מתנות כהונה על ויקרא רבה/ב
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא: א ב ג ד ה ו ח ט י יא יב
א [עריכה]
ויוצא מהן אחד. להוראה:
זה אברהם. שהיה כשר מכל אשר לפניו ומכל בני דורו וכן שרה:
שהן אסורות לבעליהן. פי' שעבדו ע"ז והשתחוו לעגל והנשים לא השתחוו דכתיב בכל אלה ודרשו חז"ל באלה אלהיך ישראל לא נמצאו הנשים (ועיין בחזית ד' ח' ו' ד'):
אין אלו דמים. בתמיה שהוצרך כביכול להרבות נסים ולשנות הטבע כדי להוציאם:
ב [עריכה]
כל מקום שנא' לי כו'. כל הני דחשיב והולך כולם עומדים עדיין ודו"ק:
ג [עריכה]
פלטיאני. בן פלטין כלומר שנתגדל בהיכל המלך ביקרות וכבוד:
אבגינוס. אדון ומושל ועי' בילקוט ר' ספר שמואל. ה"ג די דבורי שנתתי בו פי' רש"י בספר ירמיה שלמדתיו תורתי הוא כדי שארחם עליו:
בשעה שאני בא לדבר עמו קשות איני יכול להתאפק מלהראות אהבתי הקדומה:
כי בוודאי דיבורי כו'. ולא עם אחר וכדמפרש ואזיל:
ד [עריכה]
פרקסין. בערוך גרס פקרסין ופירש בו מלבוש שלובשין על הבשר:
אוותינטיאות. פי' ממשלות:
פורפריא. לבוש מלכות:
משל לזקן ת"ח. ראש ישיבה נקרא זקן כדאיתא בפ"ק דקדושין ורבים הם בירושלמי:
מעפורת. פי' בערוך סודר מכסה לראש או בגד צמר שמתעטפים בו בארץ פלשתים או מכסה להראש עם הפנים כולו זולת העינים:
ה [עריכה]
זמרגדין. תרגום של נפך זמרגדין:
ו [עריכה]
תרתי שיטין. פי' שיטות כלומר שמועות מזה הענין:
ח [עריכה]
ה"ג מכעיסני אתכם ופירושו מכעיס אני אתכם כלומר ראוי היה לכם לייסר אתכם ביסורים אבל כו':
ט [עריכה]
ויקחו להם איש בקר גרסי':
פרט לגוי בירושלמי דפ"ק דשקלים גרס פרט למשומד וכן הוא בפ"ק דחולין:
שבעה דברים כל זה בפ' אלו מנחות דף ע"ג ע"ב ובפ' התכלת דף נ"א ובמס' שקלים בפ' מעות שנמצאו:
שבעה נביאים כו'. בפ"ק דב"ב קחשיב להו:
להבנת מאמר זה עוררני ראש ישיבה מו"ה מענדיל בר' אביגדור יצ"ו והכי פירושו:
מעידין בהם. מתרין בהם כמו רד העד בעם ולפיכך יורדין לגיהנם שהרי מוזהרים הם ואמרתי לו כך הוא באמת ושוב אמר הגוי הניחא אותן ז' הדורות שבהם עמדו אותן נביאים ומתרין אבל מאותן ז' דורות ואילך שאין עוד נביא מתרה בהם וגם דברי הנביאים הראשונים אינם כתובין בספר ללמוד מתוכם מוסר השכל וא"כ יכולין הם לומר לא לנו נתנה התורה שנהיה נענשים עליה שהרי עדיין לא העיד בנו שום נביא וא"כ למה יורדין אנו לגיהנם וצ"ל שמה שאומרים עליהם שירדו לגיהנם הם כל האומות אף אותם שיעמדו אחר אותן ז' נביאים והשיב שגירי הדור הם אזהרה ועדות נאמנה על הנשארים ויש להם ממי ילמדו אך קשה קצת שהרי בדורות הנביאים היו ג"כ גירי צדק וא"כ הנביאים למה:
מקבלים מיני זבחים מרשעי ישראל כו'. וזהו דכתיב מן הבהמה פי' מן הרשעים שנדמו לבהמה ובהמה המה להם:
י [עריכה]
שספר עצמו כו'. הדמה עצמו אליהן בסיפורו כדלקמן אשרי תמימי דרך וכתיב הצור תמים פעלו לגזירה שוה:
לא תרצח כו'. שאשת פוטיפרע רצתה להרוג בעלה כדי שישמע יוסף אליה כדלעיל בפ' וישב והוא מיחה בידה וסוף דבר הנואף עובר על כל הדברות כדלקמן פרשת נשא:
יא [עריכה]
ובאיל הוא אומר כו'. דוקא גבי איל נאמר כן זכר לאילו של יצחק:
בין גוי ובין ישראל כו' עד שנאמר צפונה לפני ה' פי' גנוז וצפון לפניו:
כנגד מעשיהם של אברהם יצחק ויעקב גרסי':
לשון צפונה. פי' הפ"א נקוד במלאפום:
יב [עריכה]
גבי שור אומר כו'. עד לאיל מן השור. הקישו בבאורו נגלה לעין והריני אציגה לפניך הגירסא איך שמביאה בעל הטורים פ' ויקרא וז"ל בבן בקר כתיב וקרבו וכרעיו ובצאן כתיב והקרב והכרעים ואיתא בתנא דבי אליהו לפי כשמהלכת בהמה דקה מגבהת כרעיה כמו שתי וערב אבל בהמה גסה מגבהת כרעיה לצדדין ולכך בהמה דקה נשתנה מאכלה בבטנה ועל כן צואתה ג"כ משונה מבהמה גסה. בבן בקר לא כתיב אלא והקטיר ובצאן כתיב והקריב והקטיר לפי שהצאן הוא מועט ומקריב ומקטיר הכל בפעם אחת עכ"ל:
שתי וערב לפיכך כתיב סתם הקרב והכרעים כאילו אינם מיוחדים לו יתברך הוא גם הקרב נשתנה מפני השתי והערב:
אמר להם. מאמר זה לקוח מתנא דבי אליהו והוא אמר כן ועיין בילקוט רמ"ד:
והריני עמו. פי' עם הקב"ה לכך נאמר הקרבה באיל שהוא לשון מנה ומתנה כדאמרינן במסכת ע"ז שדר קורבנא לבר ששך וכן כל קרבן שבתורה ואב לכלם ונקרב קרבן ה' איש אשר מצא כלי זהב כו'. ע"כ הגיה [הגירסא] בסוף הספר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |