מתנות כהונה על ויקרא רבה/יט

מתנות כהונה על ויקרא רבה יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על ויקרא רבה - פרשה יט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

הסירגול. פי' השירטוט:

תלתלים. תלי תלים של הלכות:

ה"ג השחרה והערבה בפרנסה מניין. פי' מניין שצריך להרעיב ולסגף עצמו בחיי צער כדי שיעסוק בתורה ועיין ענין זה במס' עירובין דף י"ט ושם נתיישב יותר ועיין בילקוט תתקכ"ו ובמדרש חזית וכל הענין במדרש שמואל פ"ה:

עסקן. בעל עסק לדרוש ולחקור ולנסות כל מה שהיה יכול לנסותו:

חמא כו'. ראה עורב א' שעשה ביצים וישב עליהם עד שעשאם אפרוחים:

נסבינון. לקח את האפרוחים ונתן אותם בקדרה חדשה שלא נדבק בו מאומה מן האוכל:

ואשע. הטיח בפניהם פני קדרה בטיט:

פתח באפיהן כו'. פי' פתת בפניהם לידע מה הם עושים ומצא אותם שעשו צואה ומאותו צואה נעשו יתושים והיו היתושים פורחים למעלה מהם והיו אוכלים אותם:

הוה פשוט כו'. היה עוסק בפשוטי המקרא וחוזר עליהם ועיין ס"פ כי תשא וכשהיה מגיע לאותן פסוקים כו':

ותקם בעוד לילה. הנמשל על האדם להיות זריז וזהיר לעשות לעולם הבא:

לית אתון חמין כו'. אין אתם רואים לימודי כמה הוא מאיר בפני למה שהוא מן הלילה ויום שעסק בתורה ביום ולילה כדאמרינן לעיל:

ב  [עריכה]

בתלולית. תל גדול:

לקצות. לחתכו לפנות מקומו:

משפלות. מרה שבו מפנין האשפה ועפר:

ומספקן. קושרן זה בזה עד שזה יספיק ומשלים לזה עד שמי קורה:

טרסקל. פי' סל:

למלאתו. פי' למלאות מים:

קוצים. בלי צורך כקוצים הללו:

להחריב העולם כולו. כגון דלי"ת של י"י אחד וכדומה כדמפרש לקמן:

אלכסנדרי קרובה. ועיין במדרש חזית ופי' בא"א ע"ש שהיה שליח ציבור שאומר פיוטים וקרובץ:

יו"ד של ירבה. דכתיב לא ירבה לו נשים וכן סוסים וכן כסף וזהב ושלמה עשה שלשתן ואי לאו יו"ד לא הוה ביה משמעות אזהרה:

פלסתר. זיוף וכזב ושקר כן פי' רש"י פרק הישן:

דייתיקי. שטר צואה:

כולה בלה כל הנבראים עשוים ועומדים לבלות:

ואת לית כו' הקב"ה וכה"ג דרז"ל פ"ק דמגילה ואגב דמייאי קרא דאין קדוש כה' מייתי נמי סיפיה:

ג  [עריכה]

עריבות כעורב. דרש ל' עריבות כד"א וערבה וגו':

ד  [עריכה]

ימך המקרה נעשה נמוך ושפל הרקיע כד"א המקרה במים עליותיו:

ה"ג גלי דכסיי'. גילה כל דבר מכוסה שלהם וכן הוא במדרש חזית פסוק נרד וכרכם ובקהלת (י' ט"ז) ועיין עוד בפתיחה דאיכה (כ"א):

רסיסה. דבר המרוסס ורצוץ:

אית מיניה אליסים. יש ממנו עצים דקים מאד שכל כך הוא נשבר עד שלא נשאר ממנו דבר ראוי מה שאין כן העץ הבקוע שיש ממנו עצים גדולים וחתיכות ראויות ואלוסות הוא דבר הנשבר ונרצץ עד אשר דק כדבר הנלעס בשינים ועיין בערוך ערך אלס ופשוטו של רסיסי לילה יוכיח שהוא המטר הדק שנקרא רביב וכן פי' רש"י והרד"ק את הבית הגדול רסיסים ובערוך ערך בז וערך רס גרס וז"ל לא דמי הדין ריסא להדין ביזע הדין ריסא לית מיניה אלא רסיס הדין ביזע כו' עכ"ל ופי' אלא רסיס הדין רעוע של גג לית מיניה אלא רסיסי לילה:

לא דמי להדדי. דבר הנבקע לדבר המרוסס לכך כתיב רסיסי' דוקא:

דאומטיקוס. מצאתי פירושו ראשו כפוף ע"י שלא שמר ראשו מן הקור:

מקורה הערה. דרש המקרה מלשון מקורה הערה:

טביתה. כך היה שם שפחתו לשון טובה לסימן טוב וכן היה קורא שם עבדו טבי לשון טוב:

בודקת בחביות. לראות היין אם הוא טוב או חומץ בירושלמי דפרק כל היד איתא שהיתה מספקת יין לנסכים:

שהרגישה דם נדות. ישבה לה מלבדוק:

א"ל הא קהיתין. ר"ג אמר לה ודאי החמיץ היין שעמדת מלבדוק עוד:

א"ל לא. לא מפני שהחמיצו ישבתי לי ואז הבין שמשום טומאה ישבה לה ואמר אוי שנטמאו כל החביות והלך לו היין לאבדון כי הוא היה אוכל חוליו בטהרה:

ה"ג תתייהב ליך כו'. תנתן לך נפשך כמו שנתת לי נפשי שנפשי נבהלה מאד ועכשיו חזרה עלי כמו תנוח דעתך שהנחת את דעתי:

ה  [עריכה]

שאין מדת הדין נעשה בעולם. שלא ישפטו עושי רשעה ואיש הישר בעיניו יעשה או י"ל שאין מדת הדין נכבשה אלא הולכת וגוברת ודוגמתו עין שעשתה מדת הדין בקשו לסמותה לעיל ריש שמיני וריש רות ומגלת אסתר ובב"ר פרשה מ"א:

למפגרי לב. למשברי לב:

ימהרו חומתה. ת"י וכבשון שורא:

שהן דוחקים כו'. ועיין במדרש חזית (ב' ז'):

בשנה השלישית. של רעב:

שלשה חדשים. קדריש ימים שנים רבים שלשה ושלשה ימים לא ס"ל למקרי מקצת השנה ושלשה שבועות נמי לא דלא בא לסתום אלא לפרש ומשהיו בשנה ראשונה ג' חדשים הא דכתיב בשנה השלישית. דרשו נמי שלשה חדשים:

אלא דוה. דוה הוא זבה בלשון ארמי:

נדה. ל' ריחוק ונידוי:

ו  [עריכה]

יכניה בן יהויקים. וכדמפרש לקמן:

להחריב את ירושלים. כלומר לכבוש את יהויקים ואלו לא נתנוהו היה מחריב ירושלים ובפרשת ויגש פר' צ"ד גרס לכבוש את יהויקים כו':

בדפני פי' הערוך רבלה הרבלה ת"י דפני. ר' יהודה ור' נחמיה לא ס"ל שמת תחת ידיהם:

בפרדימס. משמעותו ישב עליו בדין מלשון דימוס בילקוט ירמיה גרסינן החזירו בכל ערי ישראל בפרדימס ומצאתי פירושו חמור של עץ:

ג' אמוראים. פליגי מה תועבותיו אשר עשה:

כתובת קעקע. בפרק חלק (ק"ג) איתא שחקק השם על אמתו:

בפתח שיצא כו'. שבא על אמו:

ביירון. פי' בור פנויות ורקות ציירין מקושרות ומעוגנות מלשון הלהן תעגנה. ובילקוט מלכים גרס ציידין לשון צדון ושממון:

לטמיון. לאוצר המלך:

גור. כלב קטן כדאמרינן בפרק אע"פ דמטללא בגורייתא קוטנייתא פירש"י ז"ל בכלבים קטנים. גור טב בירושלמי דשקלים ומשל הוא בפי הבריות אפי' כלב קטן שהוא טוב לא תגדלנו בביתך אם הוא בא מכלב רע מכל שכן כלב שהוא רע ובא מכלב רע שלא תגדלנו:

מנפצו. מריק המוח ממנו:

אינו יפה למאומה. כן לא נשארו כאן כלום הידור תורה:

ה"ג למאומה כו' עד שאלתיאל ור"ל המדרש עד גמירא כמ"ש לעיל פ"י ובמדרש חזית (ח' ג'):

ישבה סנהדרין כו'. היו מתיישבין ונתנו על לבם:

לגדלת. אומנת ומגדלת המלכה:

יכניהו אינו מלך. בתמיה:

קנקלין. פי' הערוך חלונות:

דם שבסיני. ס"פ משפטים ויקח משה חצי הדם וגו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף