מתנות כהונה על במדבר רבה/י/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


במדבר רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מתנות כהונה על במדבר רבה TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[שירצה לבטל נזירותו גרסינן]:

אינו אלא לשון צער. עיין זה משלם בב"ר פרשה מ"א וריש רות וריש אסתר:

דן ידין עמו. על שמשון נאמרה נבואה זו כמו שפירש"י בפ' ויחי:

ה"ג שכך אמרו אימיה דשמשון הצללפוני שמה והוא בב"ב בפ' הספינה בסופו:

אפרדוכסוס. פי' הערוך לבן מאד ועיין מזה במדרש רות בפסוק ולנעמי מודע:

[מלובן ברשע גרסינן]:

ה"ג אתיבין מבני שמואל ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה. ופסוק הוא בשמואל א' סימן ח' ומדכתיב ומשנהו משמע ששניהם שוים ודרשו רבנן מה זה רשע כו' ובשניהם כתיב ושם קודם שם העצם ומתרץ ר' יהודה כו':

נקרא שמו ושני. בדברי הימים א' סימן ו':

פתואל. זה שמואל הנביא:

שפתם להקב"ה גרסינן. והפיתוי הוא דכתיב ויקבצו המצפתה וישאבו מים וגו' עד ויאמרו חטאנו לה' וזה היה הפתוי שאמר כלום אתה מבקש מן האדם הזה אלא שיאמר חטאתי שנאמר הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי והרי אומרים חטאנו כמו שמצינו בילקוט עמוס:

ולא היה כו'. כלומר והאמת שמנוח לא היה עקר וכדמפרש ואזיל:

[נראה לו גרסינן]:

משמרת יין. כלומר גזירה שלא לשתות יין עצמו וכמו עשו משמרת למשמרתי:

שלא יבא הנזיר לשתות יין גרסינן:

ואל תשתי יין וכו'. חוזר למעלה על אשת מנוח:

מכאן שהיתה כן. שהרי לא היתה בביתהבין דיבור והרית וילדת שפירושו לעתיד ובין דיבור כי הנך הרה שפירושו שכבר הרה היא:

כמה דתימא ולא תשחית וגו'. וילפינן פאת פאת לגזירה שוה מן ופאת זקנם לא יגלחו כמו שפירש"י פרשת אמור:

אחר עיניו. כלומר אוהב נשים וכן הוא אומר כי היא ישרה בעיני וכן אמרו חכמים ז"ל שמשון הלך אחר עיניו שנאמר כי היא ישרה בעיני:

בו תהיה חלה נבואות יעקב גרסינן. וכ"ה בפרק קמא דסוטה על ותחל רוח ה' לפעמו:

מכאן שלא היתה כו'. שהרי היא לקחה אות וסימן שהוא איש האלהים כלומר נביא ממה שהיה מראהו כמלאך כלומר בעל מראה:

עתר. עץ ארוך ובראשו שני עוקצין פור"ק בלע"ז כן פירש רש"י בפרק קמא דסוכה:

אינו אומר היום. שמשמעותו שראייה הראשונה היתה ג"כ היום אלא ביום משמע ביום ההוא של אתמול:

ה"ג מכל אשר יצא מגפן. כמה דתימא וענבים. וכל טומאה. פירוש אסור כדלעיל:

[ה"ג ונשמחה עמך בגדי עזים לפי כו']:

היתה סבורה שהכיר גרסינן. פירוש שמא אתה היית סבור שהכיר כו':

ואחר שאכלו כו'. הוא טעם אחר למה אכלו עם אברהם ולא עם מנוח ורבים הם בס' הזה כיוצא בזה:

[שהו' יהיה מכוסה גרסינן:

קורא לנו גרסינן]:

שם שמו המלאך פלאי. המלאך שם את שמו פלאי ע"ש כי יפליא וכדמפרש ואזיל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף