נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/צב
נודע ביהודה 
תניינא אבן העזר צב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה לכבוד האלוף התורני הרבני כבוד מוהר"ר אהרן מגיד בק"ק האליטש: מכתבו הגיעני עש"ק העבר ועל דברי תורה בא ושאל. אחד נשא אשה והתנה בתנאים אחרונים בזה הלשון ועל דבר העידור כך נתקן שאם ח"ו יעדר פלוני בשנה ראשונה אחר החתונה בלי ז"ק מזוגתו מרת פלונית אזי תקח פלונית כל מה שהכניסה הן נדן והן מלבושים כנ"ל ולא כתובה ולא תוספת. ויש שם קצת שרוצים לומר מאחר שנכתב לשון נדן לכן תטול האלמנה גם תוספת שליש שגם זה בכלל לשון נדן שמבואר באהע"ז בכמה מקומות שתיקנו חז"ל הוספת שליש נדן ונחשב כנדוניא עצמה ובפרט בסי' נ"ג בב"ש ס"ק ט"ז וכו' וגם רוצים לזכות להאלמנה כל המלבושים ותכשיטים וסבלונות אף שהוא עדיין תוך שנה ראשונה וראייתם מתשובת צמח צדק סי' ג', ומעלתו נחלק עליהם וכתב דאפשר דהב"ש לא מיירי היכא דכתוב בפירוש שלא תטול כתובתה ותוספת אבל בזה השטר נאמר בפירוש שלא תטול תוספת למה נוציא דברים ממשמען ולומר שהתוספת נדן יהיה לה. גם הביא מעלתו שבספר נ"ש סי' ט' סעיף ט"ז ס"ק ב' מבואר באריכות שאין לה בשנה ראשונה שום תוספת נדוניא כלל וע"ד המתנות והמלבושים כתב שאין מדברי נ"צ ראיה דשם מיירי אחר שנות חזרה וכו'. כל זה תורף אגרת שלו טענתו וטענת החולקים עליו בקיצור מופלג:
הנה דבריו לענין תוספת שליש מבוארים בספר נ"ש בהדיא כדבריו ואמנם החולקים עליו ונשענו על דברי הב"ש בסי' נ"ג ס"ק ט"ז כנ"ל הנה אף שדברי הב"ש סותרים לדברי הנ"ש מ"מ לא כתב הב"ש שהוספת שליש מקרי נדן אבל כתב שדינו כחוב נדוניא ושם לא מיירי בהתנו בפירוש בתנאים אחרונים רק קאי שם על תקנת רבינו תם ותקנת הקהלות אבל בנדון דידן שכתוב בפירוש בתנאים אחרונים שתקח פלונית וכו' הן נדן וכו' ודאי שהוספת שליש לא מיקרי נדן וא"כ אינו נכלל כאן בתנאים אחרונים ועוד אפי' אם תאמר שגם הוספת שליש כיון שלהב"ש דינו כחוב נדוניא ממילא נכלל ג"כ בשם נדן מ"מ זה בלי ספק שאינו נכלל מה שהכניסה שהרי היא לא הכניסה התוספת שליש אלא שהבעל מתחייב בו מחמת שיכול להרויח במעות הנדן אבל היא לא הכניסה השליש הזה וכיון שנאמר בתנאים אחרונים שתקח מה שהכניסה ממילא משתמע דמה שלא הכניסה לא תטול, ולא עוד אלא שאפשר לומר דאף בלא התנאים אחרונים רק מחמת תקנת הקהלות ג"כ אפשר להשוות המחלוקת שלא יהיה פלוגתא בין הב"ש ובין הנ"ש והב"ש מיירי שהרויח בהנדן ובריוח זה נוטלת האשה בשנה ראשונה כשם שנוטלת הנדן אבל אם לא הרויח בו אולי גם הב"ש מודה שאינה נוטלת בשנה ראשונה שליש הוספה ועיין בב"ש בסי' קט"ו ס"ק כ"א ע"ש. והרי שם כתב ג"כ הב"ש שתוספת שליש הוי כנדוניא והרי מסיק שם דאין לה אלא מה שהוא בעין וכתב דצ"ל דגם זה מיקרי בעין דדבר הבא מחמת נדוניא הרי הוא כנדוניא וא"כ צ"ל שהרויח בו דאל"כ איך נחשב שהוא בעין והה"ד בסי' נ"ג אמנם יש לחלק. אבל בנדון דידן שמפורש מה שהכניסה בודאי אין הוספת שליח בכלל וממילא גם בגדים הנאמר בתנאים אחרונים אין בכללם מה שהבעל נתן לה אחר החתונה שהרי זה לא הכניסה ופשיטא שאין דברי הצ"צ ענין לנדון דידן דשם מיירי אחר שנות חזרה ועיקר דבריו שם שמה שצבען לשמה או קנה לשמה זכתה והיינו בלא התנה אבל כאן שהתנה בפירוש שתטול רק מה שהכניסה בודאי לא הקנה לה במשך זמן החזרה וכשקנה או עשה לה בגדים על דעת אותו שטר קנה ועשה ועוד שבכל אותו זמן החזרה כיון שהתנה שלא תטול כתובה א"כ דינה ככל האלמנות שלא נכתב כלל בכתובתן שיטלו מלבושים שמבואר בש"ע בסי' צ"ט ששמין לה אפי' בגדי חול. ולכן נלע"ד שלא זכתה האלמנה בשום דבר רק מה שהכניסה וגם הטבעת קידושין הוא שלה ואם ידוע שהבעל הרויח במשך הזמן שהיה עמה איזה דבר בהנדן שהכניסה אז תטול גם אותו ריוח אם אינו עולה יותר מתוספת שליש. והנלע"ד פשוט כתבתי. דברי הד"ש:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |