מתנות כהונה על ויקרא רבה/כא

מתנות כהונה על ויקרא רבה כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה כא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  

א  [עריכה]

ה"ג בשוחר טוב ממי אירא. ויאמר משה אל העם אל תיראו. ה' מעוז חיי עזי וזמרת יה. ממי אפחד תפול עליהם אימתה ופחד. בקרוב כו':

ארדוף אשיג וגו' גרסינן וסמיך אסיפיה דקרא דכתיב תמלאמו נפשי וכן הוא בשו"ט:

אפופסין שלו גרסי' ופי' גזר דינו מפרשו ומוציאו מפיו על עצמו:

תורישמו. דרשו לשון ירושה וכדמפרש ואזיל כאלו כתיב תוריש למו ובשוחר טוב דרש אחלק כמו איחלק מדלא כתיב אחלוק ובילקוט הגירסא כולו כמו כאן:

צרי ואויבי לי. כלומר היו לי ומתים מונחים לפני ולא אני להם:

ב  [עריכה]

הארץ אחזתו. שלא היה יכול לילך ממקומו דוגמ' האי דאיתא פרק הרואה על מקום אחד בבבל שכל בהמה שהולכת עליו אינה יכול לזוז ממחומה:

אנא אמינא טעמא. טעם וראייה לזה:

רמ"ח קופליות. פי' חתיכות של ברזל ואיבריו נעשו כבדים וכאלו נשתברו ובמדרש שמואל גרס כבלים:

אל תרפו. ופי' אל תתן רפיון ואל תוציא הזמם שבתוך חוטמו וכמו שדחז"ל פ"ק דמגילה על אדום ובמדרש שמואל גרס לא תשרינן ל' שרי ושביק כלומר לא תתיר אותו:

חזק כתפוי. חוזק של כתפיו אל תרומם ויהיה מלת אל של אל תפק מושך עצמו ואחר עמו כמו אל תפק ואל תרם חזקו וגבורתו וכן מצאתי בפי' אבן עזרא או יהיה פי' כתרגומו שפי' ירימו יסתלקון והוא מלשון תרומה והפרשה והתפלל שיסתלק ממנו חזקו וגבורתו:

מתאוה בדוד. פי' גלית היה מתאוה בדוד ליקח לו לקלון מפני שהיה אדמוני כו':

צרי ואויבי לי כו'. ואז היה שלו וברשותו:

בסקווטרי. בדת והבטחה כן משמע בערוך ערך סקבטרוס:

ואמר להם לזקנים. בילקוט תהלים ושמואל לא גרסינן ליה והנאני:

ג  [עריכה]

שני לילות כו'. שהתחיל בנשף והכם עד הערב ועד בכלל עד למחר:

ד  [עריכה]

וישעי בי"ה. שבו נגמר עקר התשועה:

צרי ואויבי לי. בי"ה הם שלי וברשותי שאינן יכולין לקטרג עלי כדמפרש ואזיל:

ה  [עריכה]

חבילות של מצות. דרש תחבולות מל' חבילות:

עינים רמות. אם חטאת בעינים רמות עשה כנגדו מדה טובה נגד מדה רעה וכן כולם:

ואתם עדי וגו'. סיפיה דקרא למען תדעו ותבינו וגו' שיעידו עליו בלב ובנפש:

קברניטון. מנהיג הספינה ודרש תחבולות מל' רב החובל ופי' יעשה את עצמו רב ומנהיג האיך כו':

ירתק. פי' בערוך ל' סייג וסגירה ור"ל שאם יסתם ויסגר לו בפניו דבור א' המשניות יפתחו וירויחו לו ודרש תחבולות חבילות של משניות:

ו  [עריכה]

וזאת התורה כו'. בזאת יבא קדריש:

ז  [עריכה]

נחמו בדברים. והתנחומין היא שבזאת יבא ואפי' בכל עת כדלקמן:

יש עת לשעה כו'. בכל עת סתמא משמע בכל שעה קבועה:

ומים במשורה תשתה. וכתיב לעיל מיניה ליום מעת עד עת והאי קרא נמי מסיים ביה מעת עד עת ולא ידעתי למה לא הביא ממקרא שלפניו. דכתיב ליום מעת עד עת:

לתשובת השנה. סיפיה דקרא לעת צאת המלכים:

עד עת בא דברו. פסוק זה נאמר על יוסף כשיצא מבית האסורים ובן י"ז שנה היה כשפירש מאביו ושנה אחת בבית פוטיפר כדאיתא לעיל בב"ר סוף פ' פ"ו וכתיב ויוסף היה בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה הרי ששהה בבית האסורים י"ב שנה וכן כתב התנחומא בהדיא פ' וישב:

בשלשים ושש זוגים כו'. והיינו בזאת שיהא נשמע קולו שלא יבא שמה פתאום:

ח  [עריכה]

הוה משלח כו'. תמיד היה שולח לתוך ביתו לידע כל עניניהם:

בא והשיאה. ור' חנינא לא גילה הדבר לר"ע:

ידע. ר' חנינא ידע והבין שעליו היה אומר זה:

קם נסב רשותא. לקח רשות מר"ע והלך לו:

לעייל. פי' היה רוצה ליכנס בתוך ביתו ומצא שהפכו הזויות של בית לצד אחר ולא ידע אם היה ביתו או לא ועיין כל זה בכתובות (ס"ב):

אזל כו'. הלך וישב לו על מלויתיהון פי' על מקום שממלאים שם הנשים מים:

דטליותא. קול הנערות שאמרו בת חנינא מלוי קולתך פי' כדך ועלה לך והבין שהיא בתו:

מבעבע. מבצבץ ונוחר בגרונו כדי שישמעוהו ולא יבא שמה פתאום ובערוך גרס מכעכע בשני כפי"ן:

ט  [עריכה]

ארבע מאות ועשר שנה. גימטריא של בזאת מקדש ראשון עמד ת"י שנה:

ששמשו בו באמונה. ונחשב לו כאלו הוא חי עדיין כדאמרינן בעלמא כל המעמיד תלמיד הגון כאילו לא מת:

כיון שחזרו. מימות שמעון ואילך:

ששלח ביד בנו כו'. כדי לעשותו כהן גדול:

ומחוקיהון. כמין עץ שבו מוחקין את המדות:

כפה סיח כו'. עיר בן אתון בא והפך את המנורה וכן היה בפיהם למשל כההיא עובדא דר"ג ואחותו אם בת תירש כבן במסכת שבת דאמרינן התם אתא חמדא ובטש לשרגא פי' בא החמור ודחה המנורה:

י  [עריכה]

שאין קטיגור כו'. פירשו בתוספות פ' השותפין שכל דבר הבא לכפרה לא היה בא בדרך שיהא בו קטיגוריא ובגדי כהן גדול לכפרה בא כדאמרינן לעיל פ' י' כתונת על שפיכות דמים וכן כולם:

גאוה. שלא יתגאה כהן גדול לפני המלך הקב"ה:

יא  [עריכה]

זה אברהם. בזכותו:

אמהות. זכות האמהות:

בד בבד. משמע כל יחיד ויחיד איש עם אשתו ודריש כעין גזירה שוה דכתיב הכא בד והתם בד בבד ונוכל לומר מדכתיב בד שפירושו אחד צ"ל איש עם אשתו שנקראו אחד שנאמר ויקרא שמם אדם וכדאמרינן בספר הזוהר וגברא בלא איתתא פלגא גופא אקרי ופלגא לא איקרו חד ודריש בד דכתיב הכא כלומר בד בבד היה וק"ל. או ר"ל בד גימט' שלו ששה וששה אמהות הן עם בלהה וזלפה:

יב  [עריכה]

ובא אהרן וגו'. סיפיה דקרא והניחם שם וממנה למדוהו בתורת כהנים:

א"ר אבהו מי יאמר כו'. אמר זה כי היכי דלא תקשה מההוא עובדא דשמעון הצדיק והא כתיב וכל אדם וגו' ואמר שהקב"ה בכבודו היה:

וכ"ג לא אדם היה וכתיב וכל אדם לא יהיה וגו' וע"כ כשנכנס הוא היה שם אדם:

בוערות כו'. ויצא מכלל אדם לכלל מלאך בירושלמי דיומא בפרק הוציאו לו גרס בעון קומי רב אבהו והכתיב וכל אדם כו' אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיה כו'. אמר להו אני אומר הקב"ה בכבודו כו' ובכל זאת אינו מיושב היטב הא דמסיים כי מלאך ה' כו' שהרי כתיב וכל אדם אפילו אותם שכתוב כו' והדרא קושיא לדוכתיה אם לא נאמר שחזר בו ופירש וכל אדם כמשמעו אדם ולא מלאך לישנא דייק הכי דאמר אלא כההיא כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף