נודע ביהודה/תניינא/אבן העזר/כו

נודע ביהודה תניינא אבן העזר כו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב"ה פראג ה' כ"ג אב תק"מ לפ"ק:

תשובה

שלום לכבוד הרב המופלא האלוף מוה"ר יוסף מיכל אבד"ק פאקש בצירוף הדיינים י"ץ:

מכתבם הגיעני ומחמת טרדות וכו'.

והנה ע"ד האשה אשר שימשה נדה יותר מחצי שנה ולפי דברי הבעל אמרה לו שהיא מעוברת ולפי דברי השכנות שהמה הרגישו כי טומאתה בשוליה אמרה שהיא שומרת ימי נדתה וטובלת וכאשר חקרה האשה הממונה על המקוה אצל הנשים השכנות אם האשה הזאת מעוברת כי זה ששה חדשים שלא ירדה לטהרה אז השכינות רעדה אחזתם על גודל הפרצה ונתפרסם הדבר ועמדה האשה בפניכם והודית כי היא החייבת בדבר ובעלה מנוקה מעון כי כיחשה בפניו ואמרה שהיא טהורה ושהיא מעוברת ויצא משפטה מאתכם שהבעל יגרשנה בלי כתובה ואחר איזה ימים באה לפניכם וחזרה בה ואמרה כי גם בעלה בזדון עשה כי ידע כי לא טהורה היא ולא העלימה טומאתה ממנו ומה שאמרה בראשונה שהבעל נקי הוא מחמת שהבטיחה שאם תאמר בפני ב"ד להצדיקו לא יגרשנה, זו היא שורש השאלה:

הנה טענת האשה שבעלה ידע מזה היא טענה חלושה וגרועה מאד שאף אם נימא שיצרו תקפו לעבור על איסור כרת אבל לא נחשד גם היותר רשע כל שאינו רשע להכעיס להיות שביק היתרא כי תינח בימי נדתה אבל זו שעשתה כן ששה חדשים למה לא טבלה בימי טהרתה ואטו בשביל מעט פריטי דשכר טבילה עשה איסור חמור כזה, ולומר כי אחרי ששימשו תמיד לא היה אפשר לה לספור שבעה נקיים דממ"נ אם המה הדיוטות ואינם יודעים מאומה בדיני נדה א"כ לא עלה זה על לבם שזה יסתור הנקיים ורוב הנשים אף שאינן מתחילות לספור עד יום ששי לראייתן אינן יודעות טעם הדבר, ואם הבעל בר אוריין מלבד דאפשר שיודע שדבר זה שפליטת ש"ז יסתור אינו מוסכם מגדולי הפוסקים שסוברים שזה רק לטהרות שהיה לו לצוות לה לטבול, ואף אם אינו בר אוריין כל כך אכתי הלא אם הוא רק קצת בר אוריין יודע הוא שספירת ז' נקיים הוא מחמת חומרא דר"ז אבל נדה דאורייתא א"צ נקיים וא"כ הלא נשים שלנו רק ספק זבות נינהו והיה לו לצוות לה לטבול שאולי אינה רק נדה ולא זבה ולמה היה לו לבעול באיסור כרת בין ראיה לראיה בשלמא אם היא לבדה פשעה ובעלה לא ידע והיה סבור שהיא מעוברת היתה מתיראת לירד לטבילה כי אולי יודע הדבר לבעלה, לכן טענה זו גרועה היא:

ועוד אמינא דהא זה פשוט שאם יש עדים על אשה ששימשה בנדתה והיא טוענת תיכף שהבעל גם הוא ידע הא ודאי שלא מפיה אנו חיים ולא היתה נאמנת כלל דמהי תיתי להאמינה רק אם אין עדים רק שהיא מודית ששימשה נדה ואמרה שהיה בידיעת ורצון בעלה היא נאמנת במיגו דלא שמשתי נדה וזו כיון שכבר הודית ששימשה נדה אפי' לא היתה מודית שהבעל לא ידע רק שלא היתה אומרת שהבעל ידע אלא סתם הודית ששימשה נדה ודאי דשוב אח"כ לא היתה נאמנת לומר שהבעל ידע כיון שכבר פסק המיגו שלה שכבר הודית א"כ מה שטוענת אח"כ שוב אינה נאמנת דמיגו למפרע לא אמרינן וא"כ מה מועיל אמתלא והלא אין כח באמתלא אלא לעקור דבריה הראשונים שאמרה שהבעל נקי והרי אף אם לא אמרה כלל שהבעל לא ידע ג"כ היתה מפסדת הכתובה שהרי לא עקרה באמתלא גוף ההודאה ששימשה נדה שהרי גם עתה היא מודית ששימשה נדה. ועוד שהאמתלא גרועה מאד שהרי אם היתה טוענת תיכף שהיה בידיעתו ג"כ לא היה יכול לגרשה בע"כ וגם בר מן כל דין הלא כתב הח"מ בסי' קט"ו ס"ק כ"ב דאחר שיצאה מב"ד לא מהני אמתלא יע"ש. לכן נלע"ד שאין בדברי הרשעה הזאת ממש:

ובנדון עוברת על דת שצריכה התראה. הנה קשה לסמוך על דעת רש"י לחוד נגד רוב הפוסקים שלא חילקו בין דת משה לד"י בזה ועיין בב"ש שם ס"ק י"ז. ואמנם כ"ז לענין כתובה אבל לענין שיהיה מצוה לגרשה כבר כתבתי בתשובה אחרת שא"צ התראה היכא שכבר הכשילתו מצוה לגרשה אף שלא התרה בה כלל במה דליכא למתלי בשגגה ולכן הבעל יכול לגרשה בע"כ ואם יש לו לשלם הכתובה חייב לשלם לה הכתובה אחר שתשבע שהבעל ידע מטומאתה, ואם אין לו לשלם תשאר הכתובה חוב עליו אבל אינה יכולה לעכב הגירושין עבור פרעון הכתובה דהרי נגד רשעה זו לא תיקן רגמ"ה וא"כ נגדה נשאר דין התלמוד שיכול לגרשה אפי' אין לו לשלם הכתובה ונדוניא כמבואר בסי' קי"ט ס"ו בהג"ה. ואפילו לדעת הרשב"א שמביא הב"ש שם בס"ק ו' מודה בזו שמצוה לגרשה. ואופן הכפיה הא' ודאי לענין שיהיה הבעל רשאי ליקח אחרת אחר הגט היה יכול לתחוב הגט בבית צוארה בעל כרחה אבל אנחנו צריכין לפקח גם עליה שתוכל להנשא לאחר והרי שמואל אמר ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטה לידה. וכן פסק רמ"א בסי' קל"ט סי"ד בהג"ה הגם שבב"ש ס"ק כ"ד כתב בשם הריב"ש שאם נפל על בגדיה הוי כמטי לידה וכתב שם שאפי' עדיין לא נישאת תנשא מ"מ משמעות לשונו שם היינו בדיעבד שכבר ניתן הגט באופן הנ"ל. לכן הטוב שבדרכים להכריחה ע"י המושל שם בכל הכפיות עד שתקבל הגט, כי בלא"ה אין אנו רשאים במדינות הללו לעשות דבר גדול כזה נגד נימוסי המדינה מה שאינו גורע בדת תורתנו בלי רשות מהשררה יר"ה. וגם אני אינני נותן רשות לכם לעשות בלי נטילת רשות מהשררה יר"ה, ולרוב הטרדה אקצר והיה זה שלום:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >