נודע ביהודה/קמא/חושן משפט/לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשובה שלום וישע רב, באהלו יקרב. ה"ה כבוד אהובי האלוף והתורני כבוד מו"ה ליב נ"י מדרעזין: שאלתו שאלת חכם מפלפל בחכמה ע"ד עסקי נחלות קבלתי מה שנסתפק בקאמער אובליגאטציאן אי מקרי ראוי או מוחזק לגבי בכור. לא ידעתי מקום ספק ובודאי ראוי מקרי וכי יש לחלק בין חוב לחוב ואדרבה אנו רואים שאין השער מן האובליגאטציאן שוה והוא עולה ויורד לפי הזמנים. ומה שכתב דזה שאני משאר שטרות דשם יוכל למחול ואף שמחויב המוחל לשלם מדיני דגרמי הוי חוב בע"פ וכו' אלו דבריו. ואיני יודע מה הוא שח מה הוא ענין מחילה לכאן ומי יוכל למחול כ"א המלוה בעצמו ולמה נקרא אצל המלוה ראוי א"ו כגון שמחוסר גוביינא מקרי ראוי. ולא עוד אפי' לדעת הראב"ד שבמשכנתא אפילו באתרי דמסלקי מקרי מוחזק מ"מ בגבו מעות מודה הראב"ד והרי בזה גובים מעות וא"כ אפילו לפי סברתו שהמדינות ממושכנות לאלו החובות מ"מ מקרי ראוי. באופן שבזה אין ספק דאין הבכור נוטל בזה פי שנים. אבל הספק השני שנסתפק שגם אבי היורשים חייב לאחרים ועתה הבכור טוען שישלמו לבעלי חובות מן האובליגאטציאן והפשוטים טוענים להיפך שישלמו מן המוחזק וישאר הראוי לירושה ויחלקו בשוה. דבר זה צ"ע באמת: והנה אין לדמות דין זה למה שמבואר בש"ע אהע"ז בסי' קי"ג סעיף ב' בהגה"ה לענין עישור נכסי ולענין שטר חצי זכר לענין אם נשאר קרקעות ומטלטלים שתמיד הברירה ביד היורשים לפרוע לבעלי חובות במקום עישור נכסי במקרקעי ולענין שח"ז במטלטלים התם שאני שהבנות אינן יורשות והבנים המה יורשים ועליהם מוטל לפרוע חוב אביהם ופשיטא שהמה במקום הלוה עומדים ולכן בידם הברירה במה לפרוע ומהנשאר אחר פריעת חובות אז באין הבנים ליקח. אבל בכור ופשוט שניהם יורשי דאורייתא ושניהם בעלי דברים המוטל עליהם לפרוע ומי מהם יוכל לדחות שלא לפרוע מזה רק מדבר אחר ומאי אולמא דהאי מהאי שרוצה ההיפוך: ומעתה צריך לברר ע"פ הדין ממה לפרוע והנה במס' ב"ב דף קכ"ד ע"א אין הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהם רבי אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים אבל לא בשבח שהשביחו יתומים וכו' ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים יצא עליהם שטרות בכור נותן פי שנים ואם אמר איני נותן ואיני נוטל רשאי. וכתב רשב"ם יש מפרשים אם אומר איני נוטל פי שנים בשטרות שיש לאבי על אחרים וגם אין אני נותן בשטרות שיצא עליו רשאי. והנה הרי מוכח מיש מפרשים הללו אם אין הבכור נוטל פי שנים בכל הנכסים אף שנוטל ממקצת הנכסים פי שנים כי הכא שרק מהחוב שירשו אינו נוטל פי שנים ובכל יתר הנכסים נוטל פי שנים אפ"ה אין צריך לשלם פי שנים וא"כ הה"ד בנדון דידן כיון שיש כאן נכסים דמקרי ראוי לגבי בכור אף שנוטל במוחזק פי שנים אינו צריך לשלם יותר משאר אחים. ואף שרשב"ם דחה פירוש זה וכתב ושיבוש הוא שהרי השטר שיצא על אביהן אינו דינו לגבות משטר שיש לאביהן על אחרים דמטלטלי דיתמי לא משתעבדי לב"ח אלא מקרקעי וכו' ע"ש ברשב"ם, מ"מ נשארה הוכחה שהוכחתי דעד כאן לא דחה רשב"ם סברתם אלא מטעם מטלטלי לא משתעבדי וכיון דלדידן מטלטלי משתעבדי א"כ נשאר הדין במקומו. וראיתי למעלתו שכתב וז"ל דבהא יש לספק אם נוטל בע"ח בראוי וכו' ואף את"ל דב"ח אינו נוטל מן הראוי יש לספק אי חוב מקרי ראוי לגבי בע"ח או לא וכו'. והנה אומר אני מעשים בכל יום יוכיחו שבע"ח גובה מיתמי ממלוה שיש להם ביד אחרים ומבואר הוא בש"ע סי' ק"ז סעיף א' שכתב המחבר וז"ל וכן מחוייבין לפרוע חוב אביהם ממלוה שהיתה לאביהם ביד אחרים וכו': וראיתי למעלתו רוצה לומר שאם נימא דלא כדעת הש"ך בסימן פ"ו ונימא דשיעבוד דר"נ הוא דוקא באין ללוה לפרוע הוי מלוה ראוי לגבות לבע"ח משא"כ היכא דאית ללוה נכסי אחרינא: ואני אומר שזה שבע"ח גובה ממלוה שיש ליתומים ביד אחרים אין הטעם משום שיעבוד דר"נ כלל רק מדינא ועיקר פרנסתנו ומחייתנו בחובות ועיקר סמיכות הבע"ח על זה כמו אשלי דקמחונא. וראיה חזקה משתי תשובות הרא"ש סמוכים זו לזו בכלל ל"ו סימן ג' וז"ל ששאלת אם כתובת אשה נגבית מן החוב ראיתי את רבותי וכן נ"ל מן הדין שעכשיו שרוב עסקינו ופרנסתנו בחובות והלואות לא"י הוי כאשלי וכו', ושוב שם בסי' ד' וששאלת שמעון טוען מראובן מאה זהובים מכח חמותו שהיה חייב לחמיו, נ"ל אם לא גבתה חמותו כתובתה ובאה לגבות ממלוה בעלה חייב ראובן לישבע שאינו חייב לבעלה כלום ומה שיטעון שמחלה לא שייך כאן מחילה דאינה יורשת בעלה אלא גובה כתובתה מנכסי בעלה ובעוד שלא גבתה חובות בעלה לא זכתה בהם ואין כח בידה לא ליתן ולא למחול עכ"ל הרא"ש. ומעתה אם איתא שאין כתובה גובה ממלוה בעלה מטעם ראוי רק עיקר הטעם משום שיעבוד דר"נ א"כ ממנ"פ מהני מחילה שכיון שמחלה פקע שיעבוד דר"נ ושוב ממילא לאו בת גוביינא היא אלא ודאי דמלוה בעלה לא מקרי ראוי לגבי כתובה אפילו בלי שיעבוד דר"נ וא"כ אף שמחלה האשה ונמחל כח שיעבודא דר"נ מ"מ כיון שגוף החוב לא היה בידה להפקיע ונשאר החוב לבעלה והיא גובה הכתובה. ואם הדין דמלוה לא מיקרי ראוי לגבי כתובה ק"ו לגבי ב"ח דב"ח עדיף מכתובה כדחזינן בשבח שבע"ח גובה ולא כתובה: ונחזור לראשונות שעכ"פ מוכח מהני יש מפרשים שהדין עם הבכור אמנם נראה לפע"ד שאין הנדון דומה דשם אם אמר הבכור איני נותן ואיני נוטל וכו' אין הדבר נוגע נגד האחין ואין לאחים הפסד בזה ועיקר הדבר לגרוע כח הבע"א אם היתומים קטנים או שאר נפקותא אבל לאחים אין חלקם מתמעט אדרבה מתרבה חלקם וכיון שאין האחין מעכבין בדבר פשיטא שהברירה ביד היורשים לסלק לבע"ח ממה שרוצים רק שיהיה דינו של בע"ח לגבות מזה: דאין לומר שגם שם יש פסידא לאחים כגון שחוב זה שירשו הם אינו עולה בסך החוב שיצא עליהם. דהא ודאי לא יעלה על שום בר דעת שהבכור ימשוך ידו מסך קטן ויטול סך גדול וכל בכור יעשה כן וכן משמע סיום לשונו של הרשב"ם שמסיים כיון שבקרקעות נוטל פי שנים חייב להחזיר למלוה פי שנים, משמע כל עיקר דבר זה נגד המלוה אם חייב לשלם פי שנים. וא"ת א"כ מה הרויחו היש מפרשים במה שנדחקו לפרש אליבא דרבי ומה חסר להו בפירוש רשב"ם שקאי על כל הנכסים. י"ל שס"ל כדעת הרשב"א שהביאו הטור בסי' רע"ח שס"ל גם על חלק פשוט אין כופין היתומים בשוטים רק בהורדת נכסים וא"כ מאי רבותא דבכור פשוט נמי יכול לומר איני יורש ואיני פורע ולכך פירש דקאמר דקאי רק על השטר איני נוטל וקמ"ל אף שיטול בשאר נכסים פי שנים מ"מ יכול לדחות הבע"ח שלא ליתן לו פי שנים רק יגבה מחוב שיש לאביהם: אבל בנדון דידן שהטענה לגרוע כח האחים א"כ מאי אולמא דבכור מאחים פשוטים שיהיה בידו לדחות הבעל חוב לגבי מלוה אדרבה האחים פשוטים יאמרו ליתן לבע"ח מהמוחזק: והנה ראיתי למעלתו לחייב הבכור לשלם שני חלקים כיון שעומד במקום שני בנים דהחוב מוטל על הגופים ולא על הנכסים וכו' ונכסוהי דבר נש אינון ערבים וכו': אומר אני שזה טעות שהב"ח בעצמו בחייו החוב מוטל על הגוף אבל היורשים אין החוב מוטל על גופם ואפילו מצוה לפרוע חוב אביהם ליכא היכא דלא ירשו כלום כמבואר בסימן ק"ז סעיף א'. ומעתה אני אומר שהיתומים לא נשתעבדו רק הנכסים והנכסים כולם אישתעבדו וכולם ישלמו. והנה דרך משל אם כל העזבון מוחזק וחובות עולים שלש מאות זהובים ויש בזה מוחזק מאתים והמותר ראוי דהיינו מלוה ולגבי בע"ח גם מלוה משתעבד ואם החוב שיצא עליהם הוא שלשים זהובים דינו שישלמו הנכסים לפ"ע וא"כ ישולם ממלוה של יתומים עשרה זהובים וממוחזק עשרים זהובים ומעתה מסך מאה ושמונים יטול הבכור פי שנים והמותר יחלקו בשוה וכמו כן לפי חשבון זה. וראיה לדבר מדברי רשב"ם שם דף קכ"ד ע"א בד"ה בכור נותן פי שנים כי היכי דנוטל פי שנים שאותן נכסים אישתעבדו כולהון למלוה. וא"כ עיקר הטעם לפי ששעבוד החוב על הנכסים ובערך זה משלמים וא"כ כאן ששיעבוד החוב ג"כ על המלוה צריך גם חלק המלוה לשלם לפי ערך השיעבוד. וזה נלענ"ד ברור: ואחר זה הראני כבוד הרב המופלא מהור"ר ליב קאסוויץ דמ"ש נר"ו בתשובת דרכי נועם חלק ח"מ סימן מ"ג ומשמעות דבריו שם שפשוט בעיניו שהבכור משלם פי שנים. אמנם לא הביא ראיה לא מגמרא ולא מפוסקים ואף לא הוכחה מסברא ולא עלה על לבו שיש בזה מקום ספק ואין אנחנו אחראין לקבל דבריו נגד מה שהראינו פנים מסבירות. ואמנם בלא"ה אין זה דומה לנדון שלו ובנדון שלו שהוכרחו היתומים להשכין הקרקעות לצורך קבורת המת ואז לא היה נגבה שום חוב פשיטא שאי אפשר לעכב קבורת המת עד שיגבו חובות ופשיטא שמוכרחין ליתן ממה שנמצא בעין ולזה חייב הבכור פי שנים שבנכסים הללו נוטל פי שנים וגם כאן לא שייך שהנכסים כולם אישתעבדו שאין שם שום שיעבוד רק השר העליל ולא הניח לקוברו וא"כ שם הדין דין אמת: והנה צריך אני להודיע שכל דברינו הנ"ל הוא אם כבר באו לידי גוביינא האובליגאטציאנען ואפשר לשלם מהם החוב או שאין הבע"ח מקפיד ורוצה ליקח בפרעון חוב אובליגאטציאנען כפי שווים בשער שבשוק, אבל אם עדיין לא באו לידי גוביינא והבעל חוב מקפיד ואינו רוצה לקבל שטרות בגביית חובו הנה הדבר תלוי באשלי רברבי. לדעת המחבר והרמ"א בסי' ק"א סעיף ה' אז אין הבע"ח יכול לעכב ומוכרח לקבל שטרות בחובו. אבל לדעת הש"ך בס"ק ג' יש מקום עיון בדבר די"ל אף שפסק הש"ך שאין כופין לבע"ח לקבל שטרות מ"מ כיון שאם לא היה כאן דבר אחר עכ"פ אישתעבידו גם השטרות וגובה מהם הבע"ח ממילא עכ"פ גם השטרות משועבדים ומחוייב לשלם לפי ערך ולהשלים לבכור חלקו מהשטרות. וי"ל גם לאידך גיסא כיון שאין הכרח לבעל חוב ליקחם ממילא הפסיד הבכור, ויש לעיין דבר זה ולדמות למה שכתב החלקת מחוקק סימן קי"ג ס"ק י"ב. וכעת אין להאריך:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |