נודע ביהודה/קמא/אבן העזר/לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כהגיע התשובה הנ"ל ליד כבוד ש"ב הרב המאוה"ג הגאון החריף מו"ה יצחק הלוי נר"ו אב"ד דק"ק דוקלא והשיג עלי על קצת דברי, וזה תשובתו. נלע"ד השגה על כבוד הרב המאה"ג אבדק"ק יאמפלא:
מ"ש רום פמכ"ת א"כ קשה מדוע בשבועה דרבנן פטור לגמרי אם הוא חשוד ונימא מתוך שאיל"מ אלא בשבועה דרבנן לא אמרינן מתוך שאיל"מ. ויל"ד דלמה לא נימא הטעם ג"כ הכא כתירוץ הראשון של תוספות משום דבחשוד לא שבקת חיי:
עוד כתב שם שמוכח דהרמב"ם סובר דעדים החתומים על השטר מדאורייתא כר"ת דאל"כ למה פסק הוציא עליו שטר בע"א ולוה טוען פרעתי משאיל"מ הלא שבועה זו מדרבנן כו'. יל"ד התם טעמא משום חזקה אלימתא דשטרא בידיה מאי בעי דהא אם יש לו שני עדים יכול לומר פרעתי ובשטר אינו יכול לומר פרעתי ומ"ט לא דייק מר מזה דעדים בשטר דאורייתא אלא התם שאני דטעמא משום שטרא בידיה אנן סהדי דלא פרע וא"כ גבי ע"א נמי יש אותה חזקה. ואין לומר דגבי ע"א בשטר פורע הלוה וסומך על המיגו דמיגו דיכול להכחיש את העד. זה אינו דהוי מיגו דהעזה כיון דמודה לעד שלוה הוי לענין זה כשנים והוי חזקה אלימתא שטרא בידיה מאי בעי:
ועוד דכתב פמכ"ת דהרמב"ם סובר דבשבועות המשנה לא אמרינן משיל"מ, לכאורה זה אינו הא כתב הרמב"ם גבי פוגם שטרו או שאמר הלוה השבע לי ומלוה חשוד הפסיד המלוה ולוה נשבע והתם לא הוי רק שבועה דרבנן שבועת המשנה ומ"ט הפסיד המלוה עיין בש"ך דס"ל לרמב"ם הא דקאמר בגמ' איכא בינייהו בין שבועה דרבנן לשבועה דאורייתא אם הוא חשוד על השבועה בדאורייתא יוכל להפך ובדרבנן לא מהפכינן לא קאי על שבועת המשנה רק על שבועת היסת ואליבא דברי רום פמכ"ת עדיין בשטר מדאורייתא ועדיפא משום חזקה הנ"ל וא"כ מדאורייתא אין מגיע שבועה להמלוה ומ"ט בחשוד עבדינן תקנתא לתקנתא דישבע הלוה אלא ודאי צ"ל כדברי הש"ך דלא קאי רק אשבועת היסת. ואין להקשות הא מוכח ממתני' בכתובות דגם בשבועת המשנה לא אמרינן משאיל"מ. אדרבה משם ראיה לנו להרמב"ם דפוסק כתירוץ בתרא משום ספק מלוה ישנה וסובר דחשיד אממונא חשיד אשבועתא וא"כ תיקשי מ"ט בנסכא דר' אבא אמרינן משאיל"מ א"ו דצ"ל דבשבועת היסת אמרינן תקנתא לתקנתא לא עבדינן אבל לא בשאר שבועות ולכך בנסכא דר"א משלם אף שלא היה יכול לישבע. ועוד האי טעמא איכא התם כיון דמודה לעד הוי כשנים:
ומה שרוצה רום פמכ"ת להביא ראיה מלשון הרמב"ם בפי"ג מהל' גירושין שלא הקפידה תורה כו' אבל דבר שאפשר לעמוד על בוריו שלא מפי העד כו' כגון זה שהעיד שמת פלוני לא הקפידה תורה עליו כו' ומזה יצא לרום פאר מעלתו ראיה דע"א נאמן מה"ת מדקאמר כגון זה שהעיד שמת פלוני. ויל"ד לפי דעתו למה מסיים הרמב"ם לא הקפידה תורה עליו ה"ל לסיים נאמן מן התורה א"ו צ"ל דכוונת הרמב"ם הוא ע"פ המבואר בתוס' מס' יבמות דף פ"ח ד"ה מתוך חומר שהחמרת כו' ונראה לר"י דל"ל למימר אנן סהדי דדייקא ומינסבא ונאמן ע"א מן התורה אלא מתקנת חכמים הוא דנאמן ואין זה עקירת דבר מן התורה כיון שדומה הדבר הגון להאמין כו' ולזה נמי כיון הרמב"ם דלא יקשה בעיניך דדבר זה הוי כעוקר דבר מן התורה ולזה אמר שלא הקפידה תורה כו' כמ"ש התוס' כיון שדומה לדבר הגון וכו'. ועוד לפ"ד רום מעלתו ע"א נאמן לומר שמתה אשתו לישא אחותה ובזה ודאי ע"א אינו נאמן ועוד בש"ס איתא כמה פעמים ע"א אומר מת הימנוהו רבנן ואחת מהן בכתובות דף כ"ב ע"ב אמר אביי תרגמיה בע"א ע"א אומר מת הימנוהו רבנן כבי תרי כדעולא דאמר עולא כל מקום שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כשנים ועולא קאי אסוטה שהאמינה תורה ומזה מוכח דע"א באשה רבנן הימנוהו. ואין לומר דמן התורה רק כחד נאמן אבל מדרבנן הימנוהו כתרי זה אינו דא"כ הוא סותר אהא דאמר עולא א"ו דלא מהימן רק מדרבנן. ביבמות דף צ"ד ולא מתה אשתו שאשא אחותה איהו דלא נאמן הא ע"א מהימן בשלמא גבי א"א משום עיגונא אקילו בה אבל באיש מא"ל ומהכא שמעינן דלא נאמן מדאורייתא. והנה אח"ז ראיתי במכתבו שהביא תירוץ אבל הלשון דחוק דה"ל למיתני גבי א"א לא אחמרו רבנן:
ומה שכתב רום פמעכ"ת הוכחה מדברי הרמב"ם שכתב דאין היורשין נוטלים וכו' אבל אם שמעו בו שמת או שבא נכרי וכו' והוא הדבר שדברתי שע"א מועיל גם לענין הורדת הנחלה. ויל"ד הא זמנין סגיאין איתא בש"ס בשמעו בו שמת ופי' התוס' דמיירי ע"פ ע"א וא"כ גם בדברי הרמב"ם יש לפרש כן ואין לו הוכחה:
עוד כתב רום פמעכ"ת שם א"כ כי היכי דר"י פליג אר"י ה"נ פליג ר"י אר"י עכ"ל. ויל"ד מי הכריחו לומר כן דלמא ר' יהודה סובר דע"א נאמן אפילו להתיר א"א ור"י סובר רק לשבועה:
עוד כתב שם דאבוה דר' אפוטריקי סובר כר"י ולכך לא ישבע ע"פ עדים שהרי עיקר טעמא דר"ח הוא ק"ו מגלגול שבועה דע"א עכ"ל. ויל"ד אפי' אי הוה אמרינן דר"י סובר דע"א אין מחייב שבועה אפ"ה מצינו גלגול שבועה דע"א דגלגול שבועה נפקא לן מסוטה והתם נסתרה בע"א ומגלגלין שאמרה אשה אמן אמן:
עוד כתב רום פמעכ"ת שם שרוצה להביא ראיה ברורה לדברי הרמב"ם דקרא לא יקום ע"א כו' מיירי בעד כשר והראיה בספרי אר"י ק"ו הדברים ומה במקום שאין פיו מצטרף וכו' עכ"ל. ויל"ד הא לפי דעתו ליכא פלוגתא בין ר"י ובין ר' יוסי א"כ צריך קרא אבל קם להשיא אשה ואם דעתו לומר דהכי קאמר ר"י והלא דין הוא ולמה אני צריך למילף מקרא אבל קרא גופיה צריך ללימוד ר' יהודה ואינו מיותר ואין הוכחה כלל לרום פמעכ"ת דעד כשר מיירי שהוכחתו למה שאמר ר"י והלא דין הוא דמשמע דקרא מיותר הא בעינן שאפילו עד פסול מביא לשבועה א"ו דקרא בכשר מיירי, כך היא הוכחתו של רום פמעכ"ת הא בלא"ה צריך קרא אבל קם להשיא אשה. ועוד קשה דאי אפשר לומר כן דוהלא דין הוא דקאמר ר"י לא קאי על הקרא גופיה דקרא צריך אבל קם להשיא אשה א"כ למאי צריך ר' יוסי למילף ק"ו ומה פיו שאין מצטרף למיתה וכו' לימא ר' יוסי הכי כיון דאיכא קרא דע"א משיאין על פיו אשה וע"פ עצמה אסורה דהא לפי דעת הספרי קרא בעד כשר מיירי וא"כ איכא ק"ו מה ע"פ עצמו צריך שבועה אף שאין משיאין על פיו מכ"ש ע"פ ע"א שמשיאין על פיו א"ד שמחייב שבועה ועוד למה צריך הספרי לומר שמצרף ע"א עם אחר למיתה הא אפילו ע"פ ע"א לבד מצינו מיתה כגון שהעיד ע"א שמת פלוני והשיאו את אשתו ואח"ז מצאו אותו מת בסימנים מובהקים וזולת העד הוה אמרינן השתא הוא דמת לפי דאזלינן בתר מציאתן ואח"ז זנתה האשה נמצא חייב המזנה מיתה ע"פ ע"א א"ו צ"ל לפי הספרי דר"י פליג אדר' יוסי ואיך אוחז החבל בתרין ראשין:
עוד כתב שם רום פמעכ"ת ומצאתי ראיה לסברתי דאי ע"א נאמן להשיא אשה נאמן ג"כ להוריד לנחלה ממאי דאמרינן בגמ' דף ל"ח הא דומיא דנשותיהם קאמר וא"כ אי בנשותיהם נאמן ואינו נאמן להוריד לנחלה א"כ קשיא מסיפא והא נשותיהם דומיא דבניהם קאמר, ויל"ד אלא מאי דמורידין ע"פ ע"א אכתי לא דמי נשותיהם לבניהם דקאמר הש"ס בשמעו בו שמת כ"ע לא פליגי עיין בתוס' דהיינו ביצא הקול שמת ונמצא ע"פ הקול מורידין ונשותיהם ודאי אין משיאין וכי קלא מפיק מחזקת א"א. אלא ודאי הקרא מיירי בשבויים דלא נפק קלא עלייהו שמתו וגם לא יהיו עדים כלל אז שוין נשותיהם ובניהם:
עוד כתב רום פמעכ"ת שם ורוצה לסתור הראיה של הריב"ש מהא דאיתא במס' כתובות דף ק"ז מי שהלך למדה"י ואוקי רב פפא כששמעה בו שמת בע"א איהי דאי בעי לאנסובי בע"א מצי לאנסובי מזוני נמי יהבינן לה בניו דאי בעי מנחת לנחלה ע"פ ע"א לא מצו לנחותי מזוני נמי לא יהבינן להו. ורום פאר מעלתו סותר הראיה וסיים וזה ברור. והכא תיוהא קא חזינא מה שכתב דסוגיא דברייתא מיירי בששמעה בו שמת בע"א דהיינו האשה שמעה מע"א ודוקא שמעה מע"א אבל אי שמעה משניה הוי אשה ששמעה מתרי דהוי קול א"כ אפילו בניו ובנותיו זנין וברייתא כללא כיילא דאין זנין הבנות ולכך אמר שמעה מאחד וחד מחד אפי' קול לא הוי ולכך איהי דאי בעי לאנסובי וכו'. לא אוכל להבין ופליאה נשגבה בעיני הלא הא דצריך ר"פ לשנויי הכי היינו אליבא דשמואל ולשמואל דאמר אין פוסקין מזונות אבל לרב דאמר פוסקין לא קשה מידי הברייתא. והנה שם במס' ב"מ דף ל"ח פלוגתא דרב ושמואל ושמואל אמר מורידין אפילו ליכא קלא כלל משום דמוקי לפירות ע"ש. ועוד היכי מדמה קלא דגבי נשואין לקלא דגבי מיתה דשם הוי קלא אפילו נרות דולקות כדאמר עולא ומה דאמר ר"א בר הונא אמר רב וכו' שיאמר פלוני כו' כתב הרא"ש קול דלעיל שייך בקדושין דוקא וקלא דהכא שייך אף בגרושין ולא קאמר הרא"ש אף במיתה א"ו במיתה הוי עד מפי עד עדות מעליא מדרבנן משום דדייקא וקלא לא מפיק א"א מחזקתה ומיירי מקול הברה. ועוד דלדברי רום פמכ"ת הל"ל רבותא טפי אפי' כששמעו תרי מחד ומאי איריא ששמעה האשה. ועוד הלשון שמעה בע"א הל"ל מע"א ועוד דקאמר בניו ובנותיו דאי בעי למיחת לנחלה בע"א לא מצו מנחתי העיקר חסר מן הספר דהא בע"א מצו לנחותי רק הוה ליה למימר בשמעה מע"א לא מצו לנחותי, ועוד עיקר דקדוק דידיה מדאמר רב פפא כששמעה ולא אמר כששמעו הא לקמן ת"ש האשה שהלכה היא ובעלה למדה"י ובאת ואמרה מת בעלי וכו' גרשני בעלי מתפרנסת עד כדי כתובתה ומשני ה"נ כששמעה בו שמת ולפי דעתו גם כאן צ"ל שהיא שמעה ובתוס' שם בע"א ד"ה ששמעה בו שמת וכו' גרשני בעלי מתפרנסת וכו' ומשני ששמעה בו שמת פי' קודם אותו זמן שאמרה נתגרשה. א"כ אי מיירי ששמעה היא עצמה וקודם ואח"ז אמרה גרשני אמאי נאמנת בשלמא כששמעו ב"ד נמצא בעדותה מפסדא לנפשה כדאיתא בגמר' אבל אם היא עצמה מודית ששקר העידה מתחלה שחי אח"כ ולמה היא נאמנת. ומה שהביא ראיה מהרמב"ם בפי"ג מה"ל גירושין כבר עניתי ואמרתי שכוונת הרמב"ם כאשר מבואר בתוס' בפ' האשה רבה. והנה ע"כ השגת החכם הנ"ל:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |