נשמת אדם/ב/קמו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בסי' תרל"ג סעיף ד' מיעטה בתבן ובטלה ה"ז מיעוט. וכתב המ"א דצריך ביטול לעולם ונ"ל דאסור למעט ביו"ט עכ"ל ומצאתי בר' מנוח הלכות סוכה שכתב ז"ל וצ"ע אם מותר לבטל בי"ט ומסתברא דמבטל ליה שהרי אין בו מעשה כלל ואפי' מעשה זוטא כגון דיבור בביטול בלב סגי עכ"ל והנה משניהם נעלם דברי תוס' ורמב"ן בב"ב ד' כ' ע"א ד"ה היא שכתב בהדיא דאם מבטלו הוה כבונה בשבת וצ"ע לדעת רבי מנוח ליישב סוגיא דסוף עירובין דבוזקין מלח ע"ג כבש אי דמבטיל ליה הא מוסיף על הבנין וצ"ל דגירסתו שם כי"ס דגרסי אפי' בחול אסור דכתיב בכל בכתב כמ"ש רש"י שם הי' ג' בסופו והשיב לי הרבני המופלג יניק וחיכים טובא מהור"ר שלום דהתוספות בב"ב מיירי שממעט בשבת וגם מבטיל וא"כ עושה מעשה משא"כ רבי מנוח אפשר דמיירי שכבר מיעט מעי"ט רק בי"ט עושה הביטול וגם המ"א מיירי בממעט בי"ט בלא ביטול ודבריו נכונים אף שי"ל כיון דמותר למעט בלא ביטול א"כ אף הביטול אינו מזיק כיון שאין בו אלא מחשבה ז"א דכן מצינו במצרף דאם עושה במחשבה הוי מלאכה וחייב בלא כונה אינה מלאכה. ואמנם דברי המ"א א"א ליישב בזה דממ"נ אם כוונתו מיעוט בלא ביטול מאי מהני לענין סוכה. ועוד שהרי כתבו תוספת בהדיא שם בב"ב ובשבת דף ע"ד ע"ב ד"ה ואין מצלת דמותר כדמוכח מההוא דפוקקין המאור ואם כוונתו שגם ביטל א"כ למה תני כנ"ל דאסור שהרי כתבו תוס' בהדיא דחייב:
מי שא"א לו לעשות סוכה רק מעבר הנהר בענין שיצטרך לעבור בספינה קטנה כתב המ"א בסי' תרנ"ט דיש לסמוך בדיעבד על ר' ישעיה בסי' של"ט וכטור בסי' תרי"ג דמותר. ומ"ש המ"א אם עבר בדיעבד. ר"ל אם עבר ולא עשה סוכה בביתו והמ"א בסי' תרי"ג הרבה להקשות על הטור שהותר דבריו. שהרי כ' דאסור להפליג בספינה משום שט. ונ"ל דאף דהתו' בשבת כתבו דהוי שט אין כוונתו שט ממש. דזה ל"ש אלא כשאדם בעצמו שט וזהו שאמרו אין שטין ע"פ המים. וכן בר"ה שופר של ר"ה כו' ואין שטין דבזה שייך למיגזר שמא יעשה חבית של שייטין. ובודאי דאפשר לעשות חבית של שייטין באיזה שעות. דאל"כ ל"ש למגזר כיון שא"א לעשות ביום א' אבל בספינה שהוא עמו אינו שט במים. לא הוי שט. וגם לא שייך בזה שמא יעשה ספינה שלזה צריך לטרוח כמה ימים. וכ"כ הטור בסי' רמ"ח בשם ר"י. וכ"כ הסמ"ג להדיא דהוי כמו שט. וכ"כ הרא"ש בפרק מי שהוציאוהו וכ"כ הג"א שם וכן מוכח דאל"כ קשה על ר"י שכתב דהא אין מפליגין משום שט כל הקו' שהקשה הרי"ף והרא"ש דא"כ לדבר מצוה נמה מותר הא העמידו דבריהם. וכן מוכח מחי' רשב"א בשבת שכ' גם כן קו' הרי"ף על הסוברים דאיסור ספינה הוא משום תחומין דא"כ לדבר מצוה למה מותר ועל זה כתב פירוש הרי"ף משום עונג שבת ור"י כתב דהוי ליה בשט ואסור לשוט גזרה שמא יעשה חבית כו'. וע"כ צ"ל מה שכתב דר"י כתב דהוי ליה כנ"ט ר"ל דנראה כשט וכיון דאסור לשוט אסור נמי בספינה משום מראית עין. דאם לא כן גם על זה קשה כל הק' שהקשה על הסוברים משום תחומין. ועוד כתב הרשב"א להדיא וז"ל א"נ אסור לעבור במעבורת טמא יסייע ישראל וקא עביד עובדא דחול והביא ראיה מפרק תולין דאמר למינם קא מכווני וה"ל הערמה בדרבנן וצורבא מרבנן כו'. מזה הביא ראיה דאסור לכ"ע בלא הערמה הרי דס"ל להדיא דספינה אינה בגזרת שט אלא או משום דנראה כשט או משום עובדא דחול וכ"מ שם ברש"י שכתב דצורבא מרבנן לא יעבור לעין כל משמע דאינו אסור אלא משום מראית עין ועוד נ"ל דמוכח ע"כ מהתם דאינו בכלל גזירת חכמים משום שט דאם כן איך שייך לומר הערמה בזה ומאי מהני ליה הערמה זו דהערמה ל"ש אלא בדבר משום מראית עין אבל אם הוא גזירת חכמים מאי מהני שיעבירנה נכרי. דעכ"פ הוא עושה איסור. דרבנן לשוט ומה שהקשה המ"א מהאי דיומא דמברא דחצדד נ"ל אדרבה משם ראיה להתיר דאם לא כן קשה דמאי שאל להו מהו למעבר למיתי גביכון. וכי לא ידע מהני' דשופר של ר"ה כו' ולא שטין ע"פ המים. וא"ל דבאמת לא שאל אם לעבור במברא אלא ששאל אם מותר לעבור במים עצמו א"כ קשה למה הזכיר הגמרא כלל שהיה במקום המברא ועוד דא"כ למה אמר מהו למעבר הו"ל לומר מהו למיתי גביכון. א"ו דבאמת שאלתו היה לעבור במעבר והשיבו לו דמותר לעבור במים ולא דמברא אסור אלא דה"ק דאפי' במים מותר וכמ"ש הטור דזה חמור ממעברת דאין בזה אלא עובדין דחול וא"כ במקום מצוה ודאי מותר אם א"א בע"א. וכ"ש אם נכרי יעבירנו דאין כאן אלא חשש שמא יסייע וכמו שכתב הרשב"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |