נשמת אדם/ב/צד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

נשמת אדם TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בסי' תק"ט כתב המ"א ס"ק ב' במכשירין שלא ידע בהם מעי"ט או שלא היה שהות לתקנו מותר אבל אם שכח לתקנו מעי"ט אסור וכ"כ מהרי"ל וכ"כ המ"א עוד בשמו בסי' תצ"ט ס"ק ה' וצ"ע שהרי כתב המ"א בסי' ק"ח ס"ק י"א דשכחה מיקרי אונס וכ"כ בש"ע בסי' תקל"ח וכ"כ בסי' תקכ"ז סעיף ז' דדוקא שכח מחמת עצלות נקרא פושע וא"כ מ"ש הכא ומ"ש בשם מהרי"ל נ"ל דאין ראיה כלל דז"ל מהרי"ל בתשובה בסימן ס"ט ובשר ששוחטים מעי"ט ובעי מר לחלק בין מזיד לשכח לכאורה הואיל ותלי טעמא באפשר לעשות מעי"ט א"כ אין חילוק בכל מילי דאפשר כגון גלגל עיסה מעי"ט או תבלין למאן דאוסר או גבינה אטו מי שרינן שכח ואי משום דמליחת אוכלין דרבנן דאין עיבוד באוכלין הא הגבהת חלה נמי דרבנן ואלו שכח בא"י דלית ליה תקנה ע"י אוכל והולך ואח"כ מפריש אפ"ה לא שרינן בשבת וכן נקור בשר שנשחט מערב יו"ט וטבילת כלים עכ"ל. והנה ע"כ מוכח דס"ל למהרי"ל כשיטת הרז"ה והרא"ש שכתב הב"י בסימן תק"ו דחלת א"י אסור להפריש בי"ט אם גלגל מעי"ט דאל"כ מאי ראיה מייתי ואילו שכח בא"י דל"ל תקנה כו' אפ"ה לא שרינן בשכח ומאי אולמא האי מהאי וכן נקור הבשר סבירא ליה דאסור וכדעת התה"ד הביאו הט"ז והמ"א סוף סי' ת"ק וכן בטבילת כלים ס"ל דאסור כדאיתא בש"ע סי' תק"ט וכן גבינה ס"ל דאסור וכמו שכתב גם כן המ"א בסי' תק"י ולכן כתב דאין חילוק בין שכח למזיד ולאו דוקא שכח אלא הוא הדין אפי' נאנס ס"ל דאסור וס"ל כמ"שכ הר"ן בשם התוספות הביאו הב"י בסי' תק"ז דלרש"י בגריפת תנור שנפל בו מן הטיח. אם לא ידע מאתמול או שלא היה לו שהות מותר והר"ן כתב בשם התוספות ורשב"א דדוקא בנפל ביום טוב מותר וכ"כ הב"י מחלוקת זה בסימן תק"ט בסכין שעמדה דלרש"י אפילו עמדה מערב יו"ט והר"ן כתב דדוקא עמדה בי"ט ע"ש ולפי זה בוודאי אין חילוק בין שכח לנאנס דלרש"י ה"ה בשכח נמי מותר ולר"ן אפילו בנאנס אסור וכך הסכים מהרי"ל ודעת השואל למהרי"ל היה לחלק בין מזיד לנאנס כדעת רש"י ומהרי"ל השיב לו כדעת הר"ן ולפ"ז המ"א שמרכיב דעת מהרי"ל עם רש"י ומחלק בין שכח לנאנס צ"ע והוא בעצמו בסימן ק"ח כתב דשכח הוי אונס וכ"כ בסימן תקכ"ו וצ"ע ובעיקר הדין אם שכח הוי כנאנס ?ל"ש בתרומות פ"ב מ"ב ע"ש ברע"ב והרמב"ם בפ"ה מהלכות תרומות פסק כר"י שם והיינו דשכח הוי קרוב למזיד ועיין בבא קמא כ"ו ע"ב הכיר בה ושכחה דדוקא לגבי גלות מקרי שוגג:

עיין ר"ן פ' א"צ במתני' דאין משחיזין. ובפרק י"ט דמשמע דלהאוסרין טחינה והרקדה מדאורייתא ה"ה במכשירין אסור מדאורייתא לעשות כלי גמור. וכן הוא דעת הט"ז סי' תק"ט ס"ק ב'. ובסי' תק"ב ס"ק א':

' דברי רמ"א בסי' תק"ט צ"ע שכתב דשפוד שנשבר ביו"ט מותר לתקנו. והוא מדברי הטור וכן נרשם טור. והטור לשיטתו שכתב דסכין שנפגמה בי"ט מותר להשחיז אפי' במשחזת של אבן אלא דאין מורין כן. וס"ל אע"ג דעושה כלי גמור מ"מ מותר מדאורייתא וכן משמע בעה"ק דף מ"ו שכתב דסכין שנפגמה ביום טוב מחדדה אפילו במשחזת של אבן אם יכולה לחתוך ע"פ הדחק. ואח"כ כתב דשפוד שנשבר בי"ט יש מי שהורה שמותר לתקניו בי"ט. ונ"ל דהם המתירין סכין במשחזת. אבל הש"ע שכתב דסכין אסור במשחזת וא"כ בודאי נראה דה"ה שפוד שנשבר אסור ואם דעת רמ"א בשפוד להתיר היה לו להגיה גם בסכין במשחזת. ומה שכתב הלבוש לחלק דלכן שפוד שנשבר בי"ט מותר לתקן כדרכו. (משמע אפילו בכלי אומנות) אבל סכין אסור במשחזת מצד המנהג שנהגו בו איסור ששוברין שאינו כ"כ צורך או"נ כמו שפוד לפי שאפשר לאכול בלא סכין וטעם זה אינו עולה יפה. שהרי נראה מר"ן דמדינא אסור לעשות כלי גמור. וכן מרשב"א בעה"ק. ואפשר מדאורייתא כמש"כ הר"ן בפרק אין צדין. ואיך כתב שנהגו כן ולכן צ"ע גדול אם יש לסמוך לתקן שפוד שנשבר בכלי אומנות ובר"ן משמע דוקא בנעקם מעט מותר אבל נעקם הרבה אסור ע"ש:

המ"א בס"ק ד' כ' דדוקא באפשר מעי"ט אסור. ול"נ לפי מה שכתבתי בס"ק ב' דמה שהוא תיקון כלי גמור אסור ואפשר מדאורייתא וכ"כ הר"ן ורשב"א. וכן קי"ל דסכין במשחזת אסור אפילו בלא אפשר מעי"ט א"כ ה"ה בזה אסור. (ומצאתי בביאורי הגר"א שהשיג ג"כ על המ"א ואוסר) ועיין בסי' תק"ט במ"א ס"ק י"ב:

הרמב"ם בפ"ד לא כתב שמניחין אותה בין ב' נרות. ולא כתב שדוקא בצריך לשתיהן. ונ"ל דס"ל לרמב"ם דהא דמצריך בירושלמי צורך לשתיהן הוא לטעמיה. כדאיתא בירושלמי בנר של בטלה דאסור וכדאיתא בש"ע סימן קי"ד סעיף ה'. אבל הרמב"ם לשיטתו שפסק בפ"א מהלכות י"ט דנר של בטלה מותר. וכמ"ש הב"י בשם הע"מ. וא"כ אף כאן אין צורך לשתיהן:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.