נודע ביהודה/קמא/חושן משפט/לה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה אשכול הכופר, חכם וסופר, אינו דומה לצב"י ודומה לעופר, וברית שלומי לא תופר. ה"ה כבוד אהובי האלוף והתורני. עדני העצני. זית שופכני. הרבני המופלא ומופלג כבוד מו"ה יהודה ליב קוניץ נ"י: מכתבו קבלתי. מה שהורה בדיני ממונות שבין ראובן לשמעון, ולפי דעתו פשוט שאחריות האונסין על שמעון וראובן פטור, ולא כן איזי ונתחלף לו בין שואל ללוה. והאריך בדיני שומרין, אבל מה ענין לוה לשומרין השומרין אפילו השואל גוף הדבר ברשות המשאיל ושלו אלא התורה חייבה להשואל באונסין ולא אישתעבידו נכסי משעת שאלה כי אם משעת אונסין ולכך נחלקו הרמב"ם והרשב"א אי אמרינן בספיקו דדומה לאיני יודע אם הלויתני או לא"י אם החזרתי לך ועיין בש"ך בסימן רצ"א ס"ק מ"ד. אבל מלוה ולוה דין אחר להם ומלוה להוצאה ניתנה וגוף הממון אינו שוב כלל של המלוה רק של הלוה ומה צורך לקבלת אחריות עליו כל אדם אחריות מעותיו על עצמו ואפילו אם ניתן לו מתחילה בפקדון אם כבר הוציא המעות אפילו ברשות שוב אינו בדין שואל רק בדין לוה ממש כמבואר בש"ך סימן רצ"ב ס"ק ט'. ולכן בנדון דידן כיון שהוציא ראובן המעות אפילו ברשות בסחורות כבר המעות של שמעון איננו בעולם והסחורה היא של ראובן ממש ומאין יתחייב שמעון באחריות על הסחורה של ראובן וכי בשביל ששאלו בעצה אם יקנה סחורה זו יקבל אחריות על עצמו, אדרבה הוא השיבו שישגיח כראוי להשגיח על שלו ואם יאמר ראובן שבזה גילה דעתו שקבל שמעון אחריות עליו דברים שבלב אינה דברים ואדרבה אפילו אם היה שמעון אומר בפירוש שמקבל אחריות במה נשתעבד ומחילה אין כאן שהרי לא מחל החוב וק"ו שלא קבל אחריות כלל: ומה שהשוה להרא"ש טועה בכוונת הראב"ד, תמהני עליו איך מיהר כל כך בקולמוסו לכתוב על הרא"ש דאשתמיטתיה וההוא גברא דאשתמיט מיניה כוונת דברי הרא"ש שכונת הרא"ש שזה פשוט לראב"ד מצד הסברא שאם נשתעבד מתחילה שוב א"י למחול אלא שמנין להראב"ד זה שאם כתוב לך ולכל דאתי מחמתך נשתעבד תיכף לזה השני ולכן הביא ראיה ממה שרצו לומר הטעם במעמד שלשתן דהוי כאמר משתעבידנא לך ולכל דאתי מחמתך א"כ מכלל דנשתעבד לו מעיקרא ולפי טעם זה באמת לא היה יכול למחול במ"ש ע"כ לא קאמר הראב"ד דבמ"ש יכול למחול אלא למסקנא דמ"ש הוא הלכתא בלא טעמא. וזה ברור בכוונת הרא"ש. ובזה מה שהקשה מעלתו על הראב"ד דלמה לא הקשו בגיטין על טעם דהוי כאילו אמר משתעבידנא כו' דא"כ למה יכול למחול. זה אינו קושיא דאז הוה אמרינן באמת דמ"ש אינו יכול למחול ויעיין בלשון הרא"ש בפ' הכותב שלא הביא ראיה ממ"ש דאינו יכול למחול, רק הביא ראיה דהוי כאלו כתב לוה שטרא מתחילה ללוקח ואז סבירא ליה להראב"ד מסברא דא"י למחול וע"ז השיב הרא"ש באמת מה בכך דהוי נשתעבד לו בשעת מתן מעות דלמא אעפ"כ יכול למחול. וכל האריכות בזה ללא צורך. וטרידנא מאד בימים הללו ולא היה לי פנאי לעיין במכתבו רק עתה בלילה בעת שאני כותב לו תשובה זו. ובזה שלום:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |