מתנות כהונה על בראשית רבה/נ/י

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ נ י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שנאמר וכמו וכו'. הביא ראייה על שאמר שמעלות השחר עד שהאיר פני המזרח ארבע מילין וה"ג בירושלמי פרק אמר להם הממונה בהדיא וזה לשונו ומניין מעלות השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין שנאמר וכמו וגו' וכו'. עד ומניין משהאיר המזרח עד שתנץ החמה ד' מילין וכמו מלתא כו' עכ"ל וכך מצאתי שוב הגירסא בספר ישן מאד ומה שקרא שם אילת השחר קרא כאן עליית השחר וכן משמע בספר ישן וז"ל מלשון ב"ר דקאמר משיעלה עמוד השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבע מילין ומירושלמי דקאמר מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ארבע מילין שמעינן דעמוד השחר הוא אילת השחר עכ"ל:

וכתיב השמש יצא כו'. וכשעלה עמוד השחר יצא מסדום דכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו וגו' וכשהשמש יצא על הארץ דהיינו משהאיר פני המזרח והשמש יצא להוציא אורה על הארץ אז בא צוער ופריך ומסדום לצוער ארבע מילין הם בתמיה והלא יותר הם וה"ג בהדיא בפ"ק דברכות בירושלמי והא יתר הווין ורש"י ז"ל פי' שהוא חמש מילין כדגרסינן בפסחים בפרק מי שהיה לדידי חזי לי ההוא אתרא והוה ה' מילין ומשני המלאך היה מקדר כו'. מקדר גרסינן בירושלמי פ"ק דברכות וביומא פרק אמר להם הממונה ופי' נוקב ומשוה הגבוה והנמוך ומקצר לפניהם הדרך כדאמרינן בעירובין מקדרין בהרים כדי שימהרו אורחותם ודייק מדכתיב ויאיצו כד"א ולא אץ לבא ומניין משהאיר כו' עד שתתפשט השמש על כל פני הארץ דהיינו הנץ החמה גם הוא ד' מילין ומשני מדכתיב וכמו והוה ליה למימר כמו. וי"ו התוספת לאורויי אתא שיש עוד שיעור כשיעור שיש מעלות השחר עד יציאת השמש להוציא אורה דהיינו משהאיר פני המזרח וזהו מיציאת השמש להאיר פני המזרח עד שתנץ החמה על פני כל הארץ כך י"ל לפי הגירסא שלפנינו וכן הוא הגירסא בירושלמי בפרק אמר להם הממונה אות באות [וגירסת הירושלמי בפ"ק דברכות אמנם כך היא א"ר חנינא מאילת השחר עד שיאיר המזרח אדם מהלך ד' מילין ומשיאיר ההזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ד' מילין. ומנין משיאיר המזרח עד שתנץ החמה אדם מהלך ד' מילין וכמו השחר עלה וגו' וכתיב השמש יצא וגו' מן סדום לצוער ד' מילין הא יתר הוון א"ר זעירא המלאך היה מקדר לפניהם את הדרך. ומנין מאילת השחר עד שיאיר המזרח מהלך אדם ד' מילין וכמו. מלה דמיא לחבירתה. ולפ"ז צ"ל מקדר לפניהם את הדרך ומנין משעלה עמוד השחר עד שהאיר פני המזרח אדם מהלך וכו'. ומאי דכתיב בקרא וכמו השחר עלה יהיה פירושו שהשחר הלך ונסתלק והאיר פני המזרח כד"א כעלות גדיש בעתו. ובהעלות הענן וכן רבים. ובילקוט ובפירש"י גרסי גם הם כגיר' ירושלמי דמסכת ברכות. ומאד אפלא על רש"י ז"ל למה לא הביא גירסת הירושלמי דמסכת יומא. ויועמד חי וקיים טוב ויפה גי' הספר. וגם האב"א לא זכרו:

כוכבתא דצפרא כו'. כוכב הנראה בשחר זה אילת השחר שקרן הוא:

פעמים פוחתת כו'. פעמים שהוא פוחת ומקדים כוכב הבוקר ופעמים שמוסף עליו כך פירש"י ז"ל]:

אלא כמין כו'. כמו שני קרניים של אור עולים מן המזרח ומאירים לעולם וזהו אילת השחר ובירושלמי גרס שני דוקרנין ופירש"י עמודים:

רות ונעמה. יוצאים מבנות לוט:

מצאתי דוד כו'. שיצא מרות המואביה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף