נשמת אדם/הלכות פסח/ג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[ג] שאלה אחד מבני הכפרים העמיד חמצו בבית חבירו וביקש מחבירו כשיסע לקהלתינו למכור חמצו לב"ד כנהוג אזי ימכור גם חמצו ואירע לו אונס ובא לכאן אחר זמן איסירו ואז נסע לביתו ומכר שם לנכרי א' סמוך לחצות. וזה ענין המכירה שאמר לנכרי הריני מוכר לך כל מדה יי"ש בכך וכך גם בית השענק אני מוכר לך ונתן לו אויף גאב והנכרי מכר כל ימי הפסח החמץ ולאחר הפסח בא לשאול מה דינו וגם אמר כל חמירא בערב פסח כדינו:
תשובה בתשובת מנחת יעקב סי' ז' במעשה שא' היה תפוס ובקש מחבירו למכור חמצו ולא מכר האריך להוכיח דכל חמירא הוי ביטול גמור ע"ש בתשובתו. ובמחילת כבודו נ"ל שנעלם ממנו דברי הר"ן פ"ק דפסחים והביאו המ"א בסימן תמ"ז שכתב דאע"ג דבנוקשה ועל ידי תערובות כיון דאינו עובר לכך אחר פסח מותר אפי' הכי במפקיד חמצו לנכרי אסור כיון דחמץ. ראוי לעבור עליו בבל יראה. וא"כ דברי הר"ן גבי המוצא חמץ בי"ט כופה עליו כלי וכתב הר"ן דלאחר י"ט ישרוף מיירי אפי' ביום אחרון של פסח ודלא כמנ"י שכ' דמיירי דוקא ביום ראשון ע"ש. ואם כן גם ביטול לא מהני וזה גם שנסתפק אם כל חמירא מועיל אין ספק דדעת מועיל במה שדעתו לבטל אך מה שעלה בדעת מנ"י שמועיל גם על חמץ זה שרוצה למכור לענ"ד לא נראה כלל דאטו אם יפקיר נכסיו ויהיה דעתו רק על מקצת ואף שבפיו יאמר כל נכסי אין בכלל אלא מה שגמר בלבו והוציא מפיו דהא הפקר הוא מטעם נדר כדאיתא בח"מ סימן רע"ג וכיון שדעתו היה למכור החמץ בודאי לא ביטל אותו כלל. דומיא דאמרינן בנדרים ע"ג כל הנודר אין דעתו על מה שהפקיר. וכן משמע מטור סי' תל"ד שכתב דצריך לבטל ביום ג"כ וז"ל גם בפת ששייר בלילה למאכלו לא נתכוין לבטל הרי דתליא בכונתו. וא"כ לא נכנס כלל בכלל הביטול וא"כ אין מקום להקל בעובדא דמנ"י. ואמנם אפשר להקל מטעם אחר אם יסכימו ע"ז הראוים להוראה ע"פ מה שכתבתי לעיל סי' ב' שהפ"ח כתב דדעת רוב הפוסקים כדעת רמב"ן ור"ן שהיא שיטת הגאונים דלעבור בב"י בעינן תרתי שיהיה חמץ שלו וברשותו אבל אם מונח ברשות אחר אע"ג שלא קבל הנפקד עליו אחריות אין א' מהן עובר זה מפני שאינו שלו וזה שאינו ברשותו ע"ש. וכ' הר"ן בשם המכילתא דה"ה בחמץ שנפלה עליו מפולת אף על פי שהוא ברשותו אינו יכול לבער עכ"ל. ואם כן אפשר דיש לדמות זה שהיה תפוס ואם כן החמץ שמונח בביתו דומה אצלו כנפלה עליו מפולת ואינו ערוב. בנידן דידן אף מה שכתבנו בסי' א' דאם מכרו אחר איסורו יש להתיר אפילו החמץ כיון שלא עבר בב"י ע"ש היטב. הרי כתבנו בסוף סי' שם בשם מורי בצל"ח דדוקא כשעשה הנכרי משיכה אז נגמר המכירה אבל לא בכסף ע"ש. וכתבתי דנ"נ דה"ה כשמכר לו אגב קרקע דעכ"פ כיון דקנה הקרקע ממילא קונה ג"כ המטלטלין אבל בנידון דידן כיון שלא היה שום פסיקת דמים על הבית א"כ לא קנה הנכרי הקרקע וא"כ אף שפסק לו דמים על החמץ לא מהני כלום ולא קנה הנכרי ואם כן הישראל שמכר החמץ עבר בבל יראה על חמץ שלו מדאורייתא אף לדעת רמב"ן שהרי היה החמץ שלו וברשותו אם כן החמץ הנשאר לאחר פסח אסור מדינא ואפי' מה שמכר הנכרי בתוך הפסח אסור לקבל המעות כמו בסי' ת"ן בככרות:
ואמנם חמצו של חבירו שהניח בתוך ביתו ואם כן חמץ זה לא יעבור עליו בב"י כלל לא המפקיד ולא הנפקד כיון שלא קבל אחריות לשיטת רמב"ן. וא"כ אף שלא קנה הנכרי מ"מ י"ל דדוקא במלא חמץ בביתו אף שהיה בשוגג או באונס. וכן במפקיד חמצו אצל נכרי שעכ"פ לא ראינו באיש זה שעשה מעשה בחמץ זה לקיים תקנת חכמים. אבל באיש זה שרצה לקיים גם דברי חכמים ולמכור חמצו. וא"כ עשה מה שהיה מוטל עליו לעשות ולא עבר על חמץ זה בב"י. וא"כ אין מקום לקנוס אותו וא"ל דלא פלוג חכמים ז"א שהרי בנפלה עליו מפולת איתא בהדיא בירושלמי דליתא כאן הערמה ומותר. וכמ"ש המנ"י. וא"ל דאם כן למה אמרי' בגמ' במפולת אר"ח וצריך לבטלו ואפי' לשיטת רש"י והר"ן דאינו אלא מדרבנן משמע דאם לא בטלו אסור י"ל דאדרבה דהיינו טעמא דצריך לעשות מעשה שיהיה ניכר שרוצה לקיים תקנת חכמים ולכן אם לא ביטל אסור אבל זה שראינו שרצה לקיים תקנת חכמים לא קנסינן אף שלא היה החמץ הזה בכלל הביטול כנלע"ד להתיר לקבל המעות במכר הנכרי בפסח ואף מה שנשאר חמץ בעין יש להקל להחליף או למכור לנכרי. אך כיון דלדעת הרבה פוסקים נכרי לבד קונה בכסף וא"כ הכא נמי כיון שפסק לו דמי החמץ וגם נתן לו אוף גאב וא"כ י"ל דקנה הנכרי בכסף ודינו כדלעיל סימן א' ועוד דזה שמכר קנה בהגבהה אך י"ל דכאן גרע טפי שהרי זה לא נתכוין להקנות לו בכסף לבד דא"כ למה מכר לו השענק אע"פ דדעתו היה שלא יקנה החמץ אלא אג"ק והבית יקנה בכסף וכיון שלא קנה הבית פשיטא שלא קנה החמץ או יש לומר אדרבה בכל דהוא ניחא ליה וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |