מתנות כהונה על שמות רבה/ל

מתנות כהונה על שמות רבה ל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על שמות רבה - פרשה ל

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כג  כד  

א  [עריכה]

בתקוף חסני. גרס וסיפיה דקרא הלא בבל היא:

הם עושים מריבה. כשהם עושים מריבה:

ומזמר. כשהיו דורכים בגתות היו משוררים שירות ומיני משלים. [כדאיתא ביבמות פרק נושאין על האנוסה]:

והם. פועליו ובני ביתו:

אשליך נעלי. מנעול שלי אשליך מעל רגלי ואדרוך אותם כדורך ענבים בגת:

[ה"ג בא אני להביט כו']:

להביט בהם. מכלה אני אותם בהבטה שלי:

אם משנה כו'. לעשות עמהם שלא כשורת הדין ודרש שנותי מל' שינוי:

ב  [עריכה]

פסיעות גסות. כלומר שלא ימהרו לפסוק הדין אלא יהיו מתונים בדין:

ג  [עריכה]

ומי היה זה. שהיה דומה לבני ישמעאל ומוסיף עליהן:

וטעם גדול כו'. ע"ע בב"ר פר' י"ב ובמדרש רות ותמצא נחת:

הזין. אנשי חיל עם כלי זיין:

ד  [עריכה]

אשר תשים. הרי שתלאן במשה:

ה  [עריכה]

כשם שאתם וכו'. הלשון מגומנם וע"ל (דף צ' ע"ב):

בת אחת. זאת התורה:

דיוטנמאות. ספר שכתוב בו גזירת המלך:

ו  [עריכה]

עונשין אותו ממון. בעד הוולדות שלא ראו עדיין האור:

ז  [עריכה]

ששור גנבנו. יוסף שנקרא שור:

מלכיות. בבל מדי ורומי מחריבי ביהמ"ק:

בפרהסיא. כלומר כמות שהוא מוליכו לפניו ואינו יכול לתתו על כתפו בתוך השק והקופה:

ט  [עריכה]

[ו' מצות. עיין בב"ר פרשה ט"ז ופרשה ואתחנן]:

לנח אחת. אבר מן החי ולאברהם הוסיף המילה וליעקב גיד הנשה:

שזרק אבן כו'. משל הוא על שעשו העגל וק"ל:

קטפורס. מכות כך פירש הערוך:

אמר דור כו'. לפי שהמשפטים מכוונים ומיושרים ומדוקדקים לפי הגמול ואין בני אדם יכולין לעמוד בזה:

[ה"ג מה שהוא עושה הוא אומר לישראל לעשות ולשמרו. ה"ג אין דרכיו של הקב"ה]:

עבר עבירה. שעבר ויצא בשבת חוץ לתחום כדאיתא בפ' מי שהוציאוהו:

כדי שיגיע. מקבל מתנה יגע בו לתקנו עד שיהא ראוי לאכילה וכדלקמן. וטוב להגיה כדי שיגעו בהן:

גולמיות. בפשוטיהן ובגולמיהן בלי פירוש וחילוק ותיקון כדאמרינן גולמי כלי מתכת:

י  [עריכה]

שחיסדו. לשון בזיון [ועיין לעיל בבראשית רבה פרשה פ"ה ופרשה ע"ג]:

יא  [עריכה]

למקמא. מלאכה כך משמע בערוך:

לבריון. אדם פריץ כד"א ריש בריוני על הרבים:

בפלקי. בבית האסורים:

איקונין. צורת המושל:

והוציא איסרין. לפי הענין פירש האסורים אשר אסורים שמה בדבר המלך דוגמת הכוכבים האסורים וקבועים ברקיע שאמר איוב עליהם שיחשכו להאיר ולעבוד עבודתם אשר הפקיד עליהם בוראם ב"ה:

קטריקי. ענין עונש:

קרטוס וכו' כולם מיני מושלים הם ועיין בערוך]:

סימא. עיניו:

קיסין. עץ [להכות בו]:

יאבד יום אולד בו. כיון שקלל עצמו והוא נברא בצלם אלהים הרי קילל איקונין כו'. או יש לומר דסמך אסיפיה דקרא דכתיב ולילה אמר הורה גבר ודרשו חז"ל מלאך הממונה על ההריון לילה שמו:

[לא תוציאו גרס]:

יב  [עריכה]

לירודה. לשפלה ובזויה לשון ירידה:

יג  [עריכה]

[ועבודת קרבנות גרסינן:

אלו היסורין. דרש אל לשון חוזק ומדת הדין כמה דאת אמר ואת אילי הארץ לקח]:

זה תפלה. כד"א ויפגע במקום. ועיין בפירש"י ז"ל:

מן הערב של עולם הזה. העולם הזה דומה ללילה:

יד  [עריכה]

אפותקאות. לפי הענין פירושו אוצרות:

[אם יש לך כן גרסינן]:

והיה אמונת כו'. דרשוהו חז"ל על ששה סדרי משנה ואמר שיראת הש"י היא האוצר שבו מתקיימים ששה סדרי משנה:

טו  [עריכה]

[למלך תן וגו'. ידין גרסינן:

לפניו. כלומר להלן:

[הכי גרסינן יתן לו אשה וגו']:

למדה זו שימכרו ממכרת עבד ורבו ימסור לו שפחה:

שתקנו הסייג הזה. כלומר תיקון סופרים הוא ולקרותו כבבת עינו שלפי האמת צריך להיות עיני ומוסב על הקדוש ברוך הוא אלא שהסופרים תקנו וסייגו לקרותו עינו מפני כבודו של הקדוש ב"ה:

[ועיין מה שכתבתי מזה בב"ר פרשה מ"ט בפסוק ואברהם עודנו עומד לפני ה']:

לא שמרדו בהם לא משום שישראל מרדו בהם אלא זדון לבם השיא אותם:

טז  [עריכה]

ה"ג אלא בדבר אחד שאמר במה אדע אמר ידוע תדע:

שקפח איקונין. ופי' הפיל והכרית כד"א לקפח את שוקו. אקפח בני. לקפחני בהלכות:

דיוטגמא. אגרת כתובים בו נימוסי המלך:

[אל שאול בכינה גרסינן לא ישראל גבו גרסינן]:

לא מבני ישראל כו'. ומאז גזר דוד עליהם שלא יבואו בקהל כדאיתא ביבמות בפרק הערל. [ובנשא רבה פ"ח]:

יז  [עריכה]

והקב"ה המיתהו גרסינן. פירוש המית אותו:

והוא הורגו. האדם הורג ליצר הרע אם ירצה:

יח  [עריכה]

שהבריונים. אנשים פוחזים פרוצים:

בפורפירא. בלבוש מלכות. [לא יבא אליהם גרסינן]:

יט  [עריכה]

יתפלל כל חסיד וגו'. וסיפיה דקרא לעת מצוא זו מיתה. [ועיין בב"ר פע"ב ופצ"ב ולקמן פנ"ב]:

כ  [עריכה]

וסיראות. קוצים כד"א כקול הסירים:

[ה"ג בדרך הרע והקוצים:

כא  [עריכה]

הכי גרסינן פחים וגו']:

לפי ששיחקה לסריס. כלומר עם הסריס:

[הכי גרסינן אמרו לו והלא:

הכי גרסינן כיון שזינתה אמרו לו לאביה כו']:

קטפורס. מכות כדלעיל:

כב  [עריכה]

[הכי גרסינן כך שופטים כו']:

כג  [עריכה]

ועוז מלך. התורה נקראת עוז שנאמר ה' עוז לעמו יתן:

כד  [עריכה]

ה"ג תדעון שדין כתיב:

שאני מניחך. מניח אותך ומסלק שכינתי ממך כמו שאמר למעלה:

כיון שאמר לו. דניאל פתרון החלום אמר לו נבוכדנאצר היאך את מוליכני פירוש מייעצני כד"א מלכי ישפר עליך:

[הכי גרסינן תרי עשר וגו' שמע נבוכדנצר בת קול]:

מתגרשין. [נראה לי דצ"ל מתרגשין] ופירוש לשון רגש המולה והמון שעניי ישראל היו צועקים ללחם על פתח היכל המלך. וכן מצאתי בתנחומא ששמע קול העניים צועקים לקבל מבית המלך חוק פרנסתם:

פלוטמיא. לא מצאתי פירושו ולפי הענין הוא יום ועד שבו ישב המלך לשפוט את כל הארץ:

לודר. הוא איש רע בליעל וכך שמו בלשון אשכנז:

זו היא דעתך. וכי זו חכמתך ובינתך:

וישתומם וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא ותושע לו זרועו וצדקתו היא סמכתהו:

[ה"ג אלא ונושע הוי אפילו:

ה"ג רבון העולמים הסתכל שאנו:

מבקש ללכת בדרך גרסינן]:

הגלוסקאות גרסינן. פירוש תיבות וארגזים. ועי' בערוך ע' גלסקם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף