משתמש:מצולות ים/פסקי משנה ברורה/ג

מן הדין

א. לא יגלה עצמו עד שישב, ולא יקום כשהוא מגולה.

ב. לא ילכו שני אנשים ביחד.

ג. לא ידבר שם. ובשעה שנפנה שם אסור אף לצורך גדול.

ד. יסגור הדלת בעדו משום צניעות.

ה. אם רצה לפתוח נקביו, ימשמש קודם שישב ולא אחר שישב. וילך ד' אמות וישב ויעמוד וילך עוד ד' אמות וכן הלאה, או יסיח דעתו.

ו. לא יפנה בעמידה, ולהשתין מעומד מותר רק במקום גבוה או לעפר תיחוח.

ז. לא יגלה עצמו כי אם מאחוריו טפח ולפניו טפחיים, ואשה - רק מאחוריה ורק טפח.

ח. נפנה במקום מגולה: ללא מחיצות - יכוון פניו ואחריו זה לצפון וזה לדרום. אם יש מחיצה אחת - נפנה אחורי המחיצה בתוך ד' אמות כשאחוריו למחיצה. בחצר - י"ש שמותר בכל מקום בחצר, ולמעשה מחמירים שיפנה בצד המחיצה. וגובה המחיצה בכל אלו הדברים הוא כל שלא נראה פירועו.

ט. לא יטיל מים כלפי הקודש ממקום שרואים שם הר הבית, והגר"א הכריע דהיינו אפילו מחוץ לצופים.

י. אסור לעמוד ליפנות להדיא נגד בית כנסת או בית מדרש כשאחוריו אליהם.

יא. לא יעשה בית כסא מכוון נגד בית הכנס או בית המדרש, שלא יהיה פי הטבעת מגולה כנגדם. ואם יש כותל בין מחיצת בית הכסא לכותל בית הכנסת - אין להחמיר.

יב. לא יראה חבירו פירועו, אלא נפנה מאחורי הגדר, ובבקעה יתרחק עד מקום שלא יראה פירועו.

יג. לא יקנח ביד ימין, ואיטר - ביד שמאל. ולא באצבע האמצעית.

יד. לא יקנח בצרור שקינח בו חבירו, ודוקא בלח ובאותו צד שקינח.

טו. כשיוצא מבית הכסא יראה המקום שישב עליו שלא יהיה מלוכלך.

טז. יפנה בצניעות בלילה כמו ביום.

יז. יזהר לא לפנות במקום הילוך בני אדם.

יח. אסור לפנות אפילו בפני נכרי, ולהשתין מורת אפילו באור ובפני רבים, ואשה לא תשתין אף בפני קטן אלא רק לצדדין.

יט. רווק לא יאחז באמה וישתין, ולנשוי אסור כשאשתו נדה או שהוא בדרך, ובשאר זמנים מותר אך רק כשצריך לנקביו.

כ. מותר לסרוק זקן התחתון, אם לא נוגע באמה בידיו.

כא. המשהה נקביו עובר משום 'בל תשקצו', ובמי רגלים אף משום 'לא יהיה עקר', אך כבוד הבריות דוחה 'בל תשקצו'.

כב. יזהר מאד לקנח היטב, כי צואה במקומה במשהו.