נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/קנה
נודע ביהודה 
תניינא יורה דעה קנה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה
אלהים שלומו יענה, בכל עת ועונה, לכבוד אהובי מחותני ידידי וחביבי הרב הגדול המופלא המושלם כבוד מוהר"ר ליב נר"ו:
מכתבו קבלתי ואחרתי מלהשיב ימים אחדים כי הטרדות רבות ולא נתנוני טרדותי לעיין במכתביו וביחוד כי ראיתי שאין בו דבר נחוץ לשעה. ובגוף שאלתו שגבאי צדקה שלח שליח ליקח מעות צדקה ממתן בסתר והשליח הביא המעות ועירבם בכיס מעות חולין של הגבאי בלי מנין ומספר והגבאי אינו יכול לברר חשבונו כמה היה מעות חולין שלו מה דינו: הנה אם אירע דבר זה בין איש ובין רעהו במעות שלהם שאינו של צדקה פשוט הדין שלא היה צריך זה שחבירו עירב מעותיו עם מעותיו, כיון שהוא לא פשע כלום, להחזיר לחבירו כי אם מה שברי לו שיש בכיס עודף על מעותיו אבל כל כמה שהיה מסופק אולי זה הוא שלו לא היה צריך ליתן לחבירו מהמוטל בספק כלום דהוי אינו יודע אם נתחייבתי לך ובמקום שגם התובע אינו תובעו אפילו לצאת י"ש אינו צריך כמבואר בח"מ סימן ע"ה סעיף יו"ד בסופו. ואין לומר כיון שעכ"פ יודע שיש מעות של חבירו בתוך מעותיו והוי ליה על המותר מה שמסופק חמשין ידענא וחמשין לא ידענא שמחויב לשלם דהוה משואיל"מ, זה אינו דכאן לא הוה מחויב שבועה כלל כיון שגם חבירו אינו יודע ואפילו היה טוען הנתבע ברי לא הוה מחויב שבועה משום מודה במקצת שהרי אין התובע טוען ברי ואפילו אם התובע היה טוען ברי בכה"ג שהתובע מעצמו הניח מעותיו בכיס הנתבע בלי רשותו ג"כ לא הוה משואיל"מ לא מבעיא לשטת הראב"ד והרבה פוסקים דקיימו בשיטתו דבדבר דלא הוה ליה למידע לא אמרינן משאיל"מ ע"ש סימן ע"ב ס"ק נ"א א"כ פשיטא דכאן לא הוה ליה למידע, אלא אפילו לשיטת הרמב"ם וכמסקנת הש"ך שם דגם במה דלא הוה ליה למידע אמרינן משאיל"מ אם התובע חושדו שיודע ומשקר לומר שאינו יודע מ"מ כאן מעולם לא נתחייב שבועה ושום חיוב כלל שהרי לא קיבל לא בהלואה ולא בתורת שמירה וחבירו הניח לתוך כיסו בלא ידיעתו ובלא רשותו, ובזה נלע"ד דאפילו לדעת היש אומרים בסימן ע"ה סעיף י"ח שהלוה אינו יוצא י"ש עד שיתפשר עם המלוה מודים כאן שא"צ שום דבר אפילו לצי"ש ששם כיון שהוא לוה ונתחייב לשלם אינו יוצא י"ש עד שברור לו ששילם הכל אבל כאן מעולם לא נתחייב. ובזה נלע"ד לדחות מה שהביא הש"ך שם בס"ק ט"ז להכריע כדעה ראשונה מהירושלמי דס"פ הגוזל בתרא ע"ש בש"ך. ולדידי יש הפרש דבירושלמי מיירי שהוציאם מן הכיס ונתן בלא מנין וזה קיבל בלא מנין ומעולם לא נתחייב בסך ידוע לכך פטור אפילו לצי"ש אבל בש"ע כאן מיירי שאומר הלויתיך וא"י כמה, פירוש שעכשיו איני יודע כמה ששכח, וכן זה משיבו אמת שהלויתני וא"י כמה ג"כ הכוונה שעתה שכח כמה הלוהו וכיון שכבר נתחייב בסך ידוע ס"ל לי"א שלצי"ש צריך להתפשר. ועכ"פ בנדון דידן מעולם לא נכנס בגדר החיוב. ועוד דבטור מבואר טעם הי"א הוא שהיה לו לדקדק וכאן שהניח לכיסו בלא ידיעתו איך היה לו לדקדק. ומעתה כיון שביררנו דין הדיוט ממילא גם דין צדקה שלנו ששייכי לעניים הדין כן דדין עני לכל דבר כמו דין הדיוט ואין הפרש בדין בין עני לעשיר ודל לא תהדר בריבו ואטו עשיר שיש לו דין עם עני שתובעו הלויתיך וזה טוען איני יודע פשיטא שפטור מדיני אדם ואף שחייב לצי"ש היינו שגם בעשיר התובע הדין כך אבל באין אדם תובעו אלא הוא מעצמו אומר לעני איני יודע אם הלויתני פשיטא שפטור כמו בעשיר ואין חילוק בין עני לעשיר רק באומר אתן לפלוני שבעשיר יכול לחזור בו ובעני הוה נדר וחייב לקיים מוצא שפתיו:
אבל אם יש מקום לחייב הגבאי הנ"ל הוא מטעם שהשליח ודאי לא עשה כהוגן שעירב מעות צדקה בכיס של הגבאי בלי מנין ומספר ואף שהשליח שוגג הוא שהיה סובר מסתמא הגבאי יודע חשבון מעותיו מ"מ מה בכך ששוגג וטועה הוא ואדם מועד לעולם ואם כן הגבאי ששלח השליח הזה מיחשב שומר שמסר לשומר ומתחייב השומר הראשון בפשיעת השני אפילו מסר לשומר שדרך בעל הפקדון להפקיד אצלו מ"מ חייב הראשון בפשיעת השני כמבואר בח"מ סימן ע"ב סעיף למ"ד בהגה"ה ולדעת הסמ"ע ס"ק צ"ו בזה כ"ע מודו ולדעת הש"ך תליא בפלוגתא ע"ש. ואף שבדיני אדם גם השליח אינו מחוייב יותר רק מה שבודאי היה בקופה של צדקה אבל מה שאינו ברור מיחשב א"י אם נתחייבתי לך אבל עכ"פ לצי"ש חייב אליבא דכ"ע אפילו למאן דסובר בסימן ע"ה בסעיף י"ח דבטוענים שניהם ספק פטור אפילו לצי"ש היינו דשם הטעם שהנתבע אומר למה יתחייב הוא שהיה לו לדקדק אדרבה היה להתובע לדקדק אבל כאן ודאי היה להשליח לדקדק. ומעתה יפה פסק מעלתו שיעיין בפנקס הצדקה כמה רגיל בחודש להיות הכנסת המתן בסתר ויראה כמה שנים זה אחר זה ויתפוס ערך היותר גבוה ובזה יוצא גם י"ש דלמיחש למידי דלא שכיח כלל ודאי א"צ. דברי מחו' הד"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |