מתנות כהונה על שמות רבה/מ/ד

מתנות כהונה על שמות רבה מ ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חמשה בבנימין כו'. כל אחת ואחת הוא שם עיר וחמשה עיירות נזכרו בפסוק זה. וצלע. האלף. וירושלים. גבעת. קרית. כך פירש רש"י ורד"ק בספר יהושע:

צנן גרס. צנן וחדשה ומגדל גד. הרי שלשה ומפני ששלשתן נדרשו על ירושלים כדמפרש ואזיל אמר שהיו לחלק אליהו:

הכי גרסינן בתנחומא שהיה צנה פירוש שעכשיו היא נתקלקלה וטפילה כדבר שנתקלקל מחמת יושנו אבל לעתיד יחדשו הקדוש ברוך הוא כך משמע בערוך ערך צנן שפירושו מלשון צננומות דקות תרגום ירושלמי צנונין דקיקין:

הכי גרסינן בתנחומא וכן הוא בבראשית רבה פרשה ע"א יוציא ומגדיד משתותן של עובדי כוכבים. פירש הערוך ורש"י מגדיד כמו גודו אילנא:

משתיתן. שרשם ויסודם מלשוי אבן שתיה כלומר יכרית ויערער יסודם:

בשעה שהקב"ה כו'. ויערשיה דרש נוטריקון ירעש יה:

הוא עומד. אליהו עומד ומזכיר כו':

[הכי גרסינן וראיה וגו']:

ואחר מות כו'. פסוק הוא בד"ה א' ב':

[הכי גרסינן מהו ואחר מות חצרון בכלב וגו' משמת]:

בכלב. נוטריקון בא כלב:

אפרתה. כמו לאפרת כל תיבה שצריכה למ"ד בחחלתה הטיל לה ה"א בסופה:

[אל אפרת גרסינן. שמה אפרת גרסינן]:

פרים ורבים כו'. שהיא היתה אחת מהמילדות במצרים אשר החיו את הילדים כדאיתא בפר' שמות ובפירש"י שם ובפרק הרואה:

ותלד לו את חור. ד"ה א' ב' כתיב ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וגו':

וראיה בן שובל. סיפיה דקרא של בני יהודה פרץ וחצרון וגו' שהביא בסמוך:

שקרא לו אומתו. ישראל קראוהו בצלאל ע"ש בצל אל היית שידע לכוון כל מלאכת המשכן. ובתנחומא גרס שקראה לו אמו:

ה"ג הקב"ה קרא לו ה' שמות:

ושובל. שובל נוטריקון שובך לאלהים:

חתיתו. פחדו ואימתו של הקב"ה על ישראל. וה"ג בתנחומא בהדיא חתיתו של הקב"ה על ישראל:

שאיחה. שחבר ותפר כד"א אין מאחין את הקרע. קורעין ולא מאחין:

אימתו. דרש אחומי כמו אימה שאין הברת החי"ת נכרת כל כך:

להד. אותיות הדל וזהו אהליאב משבט דן כדמפרש ואזיל:

הלחינות. תרגומו של השפחות:

ובני דן חושים. לשון שפלות ודבר חשאי וחלשות כמו חש בראשו וכן משמע בתנחומא. או ר"ל שאע"פ שהיה ירוד ושפל הקב"ה מחשיבו וכתב בו לשון רבים אע"פ שלא היה לו אלא בן אחד:

שלא יהו מבזין אותו. אהליאב או שבטו של דן. ובתנחומא לא גרס ליה:

[ה"ג בשני שבטים אלו נעשה]:

ממטה נפתלי. סמיך אסיפיה דקרא ואביו איש צורי חורש נחושת ודרשו חז"ל בפרק שלישי דערכין ואמר מר אמיה מדבית דן שנאמר ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש. ובתנחומא מסיים ובד"ה כתיב בן אשה מן בנות דן שהיה אביו מנפתלי ואמו מדן:

בצרו. נראה פירושו חזקתו ומנהג אבותיו ע"פ מה שדרשו בפ"ג דמסכת ערכין מפסוק זה שלא יניח אדם אומנות אבותיו:

בצרכן. חזקתכם ומעוזכם:

ולא בצרן כו'. מנהג וחוזק אבותיכם גם אותו אל תניחהו. כך נראה לפרשה והוא מגומגם:

עשה אותו בצרך כו'. ודרשו לשון צר והבי"ת לשימוש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף