נחל אשכול/אסתר/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

נחל אשכול אסתר ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וגו'. יש להבין דאמאי הוצרכה אסתר המלכה לכל זה והרי נהרג המן ואביזרי' וכי מיית חד מינייהו בטלה הגזרה כמ"ש פ"ק דמגילה וכמש"ל. ותו אמאי המתינה אסתר ע' יום לזה וכיוצא שאר הדקדוקים. ואני עני כתבתי בישוב החקירות האלה ויותר מהמה ועת' נאמר בסגנון אחר והוא במה שראיתי להרב מהר"י ביערות דבש ח"ב דף נ"ב שכתב וז"ל מה זה שהתמרמר אחשורוש מי הוא זה ואיזהו אשר מלאו לבו כו' וכי שכח אשר ציו' שני ימים קודם והעביר הטבעת ונתנו להמן אבל הוא כך לא עלה על לב אחשורוש ליתן ישראל להריג' רק המן אמר ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים הרצון ע"י דתם אינם יכולים לקיים דת המלך כי מתנגדים זה לזה ולכך אם על המלך טוב יכתב לאבדם לדתי ישראל שאמר ודתיהם שונות מכל עם ולגזור שמד שלא ינהגו בדתי ישראל ומצינו בדברי רז"ל פעמים רבות ל' אביד' על שינוי וביטול הדת ונתרצה המלך לזה אבל המן הסב דברי אחשורוש לאבד אומה קדוש' ונתן דת להשמיד היהודים ולכך חרה אף המלך כי מעולם לא נתכוין להרוג היהודים והי' הנס כי אח"כ הואיל ודת המלך אין להשיב רק הוא ציוה לכתוב כי המן רימ' למלך אבל עכ"פ זה היה להתקיים לאבד הדת ח"ו והוא קיים הדת רק הפוך השמד' על העמלקים זהו הנס הגדול ולכך ליהודים היתה אורה זו תורה שנתן הקב"ה חן לקיים התורה מבלי לבטלו עכ"ל. ובהכי תנוח דעתינו בחקירות האמורות דאחר שנתלה המן למה הוצרכ' אסתר להעביר רעת המן והלא התבטלה הגזרה ועוד מה אמר אחשורוש הנה בית המן כו' ואתם כתבו וכו' כי כתב כו' אין להשיב והוי תרתן דסתרן ועוד אמאי המתינו עד חדש סיון אמנם כאן היו שתי גזרות מה שהבין אחשורוש בדעת המן לבטל דת היהודי' וע"ז נתרצה ועוד אחרת מה שאמר המן להורגם. וכשנתל' המן תיכף נתבטל' הגזרה שכ' המן בשם המלך להורגם אבל מה שדיבר אל המלך לאבד תורתם עדיין במקומ' ולכן המתינו עד חדש סיון שבו קבלנו התורה דזכות קבלת התורה שקבלנו אז ואשר מקבלין אותה עתה ברצון בביטול כל מודעי יהי' לעזר ולהועיל לבטל הגזר' וגם סיון עולה ריבוע אדני ואסתר מילוי אדני ותור' שבע"פ היא נגד שם אדני וכ"ז יגן להפר הגזרה. וע"ז באת אסתר בבכי ובתחנונים להעביר רעת המן להשיב את הספרים מחשבת המן אשר כ' לאבד היהודי'. הכונה מחשבת המן לאבד דתם שזהו שהסכמ' עליו וגם את אשר כתב להרוג היהודים ונתנ' טעם לשתים זו כי איככ' אוכל וראיתי ברעה שימצא את עמי לבטל דתם ואין רעה גדולה מזו. ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי כמ"ש המן להשמידם והשיב המלך הנה בית המן נתתי לאסתר לפרסם חיבתי לה ולעמה ואותו תלו על העץ וא"כ נבטלת גזרת המן להורגם ולכך נתלה. אבל עתה שאסתר רוצה לבטל גם זה א"כ הבו לכם עצה וכתבו כטוב בעיניכם אך יהיה באופן שכבוד המלך ישאר כי כ' אשר נכתב כו'. ומש"ה חשבו שהכתב הראשון היה לחיבת אסתר שיהרגו את כל חיל עם ומדינה הצרים את עמם של אסתר. והמן ברוע לבו ושנאתו למלך ולמלכה הפך הדבר שיהרגו היהודים ולכן חרה אפו ונתלה הוא ובניו ובזה מיושבים כמה חקירות. ונשלוח ספרים ע"י מרדכי ואסתר ביום כ"ג סיון דיום הששי בסיון קבלנו התורה ועוד טו"ב ימים שעתה קבלנו ברצון טוב הם כ"ג:

טו

והעיר שושן צהלה ושמחה. כפי מה שאמרנו אפשר לפרש והעיר שושן צהלה על הצלת ישראל ממית' ושמחה על קיום הדת ואשר קבלוה ברצון וז"ש ליהודי' היתה אורה זו תורה לשעבר ושמחה עתה שנגזר לבטל' וקבלוה ברצון:

טז

ליהודים היתה אורה ושמחה גו'. הא דנקט הית' לשעבר לפי פשוטו אפשר במ"ש רז"ל דלישראל טרם מכה ציץ רפוא' פרח וז"ש ליהודים היתה כבר קודם הגזרה אורה ושמחה דכבר הקב"ה ברוב רחמיו קודם הגזרה כבר הכין הרפואה. ואפשר לפי הפשט בכפל לשונות אלו במ"ש המפרשי' דספרד ואפריקא לא הוי תחת אחשורוש ומרבית העם מישראל היו בספרד ואפריקא וז"ש ליהודים היתה אורה בשושן שראו אור גדול עין בעין ושמחה בשאר מדינות מלכות אחשורוש דהיו מעותדים למות בגזרת המן ושמחו כל העם. וששון לישראל בשאר ערי הממלכה של ספרד ואפריקא דבמושב המלכים ידעו כל ענין המן בפרטות. ויקר הי"ל לישראל הנפוצים בערי הפרזי של ספרד ואפריקא שלא ידעו כל הענין בשלימות. ורמז כי ר"ת ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר גימט' דן וס"ת גימ' כפרה שהקב"ה דן אותם ובחסדו הי' לישראל כפרה. ועוד אפשר לדקדק תיבת היתה במ"ש הרב אלי' רבה סי' תרצ"ג (ס"ק א) משם ס' אמרכל דהי' סבור המן באדר היו ג' ימי אפלה שמתו פושעי ישראל במצרים א"כ אוכל להם ולא חשב דכתיב ולכל בנ"י הי' אור במושבותם לכן גרם ליהודים היתה אורה עכ"ל. ובזה מדוקדק הכ' והעיר שושן צהלה ושמחה כי טעה המן שחשב שהם ימי אפלה לישראל כי ליהודים היתה אורה בזמן חשך מצרים וגם עתה אורה ושמחה ונקיט היתה אורה לרמוז לשעבר בזמן חשך מצרים כדאמרן וכשם אשר לשעבר היל"ל לששון כי ידעו כל מצפונים של מצרים ועי"ז שאלו כל כלים חשובים כמשז"ל ויקר כמ"ש קרי למאני' מכבדותיה גם עתה הי"ל לששון ויקר. והנה אורה ושמחה וששון ויקר הם ד' ומשתה וי"ט הם ו' כנגד אבל צום ובכי ומספד שק אפר כמ"ש הרב עיר וקדיש בספר הנחמד מנות הלוי דף קע"ה ע"ב משם רבינו מהר"א מגרמיזא ז"ל ואפשר דע"י שהי"ל מודעא על התורה הרומזת לאות ו' לכך הוצרכו להנהו שיהא אבל כו' וכשקבלו התורה שרומזת לאות ו' היא סימנא דחיי ופירשו ממות לחיים וזכו לאורה שמחה ששה משמותם על האבן:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.