מתנות כהונה על במדבר רבה/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


במדבר רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מתנות כהונה על במדבר רבה TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על במדבר רבה - פרשה טו

פיסקא: ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  טו  טז  יז  יח  יט  כ  כא  כב  כד  כה  

ב  [עריכה]

בהעלותך

שקופים אטומים. ואמרו רז"ל במסכת מנחות פרק כל הקרבנות אטומים מבפנים ושקופים מבחוץ:

לכך נאמר בהעלותך. פירושו כדי להעלותך ולזכות אותך ועי' לעיל בויקרא רבה פר' ל"א:

[ולא עוד אלא אם אתה גרסי']:

ג  [עריכה]

מצירין. מצערין:

אומניות. כל בעלי אומנות שוים באומנותם קראם יחד:

ד  [עריכה]

ה"ג וכן בפרסות בהמה טמאה וטהורה. וגבי שרצים דכתיב ג"כ וזה לכם הטמא בכלל בהמה טמאה הוא דחד טעמא וסברא לתרווייהו ובתוספות בפרק אלו טרפות מתרצין בענין אחר ולא סליק שפיר לפי לשון המאמר הזה וע"ש:

מקשה. נוטריקון מה קשה:

[ה"ג נעשית שנאמר וכפתוריה כו']:

ממנה. משמע מעצמה ומאיליה:

לפיכך. לפי שהיא מעשה שמים:

ה  [עריכה]

לעלות. לשון עילוי והתנשאות ולשון בהעלותך דייק כן:

בטובתך. כלומר בחסדך אמור לי מהו זה כשהיית וכו':

מסמכני. מפני שידעת בי שאני סומא:

ו  [עריכה]

ושבט אפרים. אף על פי שמנשה הבכור, כבר הקריב על שבט יוסף[1]:

בשבילי. שאין אני זכאי בעיניו:

הנרות לעולם. הרמב"ן ז"ל (ח, ב) הביא מדרש שדרשו על נרות חנוכה הנעשה על ידי כהנים בני אהרן וקיים הוא אותו מצוה לדור דור מה שאין כן חנכת המזבח שברוב עונינו חלף הלך לו:

וכל הברכות. ברכת כהנים יברכך יאר ישא:

ז  [עריכה]

שבעה כוכבים. שבעה כוכבי לכת:

לכך נאמר אל מול פני המנורה. מילתא באפי נפשיה הוא ובא לתרץ למה כתב אל מול פני המנורה יאירו כדי שלא יאמרו לאורו הוא צריך וכדפירש"י ז"ל:

ה"ג התאים ואל אליהמה ופסוק הוא ביחזקאל סימן מ' פירש"י וכתפות פתחיהם של ב' התאים וכן פי' לאילמות דלקמן וכן לאילמות וגו'. עד כהחלונות גרסינן:

כהחלונות שיהיו וכו'. פירוש כמו ה"א שפתחה הפנימי העליון צר ופתחה התחתון רחבה:

ואני צריך לאורה. בתמיה:

להעלות נר תמיד. כלומר וזהו דכתיב להעלות לשון עילוי ותלוי ראש:

ח  [עריכה]

תקן לי. התקן לי צרכי סעודה:

[ה"ג סיבבו מיכן]:

מיכן. מכאן:

פוסל. פוסלן מלהשתמש בהם עכשיו:

ולא יכול משה וכו'. סיפיה דקרא כי שכן עליו וגו' וכבוד ה' מלא את המשכן ובשביל אור השכינה ולא יכול משה לבוא וקרא לו ה' יתברך ואמר לו בהעלותך:

ט  [עריכה]

[ברק חניתך גרסי']:

ידע מה וגו'. קרי ביה מאה כמו שאחז"ל מה ה' אלהיך שואל:

הרשעים. שאינם מאמינים באל חי:

י  [עריכה]

ישושום מדבר וגו'. ה' לשונו' של שמחה כתיבים ישושום ותגל פרח תפרח ותגל לומר שיחזרו למקומן אותן ה' דברים שחסרו:

יא  [עריכה]

אלא שבע וכו'. כל זה בפרק כיצד מברכין [צ"ל אין נערכין]:

[ה"ג הרבה הלוים חביבין]:

יב  [עריכה]

שנים עשר שנה. ששמש בבית אדוניו שנה אחר שנה בבית ובשדה וזהו קיץ וחורף כדלעיל פרשת וישב ובן שבעה עשר שנה היה כשפירש מאביו ובן שלשים היה בעמדו לפני פרעה:

שמו. חרבם על יריכם:

האומר לאביו ולאמו. עי' בפירוש רש"י בפרשת וזאת הברכה:

יג  [עריכה]

אמרו השערים וכו'. שסברו שעל עצמו אמר כן:

[ולרוץ את ראשו גרסי']:

מה כתיב עלה וגו'. מגומגם הוא ובתנחומא ל"ג ליה:

וכתב בהקדוש ברוך הוא הוד והדר לבשת. עיין כל זה בסדר נשא פרשה י"ד:

יד  [עריכה]

[כך מצינו לנבוכדנצר גרסי']:

אנטוס. הערוך לא פירשו ונראה פי' כמו אטומים שפירושו מוכן ומזומן ואמת נכון וכן מצאתיו שוב בפי' אבן עזרא ורבינו סעדיה:

ה"ג ליקח לו עבודת כוכבים היה הולך לירושלים שנאמר ופסיליהם מירושלים ומשומרון ועכשיו באתם לעשות עבודת כוכבים שלי וכו'. ועי' בויקרא רבה פרשה ל"ג ויתיישב לך באר היטב ושם פי' כל הענין:

[שתשמעו למלכות גרסי':

ה"ג את וכלב שוים]:

ב' אלהות. דורש שונים לשון שנים:

[סופו ליעשות מלך גרסינן:

ה"ג עמק המלך שהשוו הכל כו']:

אברהם בלבד. שלא היה זולתו אז בעולם מי שהכיר בורא הכל:

ומלך. והיה מלך:

טו  [עריכה]

נגרא. בריח וחוזק כל א"י:

טז  [עריכה]

אני מעורר. שקם עד שלא העיר היום ועי' כל זה בפ"ק דברכות ובמדרש רות פ"ה:

לכך נאמר עורה וכו'. כלומר מנוער וריק אתה כבודי נגד כבוד יוצרי:

ב' פעמים. אחד נגד יצרו שמסיתו שלא כדיי והשני על הסיתו כדין שהרי רודף היה. וב' פעמים חי ה' וחלילה לי מה' ובמדרש רות ל"ג ליה:

יז  [עריכה]

שנאמר מפני כו'. בתוך ד' אמותיו קרוי בפניו שכל ד' אמותיו של אדם הן כגופו:

אם כן הרי וכו'. אם כן שאתה דורש לשון יראה הרי מצינו גבי רבית ומשקולותלשון יראה וכן הוא בפ"ק דקידושין:

[ה"ג ונאמר להלן איננו כו']:

אפרכוס סגן וכו'. מיני ממשלות הם כל אחד פחות משלפניו:

אם תגביה וגו'. סיפיה דקרא משם אורידך:

יח  [עריכה]

ויהי בישורון מלך וגו'. וסיפיה דקרא בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל:

יט  [עריכה]

ה"ג בירושלמי סוף פ"ק דמסכת סנהדרין ובתנחומא לקח שבעים ושנים פתקין וכתב בהן זקן עוד שנים פתקין חלק:

היה עולה בידך. בירושלמי פריך עליה וזה לשונו הגע עצמך שעלו כולו זקן א"ל מעשה נסים היה ומסורגים היו עולים עכ"ל ועי' לעיל פרשה ד':

וישארו שני וכו'. סיפיה דקרא אלדד ומידד ויתנבאו והנבואה היתה משה מת ויהושע מכניס כדלקמן וזה היה סוף מ' שנה:

כ  [עריכה]

נטל סל וכו'. לעשות לבנים:

יכשלו. יהיו נכשלים ונחשלים מרוב עבודה:

כא  [עריכה]

[ה"ג נכנסו כל ישראל אצל הזקנים ואמרו כו']:

אמרו להם מה אתם. הזקנים אמרו כן:

בטקסים. בדגל (ובמסקנא) ומהומה רבה:

כי זה. קרי ביה כזה כלומר לחור כך אנו עושין לך:

ויבן מזבח. דייק מדכתיב ויבן והל"ל ויבנה וכן דרשו ויבן את הצלע. ויבן נח מזבח. וכן פי' רש"י שם:

כב  [עריכה]

שכתוב נטועים. כנטיעה זו שמעלת צמחים חדשים מדי שנה בשנה ויום ביומו כן דברי תורה ואם כן איך יהיה לו זמן לזוז או י"ל שעל דברי חכמת התורה יהיה נטוע ומשוקע ובה לבדה יבלה האדם זמנו ועי' במדרש קהלת בפסוק ולהג הרבה. ועוד י"ל כנטע זו שהיא קשה ליעקר כך אל יזוז מדברי תורה:

מה משמרות. שכן כתוב בשי"ן:

[ה"ג ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין]:

מרועה אחד. הקב"ה שנקרא רועה ישראל או ר"ל משה רבינו ע"ה וע"ל פרשה י"ד:

כד  [עריכה]

ופרנסתו. חתיכה שאוכל ממנה ואולי צ"ל ופרוסתו:

לאחר זמן גבה מהן גרסי':

והן נשרפים. הזקנים:

בקוצים שבמחנה. זהו אליבא דרשב"א אבל לרבי שמעון בר מנסיא דרש ליה לשון קצינים:

ויוסף עוד וגו'. וכל אלו מנה זקנים ועיין לעיל פרשה ד':

אם נאמר בשר חיה גרסי'. פירוש ששאלתם היה בשר חיה שלא היתה נמצא בידם והלא נהפך טעם המן לכל טעם שבקשו:

[ה"ג לא נתאוו בשר אלא שאר בשר]:

למשפחותיו. דרשו חז"ל במסכת יומא בפרק יום הכפורים על עסקי משפחותיו:

[ה"ג הזקנים זקנים אחרים]:

כה  [עריכה]

[נתתי לך את הפרדס גרסי':

שישמרו עמי גרסי':

הריני מביא גרסי':

כי סמך משה גרסי']:



שולי הגליון


  1. כמפורש בתורה, אפרים הקריב ביום השביעי, ומנשה ביום השמיני, ושיעור דברי רבנו המחבר הוא ששבט אפרים כבר הקריב על שבט יוסף אע"פ שמנשה הבכור, ואם כן מיד כשהקריב אפרים ידע אהרן שלוי אינו מקריב כי ודאי יקריב גם מנשה, ולעולם מספר השבטים אינו עולה על י"ב.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף