מתנות כהונה על בראשית רבה/סו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png סו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה סו

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

פתוח. סרסו ודרשו פתוח שרשי בשביל שהיתה ביתי פתוחה כו' היו שרשי אלי מים:

ב  [עריכה]

שלום העולמים. הקדוש ברוך הוא:

היך מה ד"א כו'. כלומר האי נמוגים פירושו נמסו כד"א נמוגו וגו'. כמ"ש חז"ל שהקב"ה התנה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזרו לתהו ובהו:

נתבשם. במדרש בפרשת אגור בן יקא גרס ג"כ נתבסם ויותר נראה שצ"ל לתבסס לשון בסיס וכן עיקר ועיין במדרש חזית סוף פסוק לסוסתי:

אישטטיונו. פירש"י והערוך עמידתו של עולם כלומר שהן קיימין בעולם הזה ובעולם הבא:

ג  [עריכה]

יתן ויחזור כו'. וי"ו יתירא דויתן קדריש שהיה לו לומר יתן לך ולפיכך דרשו שיתן הברכות ויחזור עליהם ויתנם לך באופן חזק וקיים וכדמפרש וא"ל וכמו שדרשו בפרק הזהב ויסף יוסף ויחזור ויוסף עליהם ב' הוספות:

כבושהון הכי גרסינן בילקוט ריש פרשת וזאת הברכה ופירש"י מקום להתקיים שם הברכות והילקוט גרס כיבושין הראויות לך פירושו ג"כ מקום להתקיים שם כל ברכה וברכה לשון רש"י יש מקום ליין ויש מקום לסולת:

אלהותא. כח ועוז כד"א ואת אילי הארץ לקח וכן פי' הערוך ערך אלה:

הוי זוכר לי כו'. דאל"כ למה אמר ה' אלהים:

ה"ג בילקוט ובעקידת יצחק יתיר מדאי ורוב דגן כו':

הקרבנות. כאן ראוי להגיה דכתיב עולות מחים אעלה וגו':

ד  [עריכה]

בני אמך. והיכי דאפשר נקט האם כי היא אמו ודאי:

וסיים בברכה. שהקללות יהיה להם קץ וסוף והברכות יעמדו עד עולמי עד ובלעם כוונתו להפך קללה תחשב לו:

תחלתן שלוה. שהבא לטמא פותחים לו וכתיב משגיא לגוים ויאבדם והצדיקים הקב"ה גובה מהם מיד אל יד מיעוט עונותיהם כדי שיהיו בסוף בשלום תמיד עד עולם:

ה  [עריכה]

פוליונו. פי' הערוך מקומו ואהלו שהוא שוכן בו:

וזה בא מכאן. בפתח שכנגדו וזהו שנאמר ויהי אך יצא יצא וגו' דמשמע דעד שלא נגמרה יציאתו של יעקב בא עשו ועם בפתח א' היאך אפשר. כן משמע לי בביאורי מהר"ר אליהו מזרחי והערוך פי' דדייק יצא יתירה:

ואסטרופומיטא. פירש הערוך מהופך וכפול לאחוריהם וציר הדלת היה באמצע הפתח למטה ובאמצע המשקוף למעלה ופותח וסוגר לימין ולשמאל ובצד שמאל נכנס עשו ונפתח גם צד ימין ודרך שם יצא יעקב:

נראה כיוצא. אך לשון מיעוט קדריש ובערוך פי' דדריש יצא יתירה:

לצוד נפשו כו'. דייק מדאמר צידו והל"ל מן הציד:

ו  [עריכה]

בשם. מברך שם בשם אחר יברך יוסי את יוסי אין עונים אחריו אמן והטעם ק"ל:

ז  [עריכה]

ברכו. הגוי לרבי ישמעאל:

כבר מילתך כו'. דבר הראוי להושיבך כבר היא חמורה ואיני צריך להשיבך:

הכי גרסינן בירושלמי פ"ק דמגילה ובמסכת ברכות ס"פ אלו דברים:

אמרין ליה. תלמידיו כו'. פירוש אמרו לו תלמידיו לרבי ישמעאל כמו שאמרת לזה שברכך אמרת ג"כ לזה שקילל אותך:

השממית מתפשת כו'. מצאתי בילקוט משלי אין לך בכל השרצים שנוי כשממית ולכן קורא למלכות הרביעית שממית שהיא הרעה לנו מכל המלכיות:

והיא תופסת ושלחה יד בהיכלי מלך בבית המקדש:

בזכות הידים. שעשו מטעמים לאביו שעל ידי כן ברכו אביו ואמר והיה כאשר תריד ופרקת עולו וגו' וכן מצאתי שוב בפירש"י ואב"א ז"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף