נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/כה

נודע ביהודה תניינא אבן העזר כה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ה פראג יום ו' עש"ק ח"י סיון תקנב"ל:

תשובה

שלום לאהובי ש"ב ידידי וחביבי, הרב המאה"ג המופלא ומופלג בתורה במעלות ובמדות פ"ה כבוד שמו מוהר"ר בנימין וואלף הכהן ראפאפורט:

מכתבו קבלתי בשבוע זה ביום ג' העבר ומחמת שאני חלש כח מאד זה יותר משנה ואין אני שולט בידי לכתוב בעצמי לכן מלאכתי נעשית ע"י אחרים וגם לא אוכל להאריך.

ובנדון האשה הזאת אשר שאל עליה לדעתי עפ"י הודאתה בעצמה על זנותה חייב בעלה להוציאה כמבואר באחרונים. ואמנם מה שפלפל מעלתו על התוס' במס' סנהדרין דף ח' ע"ב בסוף ד"ה והביא האב וכו' שכתבו התוס' שצריך לומר לפירוש ר"ת שהיא מותרת לבעלה כשלא כוונו עדותן או הוכחשו דאלת"ה היכי מיחייב ק' סלעים הא לא קרינן ביה ולו תהיה לאשה ויש ללמוד מכאן דאי אתו עדים ואמרו אשת פלוני זנתה בעי דרישה וחקירה לאוסרה על בעלה וסברא הוא דלא גרע מגזילות וחבלות עכ"ל התוס'. ופלפל מעלתו דמהיכן מוכח מכאן דסובר ר"ת דבעי דרישה וחקירה אדרבה נהפוך הוא והאריך במכתבו וסוף דבריו שהאב"א האחרון בגמרא דאיתכחש בבדיקות ולא איתכחש בחקירות ובפלוגתא דב"ז ורבנן וכו', פירש מעלתו דקאי אדלעיל נמצא אחד מהם קרוב או פסול וכו' כאשר האריך בדבריו:

ואני אומר שאם אדלעיל קאי מדוע הקדים אב"א כגון שהתרו בה אחרים להאי אב"א כגון דאיתכחש בבדיקות כיון דהאי אב"א האחרון קאי אדלעיל אתירוץ רבינא, ולא אאריך בזה כי אין מפרשים לחכם כמותו. ולענ"ד דברי התוס' פשוטים כי זה אצלם פשוט שזה דומה לגזילות וחבלות כמו שסיימו בעצמם אלא שהיה קשה להם שאם נימא לאוסרה לבעלה אפי' הוכחשו א"כ דרישה וחקירה פועל ריק הוא כי לענין נתינת המאה כסף לבעל אין אנו עוסקים עתה בדיני קנסות בזמנינו וגם דיני נפשות לענין הזוממין ולענין הבעל במוציא ש"ר אין לנו בזמנינו ואין שום נפקותא רק לאסור האשה ואם לא נימא כדעת ר"ת אלא נימא שאפי' הוכחשו אעפ"כ אוסרין האשה וא"כ כל הדו"ח המה פועל ריק ולכך כתבו התוס' שמדברי ר"ת נלמוד דאם אתו עדים ואמרי אשת פלוני זנתה דבעי דרו"ח:

גם מ"ש מעלתו לאסרה עפ"י עדותן על הנעדר ששמעו קולו במטתה ג"כ היינו צריכין לפלפל בדברי תשובות מיי' השייכים להל' אישות סי' ח' וג"כ היינו צריכין לפלפל בצ"צ סי' ע"ט וג"כ הייתי צריך להאריך ולהעתיק מחבורי נ"ב חלק אה"ע בסי' ע"ב יע"ש. אמנם כ"ז אין צריך באשה זו דעכ"פ לא גרעי העדים המודים על עצמם שהם זנו עמה מרגלים לדבר וכיון שהיא עצמה הודית שזנתה עמהם ועם אנשים הרבה פשיטא שהיא נאמנת כמבואר באה"ע סי' קט"ו ס"ו יעו"ש. ומה שהיא עתה חוזרת מדבורה ואומרת שלא היו דברים מעולם ואמרה לא פעלתי און רק הסיתו אותה ריקים לומר כן כדי שיוציא אותה בעלה בגט והם ישאו אותה, לדעתי זה אינו אמתלא כלל כי למה לה לומר שנטמאה עם אנשים הרבה היה די לה באומרה על אחד או שנים ובפרט למה היה לה לומר על הנעדר שזה בודאי לא ישא אותה ובש"ע אה"ע סי' מ"ז ס"ד מבואר שאמתלא צריכה להיות בהאמתלא ממש לפי דעת הב"ד, ובפרט אם לא היה מחלוקת בינה לבין בעלה שאין זו אמתלא כלל ועיין בראב"ד פי"ח מהל' א"ב הל' ט'. לכן לדעתי שאשה זו אסורה לבעלה. ומחמת חולשת כחי לא אוכל להאריך וימחול מעלתו לעיין בחבורי נ"ב חלק אה"ע סי' ע"ב הנ"ל.

והיה זה שלום. דברי אד"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >