בקדרה מ"מ כבר נחלש הטעם הרבה. אע"ג דאין כלי שיש במה שבתוכו ס' מ"מ איכא בודאי שלשים ויותר ואם כן כשחזר הקדרה ובלעה מבישול החריף לא בלע רק טעם קלוש וכשחוזר ופולט לחלב בודאי איכא ס' נגד טעם הבשר. משא"כ במדוכה ושנבלע מן הזנגוויל ידוע שחתיכת זנגוויל הוא קטן ובלע הרבה מן הסכין וכ"ז נבלע במדוכה ואחר כך כשדך מעט זנגוויל בלע כל מה שנבלע במדוכה. ולכן נ"ל דבב"ח הוא כמו שכתב כמ"א. אף דלכתחלה ודאי אסור. מ"מ בדיעבד אם שמו התבלין בקדרה מותר. כיון דבלא"ה יש פוסקים דלא מקרי חריף רק חלחית ואפי' צנון כתב בהגהת סמ"ג בס"י רי"ג בכה ר' יחיאל דלא הוי חריף וגם יש פוסקים דטעם צנון שחתכו בסכין הוא דוקא כשכשמנונית קרוש על הסכין וגם י"א דוקא בכלי ב"י כמ"ש הפ"ח סימן צ"ו. ואם כן יש להתיר בדיעבד. ונ"ל דלכן דקדק המ"א לכתוב שלא כדין עושין דר"ל דלכתחלה ודאי אסור. ועוד דליפי' את"ל דהמ"א ס"ל ג"כ דהוי נ"ט בר נ"ט. מ"מ ודאי אינו נכון דאסור לעשות נ"ט לכתחלה משא"כ בחמץ דעכ"פ משהו איכא וגם ל"ש לומר נ"ט ברנ"ט וכדמוכח להדיא במ"א סי' תמ"ז ס"ק ל"ז לכ"ע אסרו ומ"ש בסי' תנ"א ס"ק ל"ה בריב אייזין צ"ל דר"ל דאם מפרר עליו בע"פ מצה וא"כ צריך ס' נגד הפירור. ואם מפרד חריין צריך ס' נגד כל הריב אייזין כנלע"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |