נודע ביהודה/תניינא/יורה דעה/נה

נודע ביהודה תניינא יורה דעה נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וזה דבר התשובה מבן המחבר לאחיו הגדול הרב המאה"ג החריף ובקי הנגיד המפורסם מוהר"ר יעקבקא נ"י אבן ספיר מיקירי ק"ק בראד יע"א:

ישאו הרים שלום לכבוד אהובי אחי הרב המאה"ג המפורסם מו"ה יעקבקא נ"י:

שמחתני בפעלך ובמעשי ידך הנעימים. ומה יקרו דברי אאמ"ו הגאון ז"ל אשר העתקת פרפרת אחת מגליון ש"ע יו"ד אשר היה לו בימי עלומיו ונשאר במדינת פולין. והפרט יעיד על הכלל כי יש שם דברים הרבה אשר הוא אור גנוז הראוי להוציא לאור הדפוס ולא אסתייע מלתא לאחינו הרבני המופלא מוה' ישראל נר"ו להעלות הני מילי מעליותא בתוך ספר דגול מרבבה. כי לא היה לו כי אם מה שכתב אאמ"ו בגליון ש"ע בהיותו פה ק"ק פראג. והנה מצאתי להם מקום ברצות ה' בתוך ספר צל"ח על מסכת חולין אשר כבר התחלתי לסדרו. הן המה כתבי קודש חילוקים וחידושי גפ"ת אשר הניח אחריו אאמ"ו הגאון ז"ל אמנם הם מפוזרים ואינן נכתבים על הסדר והם רק הדברים אשר כתב לזכרון ממה שאמר בלימוד הישיבה בעת לימוד הלו"ת. וכמו כן יש אתי חילוקים על כל מסכת כתובות ומס' שבת וקצת חידושים ממס' ר"ה וסוכה קצת חילוקים על מסכת ב"מ וגיטין גם ספר דורש לציון. והם יתר הפליטה אשר נשאר אחר השריפה בשנת תקל"ג ולא שלטו בו ידי שודדים אשר עדנה הם מתלבשים ומתפארים בדברים אשר לא עמלו בם. וה' יחזקני וישלח עזרו מקודש לסדרה ולהוניאם לאור עולם. אמן:

וע"ד אשר הקשית על דברי המרדכי ביין שבגיגית משנה ח' פ"ז דכלאים. מתחלה אני אומר כי קושיא זו אינה סובבת על דברי המרדכי כלל כי הלא דבר זה דאמרינן קמא קמא בטיל הוא מפורש במס' ע"ז דף ע"ג ע"א דהמערה יי"נ מצרצור קטן לבור אמרינן ראשון ראשון בטל. ועיין בר"ן שם שהביא פלוגתא שבין הראב"ד והרמב"ן ז"ל בדין זה דקמא קמא בטל ועיין בפ"ח יו"ד סימן צ"ט ס"ק כ"א ובפרי תואר שם ס"ק י"ב מבואר שטת פוסקים הראשונים בזה. הרי דלא חידש המרדכי בדין זה רק כיון שבענבים שבגיגית בשבת לא היה בטל מטעם דבר שיש לו מתירין בזה חידש לן המרדכי דדבר שלא היה ניכר קודם שנתערב גם דשיל"מ בטל:

אמנם אהובי אחי התוס' בכמה מקומות בש"ס עמדו על קושייתך מהאי דס"ל לר"י בנדרים דגדולי היתר מעלין את האיסור. הלא המה תוספות במסכת בכורות דף כ"ב בד"ה יתיב רב דימי ובדף נ"ה בד"ה שמא ירבו במסכת שבת דף ס"ה ע"ב בד"ה שמא ירבו ובמסכת ב"ק דף ק' ע"ב בד"ה אומרים לו גדור ובריש מסכת ב"ב בד"ה אומר לו שם עמדו התוס' על זה ותירצו בשם ר"ת דדוקא בדבר שנתערב לאחדים והיה הפסק בין נפילה לנפילה בזה אמרינן קמא קמא בטל אבל בגדולין שמתרבים בלי הפסק בזה לא אמרינן קמא קמא בטל והך דכלאים במעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים לא היה הפסק בגדילתו וגם שם לענין טבילה בנהרות דשמא ירבו הנוטפין על הזוחלין ג"כ המי גשמים נמשכים ממקום גבוה לנהרות בלי הפסק עד שרבו הנוטפין, ובר מן דין בלא"ה לא קשה מטבילה בנהרות דכבר תירצו ע"ז התוס' דאם נתרבה האיסור כ"כ עד שהאיסור הוא יותר מן ההיתר לא אמרינן ראשון ראשון בטל וא"כ שפיר חיישינן בנהרות שרבו הנוטפין על הזוחלין ולא שייך לומר קמא קמא בטל אף שבאו הנוטפין בהפסק מ"מ כיון שנתרבה ב"כ שהם יותר מהזוחלין לא אמרינן קמא קמא בטל. ועיין בפ"ח שם ביו"ד סימן צ"ט:

וידעתי שלא נעלם ממך דברי התוספות האלה ובודאי היה כוונתך לומר דגם שם בענבים שבגיגית אין הפסק בפליטת היין שבתוכם. אמנם אהובי אחי מי ירד בשולי הגיגית לראות זה. ולדעתי כיון שכל ענב וענב פולט יינו בפני עצמו מסתמא יש הפסק בנתיים ויוצא טיף להדי טיף בזה אחר זה וא"א לצמצם בידי שמים שיזלו יינה כאחד בלי הפסק ונכל הפחות מידי ספיקא לא נפיק ועיקר איסור יין הזב מעצמו בשבת מהענבים שאיסורו מחמת נולד או משום שמא יסחוט אינו אלא מדרבנן וספיקא דרבנן לקולא ובפרט דלא איתחזק איסורא כלל דיין שבגיגית בחזקת היתר עומד:

אמנם אהובי אחי קושייתך ממשנה דכלאים יש להקשות להיפוך על דברי רבינו משולם במרדכי שלהי מסכת חולין דדבר שבתחלת ביאתו לעולם היה מעורב לא בטיל, ע"ז יש להקשות והלא במעביר עציץ נקוב תנן אם הוסיף מאתים אסור ודייקינן מיניה בסוגיא דחולין הוסיף אין לא הוסיף לא ואם לא הוסיף מאתים מותר והיינו שגידולי האיסור בטלים במאתים בגדולי ההיתר כמו שפירש"י שם. הן אמת דלולא פירש"י הייתי יכול לפרש דברי הגמרא לא הוסיף מאתים מותר דלא מתורת ביטול שיהיה מאתים של גדולי היתר מבטלין גדולי האיסור אייתינן עלה דלכאורה מה שחנט באיסור והענבים שגדלו באיסור אינן מעורבים כלל בתוך גדולי היתר ועומדים בפני עצמם וניכרים וכן משמע מדברי התוס' שם במס' חולין קט"ז ע"א בד"ה עיקרן נאסר דמקשים עץ שגדלו באיסור אחר שנזרעו ניכרין ועומדים בפני עצמם ואיך שייך ביטול בדבר הנראה וניכר ומכח זה יש לפרש מדיוקא דלא הוסיף מאתים מותר היינו מטעם דכל דבר מועט שהוא חלק פחות ממאתים לא נחשב גידול כלל ואינו בכלל מלאה עד שגדל יותר מחלק מאתים. אמנם מה אעשה שרש"י ז"ל מפרש שהוא מטעם ביטול אחד במאתים ולדברי רש"י צריכין לומר דמיירי שנתרבה בעובי ברוחב ובקומה באופן שאין הגידול שנתגדל עומד בפני עצמו ואינו ניכר רק שגדל בכמות כמו כל דבר שנתוסף הכמות ע"י תערובת ואפ"ה בטל המיעוט בהמרובה ועיין בתוספות במסכת פסחים דף כ"ה ע"א ד"ה מה לערלה שכתבו אם נטל ענף של היתר ונטעו שהענף עצמו אינו נאסר אלא מפני תערובת ואם היה יכול להבדיל מה שגדל אח"כ היה מותר וכן בכלאי כרם ע"ש בתוס'. ומעתה לדברי רבינו משולם אכתי לא שייך כאן ביטול דהא הגידולין שהוסיף מעולם לא היו עומדים בפני עצמם ובתחלת ביאתם לעולם תיכף היו מעורבים עם גדולי ההיתר וא"כ על המשנה למלך שם בפ"א מהלכות משכב ומושב קשם למה שפך סוללה על חכמי אשכנז מדברי רבינו משולם אדרבה ממשנה דכלאים הנ"ל הוא סיוע לחכמי אשכנז ותיובתא על דברי רבינו משולם. ובזה אני אומר דהכל צריכין למרא דחיטא למה שכתב אאמ"ו בצל"ח הנ"ל דעיקר סברת רבינו משולם בזב שראה קרי ויבמה שרקקה דם הוא מטעם שהמבטל לא היה ניכר מעולם והכל הולך אחר המבטל. ולפ"ז אתי שפיר במעביר עציץ נקוב בכרם דבטיל אם לא הוסיף מאתים הואיל וגדולי ההיתר כבר היה להם הויה וניכרים קודם שהעביר העציץ בכרם ושפיר מבטל גדולי האיסור אה לא הוסיפו מאתים. ומפני הטרדה אקצר. דברי אחיך השמח בשלומך הטוב:

הק' שמואל סג"ל לנדא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >