נחלת דוד/בבא קמא/כז/א
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
|
דף כז תוס' ד"ה ואיכא דקרו לחביתא כדא ואור"ת דאפילו רב דאמר בפרק המוכר פירות ולקמן בהפרה דהולכין בממון אחר הרוב גבי מוכר שור לחבירו ונמצא נגחן הכא מודה שיכול המוחזק לומר קים לי בנפשאי שאני מן המיעוט ולא תוציא ממני ממון אבל במוכר שור לא מצי למימר קים לי בנפשך שאתה מן המיעוט ולכך שפיר אזלינן בי' בתר רובא לרב עכ"ד. וכוונתו בכדי ליישב סוגייא דשמעתין גם לרב דאל"כ תקשה לרב ממתני' דמוכח מינה דלא אזלינן בתר רובא וכדאוקימנא בסוגיין וקשה לי טובא ע"ז דא"כ מאי קפריך עלה דרב בב"ב בריש פ' המוכר פירות (צ"ב ב') מהא דתנן האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים כו' טעמא דאיכא עדים הא ליכא עדים לא ואמאי הלך אחר רוב נשים ורוב נשים בתולות נישאות ואם איתא לדברי ר"ת א"כ לא פריך הש"ס מידי דהא הך מתני' מוקמינן לה בכתובות ר"פ האשה שנתארמלה דמיירי בברי וברי וא"כ הבעל טוען קים לי שאתה היית מן המיעוט ובזה גם רב מודה דלא אזלינן בתר רובא וכן נמי בכתובות ר"פ האשה שנתארמלה פריך ג"כ וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ליכא עדים מאי הוי ופירשו שם התוס' דאליבא