מתנות כהונה על בראשית רבה/עו

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ עו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה עו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  

א  [עריכה]

ונתייראו. שמא גרם החטא כמו שפירש"י בחומש:

אלא שנתיירא. כלומר לפי שמתיירא:

שנסמכו דעתן כו'. שלמדו מיעקב אבינו וחזרו בתשובה ולא היו סומכין על זכות עצמן ולא על ההבטחה שהבטיחן הקב"ה ואף גם זאת וגו':

אנשיתון. וכי שכחתם מה שאמר לכם כו':

שמטו. דרש ימדו כמו ימעדו שהוא לשון מייט וענין הקינטור צ"ל שנשתקעו במדת היראה כ"כ עד שנתייאשו מן התשועה לגמרי עד שאפילו לא היה שם מציק היו מתיראים וזהו שמסיים ואיה חמת המציק וקרוב לזה מצאתי שוב באב"א:

ב  [עריכה]

לא היה יראה כו'. כלומר אינו ענין אחד שיראה היא גדולה מצרה ואין יראה בלא צרה. וכך מצאתי במהר"ר אליהו מזרחי:

ה"ג רש"י ומהר"ר אליהו מזרחי ורבינו בחיי ובספר תולדות יצחק אלא ויירא שמא יהרג ויצר שמא יהרוג אכן גירסת הספר היא ג"כ גירסת התנחומא ולפי זה צ"ל שצרה גדולה מיראה שלא יהרוג אחרים ואע"פ שעשו בא עליו ורדף אותו ואמרו חז"ל הבא להרגך השכם להרגו שנאמר אם במחתרת וגו' י"ל שמ"מ גם ענוש לצדיק לא טוב ומהר"ר אליהו מזרחי כתב בשם תנחומא שלא היה מתיירא אלא שמא יהרוג את עשו ויקללנו אביו:

הכי גרסינן בילקוט אב ואם כך אמר כו':

יקרבו ימי אבל. כלומר שימות ויתאבלו אחרים עליו:

שאין הבטחה כו'. אין הצדיקים סומכין על ההבטחה ליראתם שמא יגרום החטא ועיין מזה ברמב"ן בסדר זה:

הנה אנכי עמך. הקב"ה אמר לו הנה אנכי עמך והוא אמר כמסתפק אם יהיה אלהים עמדי ואתי' כמ"ד שהבטחת הנה אנכי נאמר לו קודם שאמר אם יהיה אלהים עמדי כסדר הפרשה:

כי אהיה עמך. כך אמר הקב"ה למשה:

איש מנוחה וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא והכינותי את כסא מלכותו על ישראל:

מכאן וכו'. מכאן ועד נהר גיחון ששם אמר דוד למושחו למלך:

יעמדו. יכולים לעמוד:

ג  [עריכה]

ה"ג בילקוט וכן הרמב"ן ויחץ את העם למדך תורה דרך ארץ שלא יהא אדם נותן כל ממונו בזוית א' ממי אתה למד מיעקב שנאמר ויחץ את העם וגו'. וכן הוא אומר ואחביאם חמשים איש במערה:

ה"ג אלו אחינו שבגלות שנקראו בכל מקום פלטה הנשארת וה"ג ג"כ בילקוט והרמב"ן ורבינו בחיי:

ה"ג בילקוט מתענים היו עליהם כלומר אע"פ שהיו פליטים בארץ אויביהם היו צריכים רחמים:

ד  [עריכה]

הא לעשו לא. הלא מלך כל העולם ברוך הוא:

מתקיים עליו. להצליח בכל דרכיו ולהושיע מכל צרותיו:

מניח לאחז. לאמר לו אלהי דוד אביך או לאמר לחזקיה אלהי אחז אביך לפי שהיה רשע:

ה  [עריכה]

איני כדאי. מעולם הייתי קטן להעשות לי נס:

כדאי אני. הייתי כדאי אבל נעשיתי קטון מפני כל החסדים:

מצווח. נופל שם בחזקה ורוגש מאד:

ונעל בפניו. עשו בלכתו לחרן:

ו  [עריכה]

המלכות. של עשו:

טירוניא. הערוך פירשו ענין מס ונראה שהוא ענין ממשלה ועלילה ועיין בערוך ערך טרן הראשון והשלישי:

ג' מלכיות הראשונות. בבל יון ומדי וע' מזה בערוך ערך קרן:

פלן עתיר כו'. פלוני זה עשיר נעשה אותו מושל או חכם מחכמו העצה ויתן לנו ממון הרבה כדלעיל אצל אנטונינוס פרשה ס"ז:

ז  [עריכה]

בזכות אבותיך. ואע"פ שאין לי זכות הרי זכות אבותי קיים:

לעונה האמורה בתורה. כל זה בירושלמי דכתובות בפ' אע"פ ועי' בפירש"י בחומש:

בנאיהם. אלו הזכרים הבונים אותם שמי שאין לו בנים נקרא הרוס ומי שיש לו בנים נקרא בנוי שנאמר אולי אבנה:

שהוא צנוע בתשמיש. מפרש בגמ' שתשמישו אחור כנגד אחור:

ובנאיהם ל' גרסינן:

ה"ג שהן צריכין פרים עשרה:

ולמה הוא נותן כו'. שהיה לו לסמוך הטהורים לטהורים:

ואתה מתמלא כו'. ודרש גמלים לשון גמילות חסד:

ח  [עריכה]

מה אתון יהודאין. אם ישאל לנו מה אתה כלומר מאיזה אומה אתם אני אומר יהודים אנחנו ואם יאמר מה אומנות שלכם אומר סוחרים כו':

למזבן כו'. לקנות חטים מאוצרות של עיר יבנה:

אם אמר מלה כו'. אם יאמר דבר שאלה אחת אני אענה עליו כפי השאלה ורש"י ז"ל פירש רבי יוסי בר יהודה אמר בלבו אם יענהו הגוי מאותה תשובה שיאמר לו רבי אני אבוא אחריו ואשיבהו תשובה אחרת:

א"ל ומניין כו'. ר' יוסי א"ל לר' מניין לך זאת להכין דבר תשובה קודם בא השאלה וא"ל מיעקב אבינו שאמר למוליכי המנחה כדבר הזה תדברון וגו':

במוצאכם אותו בגדולתו. ראה שרמז על העתיד שאם נמצא בני עשו בהצלחתן ובגדולתן נהיה נדחים מפניהם עד עת בא הישועה וזהו והנה גם הוא אחרינו:

ארץ נתנה וגו'. שיעקב קרא עצמו עבד לו וזהו פני שופטיה יכסה:

לתמהו כו'. כלומר שיראה ויבין היאך המה מסודרים כהלכתן ובפירש"י בחומש גרס לתמהו על ריבוי דורון משמע שיראה שהמה מינים רבים ומתוך זה יעמיד על מנינם וידע כי רב הוא:

כולן כאחת. מיד עדר אחר עדר ולמה רווח תשימו:

למיחסל. לסיים שסבור שכבר כלה המנחה ועוד מעט ועוד עדר בא:

והוא אומר. מוליך העדר אמר לעשו קבל עוד:

אף הוא בעקא. אף על פי שהיה יעקב שולח לו המנחה לא ניחא דעתו והיה שרוי בצער שצריך לכל זה וכן פירש"י בהדיא:

ט  [עריכה]

ודינה היכן היא. דייק מדכתיב אחד עשר ילדיו וכיילינהו כולהו להדדי ש"מ בשוין דבר הכתוב גם הנקבה נקראת בלשון הקודש ילדה והכינוי ליחיד' ילדותו וכינוי לרבו' ילדותיו כמו נער' נערותיו ואינה נכנסת בכינוי הרבים לזכרים שהוא ילדיו וילד כינוי ליחיד:

ברדלא. שתי תיבות הן בר דלא בנו של דלא והוא שם אדם וכן הוא בהרבה מקומות ואם תחפשנה תמצאנו במדרש קהלת ובירושלמי פעמים לא מעטים וכן פירשו בספר יוחסין גם יכול להיות שנקרא כן על שם מקומו כדאיתא בירושלמי בפרק הדר אנשי ברדלא וכן הוא בירושלמי בהרבה מקומות:

דאלו אתנסיבת כו'. אלו היתה נישאת לאיש לא באת לכלל זנות שלא היה לקחה שכם:

הנסבת לאיוב כו'. כשנשאת לאיוב לא החזירתו למוטב בתמיה וכן אם היתה נשאת לעשו היתה מחזירתו למוטב וכן הוא בילקוט איוב וכן לעיל פרשה י"ט ובפרשה נ"ז ובפ"ק דמסכת בבא בתרא:

למהול. זה עשו:

לערל. שכם:

כגשר. נראה שהגימ"ל נקודה בפת"ח והוא אדם המעביר הספינה לעבר הנהר מעבר השני כד"א חמר גמל ולא שעמד באמצע ושלח ידו ולקח מצד זה ונתן לצד זה דאל"כ למה ויותר לבדו ולמה לא לקח אותם פכים קטנים כדרך שלקח שאר המטלטלים כולם ולא היה נותר לבדו ומהר"ר אליהו מזרחי פירש דדייק מדלא כתיב שחזר ועבר לעבר השני ששם הניח נשיו ובניו בראשונה והנראה בעיני כתבתי:

נסיב כו'. לוקח מצד זה ונותן בצד זה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף