נשמת אדם/ב/צט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

נשמת אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png צט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


נשאלתי פעם אחד גזר השלטון ביום א' די"ט סמוך לחשכה כמעט שעה שלא יבעירו אש על הכירה בלילה. ורוב הקהל לא הכינו כלום לסעודת ליל ב' די"ט אם יש למצוא איזה היתר לבשל לצורך הלילה. והשבתי להלכה ולא למעשה דיש למצוא תקנה לבשל על ידי נכרי כמו שנבאר אי"ה. הנה בריש הלכות י"ט סי' א' כתבנו דאמרינן מתוך בכל מלאכות כדמוכח מסוגיא דכתובות וביצה. וגם כתבנו דהב"י כתב דדעת רי"ף ורמב"ם כרש"י דאפילו שלא לצורך כלל אמרינן מדאורייתא מתוך ואינו אסור אלא מדרבנן. ולפ"ז מותר לנכרי לבשל דהוי שבות במקום מצוה. כ"כ המ"א בסי' תרצ"ה דמותר לומר לנכרי בשבת או ביו"ט ראשון להביא לולב לצורך י"ט ב'. ואף שיש לדחות דדוקא לולב שהוא תקנת חכמים כל ז'. משא"כ י"ט שני דשמא הוא חול ואין בו מצוה כלל ז"א. דכיון שתקנו חז"ל לעשותו יו"ט הוי צורך מצוה. וא"כ יש למצוא תקנה כמו שכתב רמ"א בי"ד סי' קי"ג סעיף ז' דהדלקת אש מישראל מהני לענין בישול נכרי. ולי"א אפילו הדליק ג"כ הנכרי רק שהדליק מאש ישראל. וכ"כ בביאורי מהר"א שטיין על הסמ"ג דף י"ט. ובביאורי רש"ל על מה שכתב הסמ"ג דנכרי שבישל לעצמו בשר דגים או ביצים יש צדדין לאסור ולהחמיר יותר מנכרי שהדליק הנר ע"ש. וכתב וז"ל ומשום בישולי נכרי אין לחוש דמיירי שהישראל הבעיר אש בע"ש סמוך לחשיכה. ובאותו האש בישל הנכרי בשר ודגים ואז אין בו משום בישולי נכרי הואיל וישראל הבעיר האש עכ"ל. וזהו ג"כ כוונת המ"א בסי' תקט"ו ס"ק י"ז. שכתב דמאושפזיכנא דר"א משמע דאסור לבשלו ע"י נכרי וקשה דהא ביצים אסורין משום בישול נכרי כדאיתא בי"ד שם אע"כ דכוונתו באש של ישראל. ולפ"ז יש למצוא תקנה שיבעיר ישראל אש לצורך (טייא או קאווע שיכול לעשות בו ביום. ואצל אותו האש יבשל הנכרי ולא שייך לומר כאן הואיל וקמחו נאסר כמו בסי' תקכ"ז דש"ה דעבר אדרבנן וא"ל דא"כ במעשה דאושפזיכנא קושית המ"א במ"ע. דהו"ל לבשל על ידי נכרי באש של ישראל. דש"ה משום הכנה או די"ל דבאמת ע"י נכרי מותר. והא דא"ל אסור ר"ל ע"י עצמו. וכן במעשה דשמיא דא"ל אסור היינו ע"י עצמו. ודוגמא לזה איתא במנחות ו' ע"ב זר שקמץ יחזיר והתנן פסול מאי פסול פסול עד שיחזיר. ומיהו א"ל דא"כ בישול מי"ט לחבירו הוי לצורך מצוה. א"כ יהיה מותר ע"י ישראל כמו שכתב הב"י בסי' תקי"ח. דלדברי הכל אסור להוציא דבר שאין בו צורך מצוה ולא לצורך הדיוט ביומו כלל עכ"ל. ומשמע דהא דכתיב ביומו היינו לצורך הדיוט בעינן ביומו אבל לצורך מצוה לא בעינן ביומו וכ"מ מתוס' פסחים (ה' ע"ב ד"ה ל"א מתוך) שכתבו דמה שמבער חמץ הוי צורך היום אבל א"ר בשם הב"ח בסי' תקי"ח כתב דדוקא כשצריך ליום מותר לצורך ע"ש. וא"כ צ"ל חמץ הוי צורך היום לבער מביתו תיכף. ויש להביא ראיה לזה מפסחים מ"ו דא"ל רבא לר"ח לדידך דל"א הואיל היאך מבשלין מי"ט לשבת וקשה דילמא ר"ח אית ליה מתוך. ובשלמא לשיטת רש"י שפיר מוכח דל"א מתוך מדליקין מי"ט לחול אבל לשיטת תוספות שפיר י"ל דדוקא לצורך מצוה מי"ט לשבת אמרי' מתוך דהוי צורך קצת משא"כ מי"ט לחול דלוקה. אע"כ דדוקא מה שהוא ליומו הוי צורך קצת. אבל לצורך מצוה למחר לא חשבינן צורך קצת. ויש לדחות דזהו באמת מאי דמשני ר"ח מדאורייתא צרכי שבת נעשין בי"ט. היינו מטעם מתוך. מה שהקשה הט"ז בסי' תקי"ז ס"ק ב' על הב"י דהיכי תמצא מוקצה ביד נכרי נ"ל דלק"מ דבודאי בדבר שאינו מועיל דעתו של ישראל ה"ה דגבי נכרי הוי מוקצה ולכן אסור צידה ומחובר. וכמ"ש הט"ז בסי' תקט"ו וכן נולד אסור. אבל פירות העומדים לסחורה וכיוצא בו. וכן תרנגולת העומדת לגדל ביצים ובהמה העומדת לחלב דאינו אלא מוקצה מדעת. ובזה אמרי' אין הנכרי מוקצה כלום ועי' בסי' תק"ה:

עיין סוף סי' תקט"ו במ"א ס"ק כ"ז. ונ"ל ראיה ברורה דהרשב"א ס"ל דדבר שבא מחוץ לתחום לא הוי מוקצה. שהרי בסי' תרנ"ה כתב הש"ע דנכרי שהביא לולב מחוץ לתחום מותר ליטלו. והוא מדברי הטור שכך כתב בשם רשב"א. והרי הרשב"א כתב בתשובה סי' רצ"ו והביאו המ"א שם דערבה שנתלשה ביו"ט אסורה בו ביום. וא"כ לכאורה סתרי אהדדי הני תרי פסקי. וע"כ צ"ל דבודאי לא דחינן איסור דרבנן אפילו משום מצוה דאורייתא כדאיתא סוף סי' תקפ"ו בנפל עליו גל וכדאיתא בר"ה שופר של ר"ה אין מפקחין עליו הגל אף על גב דאוקי בגמרא דאינה אלא טלטול מדרבנן וכ"ה בסוכה מ"ג בערבה שהטמינו הצדוקים תחת אבנים וא"כ על כל פנים מוכח דדבר שהוא מחוץ לתחום אין בו משום מוקצה דאל"כ למה מותר ליטול מ"ש מערבה שנתלשה אע"כ כמש"כ המ"א לחלק. אך לפי מה שכתבתי לעיל כלל ס"ז סעיף י' אין ראיה:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.